היום היינו אמורים להפליג.
זה לא יקרה. לבירוקרטיה פתרונים.
יש התקדמות והניירות זזו משולחן אחד לשולחן שני.
צ'טורה, המכונה על ידי חצטוריאן, סוכננו לעניני ים ונשק הודיע לזולו שיש תקווה שנפליג מחר. נראה.
חוץ מזה אין חדש. יצאנו אתמול, שוב, למסעדה ההודית ואכלתי שוב עוף טנדורי. היה שוב טוב ומפולפל.
מאחר ואין לי מה לדווח לכם אספר לכם על ה"זולה" שלי.
על החוף, לאחר שאני הולך על הפומטון הצף, קופץ לרציף בטון קטן ומטפס במעלה מדרגות, יש עץ עם צל טוב, ותחתיו, המדרגות אני יושב ומעשן.
בחוץ חם ולח מאד.
אני גומר לעשן, אם לא מציקים לי, וחוזר לסירה בדרך החתחתים שתיארתי.
יש גם הפרעות.
עצר לידי חייל מקומי, מהצי, השומר ומאייש תחנת מכ"ם בכניסה לנמל.
הוא למעלה אני במדרגות למטה.
סימנתי לו שירד אלי. (קצין או לא ), ביקש שאעלה אליו כדי שלא יראו שאני נותן לו סיגריה.
עליתי. ביקש שתים. נתנתי. (כן אני יודע שאומרים נתתי).
חזרתי לסירה.
כשעה מאוחר יותר חזרתי על ההליכה לזולה.
החייל הופיע שוב.
שוב ביקש.
הפעם היה מתוחכם. הניח את מכשיר הקשר שלו לידי, ירד יותר למטה לרציף לקבל את ארוחת הבוקר שלו המושטת אליו מספינת האם העגונה בתוך הנמל.
ביקש שאשים לו שוב שתי סיגריות ליד המכשיר. (שיטת - שים לי בכיס ושלא ארגיש),
שמתי. בסוף אני ארעיל את כול הצי של סרי לנקה.
אמרתי לו שזהו זה. לא יקבל יותר. העישון מזיק לבריאות.
זהו בינתיים, מחכים לטלפון מחצטוריאן.
זה לא יקרה. לבירוקרטיה פתרונים.
יש התקדמות והניירות זזו משולחן אחד לשולחן שני.
צ'טורה, המכונה על ידי חצטוריאן, סוכננו לעניני ים ונשק הודיע לזולו שיש תקווה שנפליג מחר. נראה.
חוץ מזה אין חדש. יצאנו אתמול, שוב, למסעדה ההודית ואכלתי שוב עוף טנדורי. היה שוב טוב ומפולפל.
מאחר ואין לי מה לדווח לכם אספר לכם על ה"זולה" שלי.
על החוף, לאחר שאני הולך על הפומטון הצף, קופץ לרציף בטון קטן ומטפס במעלה מדרגות, יש עץ עם צל טוב, ותחתיו, המדרגות אני יושב ומעשן.
בחוץ חם ולח מאד.
אני גומר לעשן, אם לא מציקים לי, וחוזר לסירה בדרך החתחתים שתיארתי.
יש גם הפרעות.
עצר לידי חייל מקומי, מהצי, השומר ומאייש תחנת מכ"ם בכניסה לנמל.
הוא למעלה אני במדרגות למטה.
סימנתי לו שירד אלי. (קצין או לא ), ביקש שאעלה אליו כדי שלא יראו שאני נותן לו סיגריה.
עליתי. ביקש שתים. נתנתי. (כן אני יודע שאומרים נתתי).
חזרתי לסירה.
כשעה מאוחר יותר חזרתי על ההליכה לזולה.
החייל הופיע שוב.
שוב ביקש.
הפעם היה מתוחכם. הניח את מכשיר הקשר שלו לידי, ירד יותר למטה לרציף לקבל את ארוחת הבוקר שלו המושטת אליו מספינת האם העגונה בתוך הנמל.
ביקש שאשים לו שוב שתי סיגריות ליד המכשיר. (שיטת - שים לי בכיס ושלא ארגיש),
שמתי. בסוף אני ארעיל את כול הצי של סרי לנקה.
אמרתי לו שזהו זה. לא יקבל יותר. העישון מזיק לבריאות.
זהו בינתיים, מחכים לטלפון מחצטוריאן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה