יום חמישי, 18 בדצמבר 2014

ה-18 לחודש, יום חמישי, 2014


08:00 שעון מקומי.לאחר שהתעוררתי, התנעתי את המוח, עדיין עובד, כמובן עישנתי משהו, טבק בלבד, אני מוכן לדיווח היומי.
במאמר מוסגר, אני פותר כל בוקר, תשבץ, כלשהו. היום זה תשבץ איטלקי כי נגמרו לי הלבנים.
אם הצלחתי לפתור, המוח עובד. ביום שלא אצליח, (למעט תשבצי הארץ שגם היום איני יודע לפתור), אבין שהסניליות באה להשתקע.
אני רק מקווה שאזכור את ההקשר: סניליות== לא יכול לפתור תשבץ.
טוב לענינינו.
אתם בוודאי תוהים מה פשר הבירוקרטיה המטורפת סביב הנשק. (תחשבו על מה שקורה אצלנו).
לסרי לנקה  יש היסטוריה מדממת של מלחמת אזרחים בין הרוב לבין הטמילים.
מלחמת מחתרת שנמשכה הרבה שנים.
הממשלה ניצחה ומיגרה אותם, די ביסודיות.
נשק נשאר במחתרת לעת צרה, אם תבוא.
בחודש הקרוב יש כאן בחירות בין מועמד חדש, לנשיא מכהן. יש מתח.
היסטוריה של אלימות כבר יש להם.
מסתבר שהיו גם חילוקי דעות בין מפלגות הרוב שלפעמים נפתרו עם נשק.
ולנושא אחר
הממשלה מאד מקפידה לחסום אפשרויות של הגעת נשק לידים לא חוקיות.
שלושה  מתחזים ל-sea marshals
עלולים להיות סוכנים זרים המהווים חיל חלוץ לצבא שכירי חרב שאולי יבוא. (סתם).
זו כמובן גם הזדמנות טובה לקדם את הליך האישורים לאט לאט ולגבות שכר בהתאם.
אם לוקח זמן, הרי זו עבודה קשה, התשלום בהקדם.
כך או כך, זולו עובד קשה עם צ'טורה ומתקדמים בקצב המקום.
ולנושא אחר.
אומצנו על ידי להקת עורבים המבטאת את חיבתה אלינו ביצור לשלשת על הסיפון.
לסירה נקייה כמו השפירית  ולבעליה, זה סיוט.
מזל שיש גשם פעם ביום המנקה את רוב ה"תוצרת".
אתמול, או שלשום זולו ודרור החליטו שגשם לבד אינו עושה את העבודה, ובזמן הגם, לקחו מטאטאים ויצאו להבריש את הסיפונים.
לא, אני לא הצטרפתי. יש גבול.
בנוסף, לידינו, במרחק של כ-100 מטר, קשורה לרציף ופורקת אוניה המובילה מלט בתפזורת.
שיטת העבודה היא העלאת המלט מבטן הספינה עם עגורן עם כף ושפיכתו למשאיות הממתינות ומתחלפות, מתחת למשפך גדול.
משהו יעיל בתכלית ומייצר אבק להפליא.
חלק מזה נישא ברוח ומגיע גם אלינו.
המקומיים מאמינים שמה שאפשר לעשות עם אדם אחד, רצוי לעשות בחוסר יעילות עם שלושה.
לנו אולי זה נראה תמוהה אבל להם זה מספק עבודה לעוד אנשים.
כמו שנאמר, לכול שיגעון יש היגיון.
נו, נו.
הגשם אומנם שוטף חלק מזה, הרוב, אבל נצטרך סערה טובה לניקוי יסודי.
סיימתי לקרוא ספר מספריית הסירה: סוס נכנס לבר. מצויין. מומלץ.
יש גם בדיחות. אחת מהם מצאה חן בעיני במיוחד:
נוצרי שנפטר הולבש בחליפה שחורה והוצג בארון מתים פתוח כמנהג הנוצרים.
אשתו לא אהבה את צבע החליפה וביקשה מהקברן שישיג חליפה כחולה, אם רק אפשר.
למחרת שבה ולהפתעתה, בוצע. האיש שוכב בארונו עם חליפה כחולה.
איך? ?
פשוט ענה הקברן, אתמול הגיע לכאן מישהו עם חליפה כחולה ואישתו ביקשה שאשיג חליפה שחורה.
הרבה עבודה? ?
לא השיב הקברן, מה שהייתי צריך זה רק להחליף את הראשים.
ותודה לדוד גרוסמן שסיפר זאת הרבה יותר טוב.
עוד נושא שעשוי לעניין אתכם:
אני מתרגל לסירה ולסדר הדברים. לא קשה. יש לזה אפילו כמה מעלות.
אחד הדברים הוא להתרגל לשים דברים שלי, במקום אחד קבוע.
אם אני שם זאת במקום אקראי, כמו למשל משקפי השמש שלי, זה מתבטא בחיפושים נואשים אחריהם אחר כך.
אבל, כאמור כבר התרגלתי והחיפושים פחתו.
שורה תחתונה, לא יוצאים היום. כנראה מחר. נכון שכתבתי זאת כבר ביומיים שלושה האחרונים אבל כנראה שזה באמת יקרה מחר. או שלא.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה