מחכים לגודו - צ'טורה, המכונה חצ'טוריאן

יום שקט עבר על כוחותינו.
זולו ממשיך להיאבק בטחנות הבירוקרטיה, והייתה התקדמות מה אתמול.
היום ב-9:00 שעה מקומית, נדע יותר. וכמובן נעדכן.
למרות ש-9:00 זה זמן ערטילאי שיכול להיות גם זמן אחר.
אתמול, לאחר שנת הצהרים שלי יצאתי להזריק ניקטין, לעשן, ולהפתעתי מצאתי קטמרן ענק, 60-70 רגל דבוק אלינו בזווית משונה.
עם קצת תימרונים ועזרה הם נגררו קצת על שרשרת העוגן שלנו, פנדרים וצעקות קלות והם השתחררו וניסו שנית.
הפעם נקשרו בהצלחה לפונטון הצף אליו אנחנו קשורים, במרחק סביר מאיתנו.
קטמרן גדול, מאד, המשמש להפלגות יום עד 50 איש, שהגיע מדובאי, בהפלגה ישירה, 13 יום בים, בדרכו לפוקט.
הצוות, פטריק הקפטן, גמד צרפתי,  מטר וחצי גובה, גוליאן, איש צוות וחברתו. (לא נמסר שם.)
כולם צעירים. (בימינו כולם כבר צעירים לידי).
זולו נתן להם הוראות קשירה, צייתו, והכול בא על מקומו בשלום.
גוליאן ביקש סיגריה, נגמרו להם הסיגריות, לו ולחברתו, לפני שלושה ימים.
נתנתי.
אחרי כשעה באו לקנות חפיסת סיגריות. קיבלו במתנה, שיהיה להם לבריאות, לטובת יחסי צרפת ישראל.
מסתבר שנגמר להם כמעט, הדלק. לא הייתה רוח רוח מרבית הזמן.
היו אמורים להגיע לפוקט, בהפלגה ישירה ונכנסו לכאן רק לתדלק, למלא מים ולקנות אוכל.
ההפלגה התארכה להם והם היו בשלבי גמר של הכול. (דלק, מים, מזון, סיגריות, בירה).
צ'טורה כבר חיכה להם על הרציף עם מזכירתו החמודה, מאד.
המזכירה מקרינה יופי מקומי נהדר וריח מקומי, לא נהדר ממש. הגברת המקסימה היא פצצת ניחוח זיעה מהמם. (במובן הגרוע של המילה).
אני לא נושם כאשר היא עוברת לידי. כן אני שומר מרחק גדול ככול האפשר.
מרחוק, ממש מלאכית.
הצרפתים חושבים שיתדלקו ויעשו קניות היום ויצאו.
הסברנו להם שאם תוך שלושה ימים יזוזו מכאן, זה יהיה הישג אדיר.

מרוב התלהבות מהמקום והאוכל המקומי, נשארנו בסירה לאכול.
הכנתי לי כמה כריכים והיה טוב.
זהו בינתיים.
מחכים לחצ'טוריאן.