יום שלישי, 28 ביולי 2015

סלוניקי


יום שלישי ה-28 ליולי.
הגענו לכאן ב-26 לחודש. הפלגה נעימה ללא אירועים.
היו קצת אירועים עליהן אכתוב בהמשך.
כאן חם, חם מאד, והמזגן עובד נהדר.
היו לי ספקות לגבי ההשקעה בחלקים חדשים במזגן ותיקונו. אבל, שווה כל גרוש, ובעיקר איש המזגנים שלנו, אמיר, פשוט גאון.
בדרך לכאן, היה מסומן רייף גדול מאד שחודר כמייל לים, רדוד.
דינה כמובן רצתה שנעשה עיקוף. אותי עניין עומק הרייף.
עברנו, למרות הוראות ברורות של האדמירלית, ללכת מסביב. לפעמים יש סירובי פקודה.
העומק היה כ-3 מטר, כך שהיה הרבה מקום.
המרינה בסלוניקי גדולה, די ריקה. קצת מצחיק שהזמנו מקומות.
אנשים נחמדים. טלי מצטיינת בבחירת מסעדות טובות, בניגוד לשנה שעברה בה אני הצטיינתי בבחירת מסעדות גרועות.
הפטנט הזה עם ה"טריפאדוויזר", ממש עובד.
אמול היה יום פעילות גדול.
הגיסות הלכו לטייל בעיר ואני תיקנתי את מעמד השירותים של האורחים, שנרקב והתמוטט.
כנראה שהייתה שם נזילה שלא הבחנתי בה, על הקרש, והקרש, כמו קרש, נרקב.
היה צריך להחליף הכול מחדש.
זה אמר נסיעה לאיקאה לקנות קרש, במונית, למצוא שם דוברת אנגלית, שתמצא לי קרש ולחזור. אני כנראה נראה כמו יווני, בין היתר, ופונים אלי ביוונית.
חזרתי עם אותו נהג מונית, מקרה, וכמובן שכבר היינו חברים טובים, סיפר לי שאמו, גם נהגת מונית, הסיעה את גמצ'י, בקיצור אחוקים.
ולעבודה. איתרתי את הנזילה, הרכבתי מעמד חדש למושב, צחצחתי אותו מחדש וטלי התכבדה בחנוכת הבית ובאישורו. אושר.
הגיסות חזרו עייפות ומאושרות.
אני גם ביליתי טוב. עם המזגן.
היום, נשכור אוטו, נעשה קניות, נביא את טלי לשדה, נביא את תמר והילדים מהשדה, וכמובן מחכה לי תיקון קטן, המשאבה במסדרון הפסיקה לשאוב. או שנפטרה בשיבה טובה, או שהצינור עם המעבר החד כיווני סתום.
בינתיים אני במזגן ומסכם את אירועי הימים האחרונים. מסעיר ? נכון ?
אז זהו לבינתיים,
הכול כשורה אהובותי ואהובי, מתגעגע.






יום שבת, 25 ביולי 2015

יבשה

אנחנו ביבשה. נגמרו האיים.
יום שבת ה-25 ליולי.
מחר מתכננים להגיע למרינה שם נחכה לתמר.
היום היה שקט מאד, הים, ודינה דאגה למסלול מאתגר.
שטנו לחפש ומצאנו לגונה שהכניסה אליה רדודה, כנראה. בדקנו. אכן רדוד.

המשכנו לקצה "האצבע" שם יש תעלת מעבר, בסגנון הקורינתוס, לצד השני.
התעלה בעומק של 3-4 מטר, נראה בסדר.
מעליה עובר גשר דו שלבי.
בחלקו גשר חדש על אדני ברזל, עובר לאט לאט ורואה שהאנטנה של מכשיר הקשר אומרת שלום לאדנים, מילא.
יש גם גשר יותר ישן על קורות בטון, נמוך קצת יותר, מתקדם לאט, עובר אבל משהו עף מלמעלה. 
נראה כמו האנטנה של מכשיר הקשר. שיהיה. עברנו.
המקומיים לא ראו מפרשית  עוברת שם. בצדק.
הגענו לעיירה-עיר בשיא החום, אבל עם כול החלקים של הסירה.
אני קופץ לקפה סמוך להתעדכן ברשת, ורואה מהצד, שהאנטנה של המכשיר במקומה.
אז מה נפל מהגשר, ??
אני מקווה שלא חרבתי אותו.
מזג האוויר מעולה,  ז"א הים שטוח. אבל חם.
אני מבין שבארץ ממש ממש "קריר".
זהו בינתיים.
מחכים לתמר והילדים וגם לקובי.
היום החלטנו לגמור את החצי דג אלבקור שהיה אצלנו בפריזר מאז עלייתו לסירה.
טלי מבשלת. דינה מייעצת.
אני "שומר נפשו ירחק"
הכול כשורה אהובותי ואהובי. מתגעגע.

יום חמישי, 23 ביולי 2015

יום חתונ ה ה-48 בלימנוס

יום רביעי. ה-23 ליולי.
הייתם מאמינים, אני מכיר את דינה יותר מ-50 שנה. היא עדיין לא הצליחה לחנך אותי אבל ממשיכה לנסות.
אנחנו עדיין בלימנוס.
המלטמית חוגגת עם משבי רוח של 30-32 קשר והמעגנה היא בהחלט מקום טוב להיהנות המרוח.
ללא רוח, חם כאן.
אתמול שכרנו רכב ונסענו לטייל.
אי מאד מעובד ותרבותי. עובדים כאן. יש הרבה מאד שדות מעובדים וחקלאות. מעבר לזה לא ראיתי דברים אחרים. כמובן, המון נופשים. ברובם יוונים.
תכננו לצאת היום לכיוון היבשה אבל רוח ערה בבוקר שיכנעה אותנו לנוח כאן עוד יום.
חוץ מזה לבלות את יום הנישואין שלנו בטלטולים - לא ראוי.
האי כאמור יפה. לא משהו עוצר נשימה כמו סמוס אבל יש לו קסם משלו.
לו רק היה לנו כזה אי, משהו כמו קטלינה ליד לוס אנגלס. יוק.
אני כמובן קורא באדיקות תא החדשות ומלבד העובדה שנתניהו מתעצבן כול פעם על שר אחר, אין הרבה כיף. שרק ימשיך כך.
היוונים אנשים ישרים. אני מתכוון למגעים היום יומיים.
זה מאד מוזר לאור העובדה שבפרוייקטים לאומיים יש כל כך הרבה שחיתות.
אני רואה הרבה בנינים שבנייתם הופסקה באמצע, מרינות ומעגנים שגמורים בחציים, וכדומה.
אין בעיה להוציא כסף בקספומטים, המסעדות מלאות והכול טוב.
התוכנית למחר שלנו ושל הרוח היא להפליג ליבשה.
המלטמית אמורה לנוח מחר וננצל את זה להפלגה של כ-50 מייל ליבשת.
הכול כשורה אהובותי ואהובי. מתגעגע.
50 שנה. 

יום שני, 20 ביולי 2015

המשך להמשך לימנוס.

אחרי הפלגה קצרה. הגענו.
אין מקום ליד הרציפים.
אנחנו די עייפים, עוד מאתמול.
מטילים עוגן ואני הולך לישון.
לא מספיק להירדם,
התפנה מקום ליד הרציף, מישהו עזב. דינה מרימה עוגן ונכנסים לעגינה.
מאז תחיית החרטומן זה נהייה קל יחסית.
נקשרים ואני נופל שדוד.
אחרי שעתיים שינה, אני כאן כותב. דינה ישנה. טלי קוראת.
הכול טוב.
התוכנית היא להישאר כאן ליומיים, לנוח, העיירה נראית נחמד.
התחנה הבאה תהייה כבר היבשה, לא אי בקרבה לסלוניקי.
מחכים למחזור שני ומתגעגעים.
הכול כשורה אהובותי ואהובי. מתגעגע.

המשך-לימנוס

נקשרנו לרציף שלה.
נחים מיום קשה.
כול השמועות על המלטמיות נכונות.
אנחנו כ-20 מייל דרומית ללימנוס וננסה שוב מחר.
יצאנו לארוחת ערב נחמדה, עם מלצרים דוברי  יוונית שוטפת, אנגלית פחות.
הלכתי לסופר שלהם, חנות מכולת קטנה.
מצאתי שמן זית כמו הקודמים שקנינו, אבל תוצרת לסבוס, בלסבוס לא מצאנו שמן זית באריזות של 5 ליטר, ובמחיר זול יותר בכ-5 יורו. קניתי 2 והאי עכשיו במחסור של שמן זית.
המרינה-נמל בו עגנו, עוד פרוייקט מגלומיני של היוונים שהתחיל ולא נגמר.
רציפים גדולים, שובר גלים ענק והכול חצי שו שני שליש גמור.
פרוייקט במימון השוק האירופאי המתוכנן להסתיים ב-2013.
הבוקר קמנו כרגיל מוקדם, ויצאנו. כ-20  מייל, קצת רוח וגלים אבל למשך זמן יותר קצר 

לימנוס

סוף סוף בלימנוס.
יום שני ה-20 לחודש.
היה קשה וטוב.
קשה כי היו מספר אתגרים.
טוב, התגברתי עליהם.
יצאנו שלשום ללימנוס עם ים שקט וכוונות טובות. אפילו יצאנו מוקדם.
פתחתי ראשי, פתחתי חלוץ, שניהם מצומצמים אבל פתוחים והים עלה. ועלה ועלה.
רוחות 20-30 קשר, גלים בהתאם, ושמח.
ניסיתי לסגור חלוץ, והעניין הסתבך.
ברוחות כאלה החלוץ, גם בגרסה המצומצמת, חזק ממני.
בנוסף, מצא לו דרך השובב להסתבך סביב הוונטה השניה והוא פתוח.
סגרתי ראשי והמשכנו עם החולץ, המצומצם.
בין יתר התמרונים של י לשים את המיתר סגירה שלו על ווינץ, החבל הסתבך סביב הידית והעיף אותה למים. קשה, קשה.
הייתה גם בעיה של כיוון, הגלים והרוח כוונו אותנו לאי קטן מתחת ללימנוס, דינה תוסיף את השם,  (Ayios Evstratios) ולשם הלכתי.
אסור להילחם בים. ומי שמתעקש, עם חלוץ פתוח, קצת, לא חכם.
קיבלתי עלי את דין תנועת הגלים והרוח והגענו לאי הקטן.
זרקנו עוגן, בדרך עם שוך הרוח, בכניסה לאי, פתחתי את החלוץ לגמרי וסידרתי את הטעון תיקון, ואנחנו עוגנים.
מסירה סמוכה צעק לנו הולנדי נחמד שאחרי שהמעבורת תיכנס, ותצא, נוכל להיקשר לרציף שלה.
זה מה שעשינו.
הטלנו עוגן, חיכוינו, המעבורת באה וגם יצאה 

יום שבת, 18 ביולי 2015

מוליבוס - מנוחה

יום שבת, ה-18 לחודש.
היום נחים.
הגיסות הלכו לעיר, אני נשארתי לשמור על הסירה.
שקט ורגוע.
מחר מפליגים ללימנוס, אני חושב.
הלכתי לסגור ענינים ב-port control  וקיבלתי הדגמה נוספת של בירוקרטיה ויעילות יווית.
חסרים הפרטים של טלי ברשימת צוות.
חוזר לסירה לקחת דרכון שלה.
מביא. נרשם.

יש בעיה, הילדה הניו זילנדית ירדה ברודוס וטלי הגיעה.
איך רושמים על רשימת הצוות.
טלפון למפקדה.
הוראות.
יש הוראות. הבחרו רושם מגילה, מוחק בקו אדום את הניוזילנדית ומוסיף את טלי.
חותמות. הפעם ספרתי. 5 חותמות שונות.
לענין חישוב מחיר, - ליומיים, כולל מים וחשמל, 12.87 יורו.
אני מושיט לו שטר של 20, מהוא מוציא מחשבון ומחשב את העודף.
מקבל עודף ונפרדים בידידות.
אתמול גם התחברתי לחשמל.
איך ??
החיבור הרגיל, כולל עמוד חיבורים-קופסת חיבורים, לא עובד.
אבל, בצד יש כבל ל-16 אמפר, אליו מחוברים 3 תקעים, לכול הנדרש.
היווני שמגלה לי את הסוד, מבקש שלא אפעיל מכשירים כבדים, בשל החיבור הרופף.
יוון במיטבה. אבל, הם נחמדים.
זהו. מחר לימנוס.
הכול כשורה אהובותי ואהובי. מתגעגע.