29.8.2009
אנחנו במצב הצבירה האהוב עלי, הפלגה.
יצאנו בסיבות 1215 אחרי שהשלמתי את המטלות שלי. (שמן, מים גירוז וכדומה).
תדלקתי בתחנה מחוץ למרינה, חישוב צריכת הדלק שלי, לפי שעות מנוע די מדויק. חישבתי בין
250 ל-300 ליטר. לקחנו 263 ליטר.
נסענו לעיירה סמוכה לעשות "יציאה".
נכנסתי למשרדי המשטרה כהרגלי, לבוש כדבעי עם בגד ים וחולצה. שוטר קטן, לא יותר משני מטר, שלח אותי להתלבש. (מכנסיים). חוץ מזה הוא היה אדיב.
אני לא רב עם שוטרים, בייחוד לא בגובה כזה. חזרתי לסירה, התלבשתי.
גמרתי את הסיבוב, חזרתי למשטרה, זהו ? כן זהו. אני יכול להוריד את המכנסים ? כן.
יש לו חוש הומור. אפילו חייך.
כל זה קרה עד 1400. בסך בכל הקרואטים נחמדים ואדיבים.
עכשיו כבר 1700 ואנחנו מפליגים כ – 3 שעות מתוכן ישנתי שעה. אני מתכונן ללילה, ממלא מצברים.
הים עד עכשיו היה חלק לגמרי. פתחתי ראשי, רק בשביל הקישוט. ים חלק לגמרי.
הרוח עכשיו מתחילה קצת לעלות, (5-6 קשר), ואפתח חלוץ.
"לג" ראשון, קורפו ביון. כ – 200 מיל.
מי אמר שהפלגות הן דבר משעמם.
חלפנו על פני ספינת דיג, גוררת רשת, ואכן, כמו שאביעד שיינין מלמד, (עושה דוקטורט על דולפינים בארץ, יצאתי איתו למספר הפלגות), דולפינים מזנבים ברשת ומפעם לפעם גם קופצים מעל למים. נחמד.
משום מה, צפייה בדולפינים מעוררת התרגשות, לא רק אצלי.
פתחתי חלוץ, הרוח שינתה כיוון, סגרתי חלוץ.
עכשיו, הרוח בכיוון השני, מגיעה כבר ל – 4-5 קשר, כמעט "הוריקן", ופתחתי חלוץ שנית. עובד.
אנחנו ב – 6-7 קשר, נחמד. אם הרוח תעלה עוד, אפחית סיבובי מנוע. בינתיים, זה נותן לנו 1-2 קשר נוספים. בכל מקרה, אנחנו עדיין כ-30 שעות מקורפו.
שעת בין ערביים. (ביטוי יפה, מה לעשות), פחות חם. אנחנו מפליגים וקוראים.
משהו לבן צף על הגלים. לא ברור מה. אני משנה כיוון מתקרב ונוכח שזה קל קר שנפל מאחת מסירות הדייג. הלך המטמון.
מאחורינו במרחק, אחד מאותם "בתי מלון צפים", צריך לשים לב אליו. הם "טסים" במהירות של 15-20 קשר ואני לא בטוח שהם מסתכלים לאן. (הגזמתי כמובן). בכל זאת אני שם עליו עין.
הלילה עובר. אני במשמרת, דינה במשמרת, זריחה בערך 530 יום חדש.
29.8.2009
0630, אני גומר משמרת. דינה קמה, קצת כיווני מפרש ואי הולך לישון.
יצאנו לקורפו, אבל בהחלטה משותפת, אנחנו פונים לאוריקום אלבניה. בעצם לא פונים, זה בדרך.
לקורפו עוד כ-75 מיל ימיים וזה אומר שנגיע בחצות וקצת. הכניסה למרינה, לא משהו. חוץ מזה, להגיע בשעה כזו אומר שנישן עד מאוחר והלך היום.
לאוריקון, עוד כ – 45 מייל ימיים וזה אומר שנגיע לפנות ערב, נלך לאכול בחוץ, נראה אולי את מגדלי הדגים הנחמדים שארחו אותנו בסוף טיול הרד מד. נראה.
בינתיים עוד כ-8 שעות הפלגה.
הרוח עולה קצת, שזה יופי, כ-5-7 קשר. בינתיים הרוח קדמית ואני נאלץ לזג זג קצת.
אנחנו לא על נתיב אוניות והמעט אוניות שראינו בלילה, בעיקר "בתי מלון צפים" עברו במרחב 2-3 מייל מאיתנו ובכיוון אחר.
גמרתי לספר על הרוח והיא שינתה כיוון. "על הפנים". דהיינו, נושבת בדיוק על האף. החלוץ מתנפנף ורק מפריע. קופל.
אני מסתכל על הדינגי בנחת. לאחר קיצור "קרנות המזבח", היא יושבת בדיוק על התומכות, (דומות לקרנות מזבח, מכאן שמן), בגובה המתאים ובעיקר ללא הרבה מאבקים בהרמה והורדה. הייתי צריך לעשות זאת קודם. (מישהו ייעצה לי לעשות זאת רק בארץ).
נותרה בעיה להסביר לויקטור על השינוי האמנותי ליצירה שלו. נתמודד עם זאת כשנחזור, על בקבוק וודקה. (אל דאגה, אם בכלל יש, אני אעשה רעשים של שותה וויקטור ואילן יגמרו את הבקבוק).
ניווט ימי.
מדהים עד כמה השתנה ונהייה קל הניווט הימי.
פעם היה סקסטנט ומערכת של טבלאות כוכבים. כל זה לפני זמני ולמזלי לא נדרשתי לזה.
עם עידן הגי.פי.אס. כל מה שהיה צריך זה לקבל מיקום ולסמן אותו על המפה. זה לא כל כך פשוט כמו שזה נשמע.
צריך "שולחן ניווט", לפרוס עליו את המפה, (בכל סירה יש גרסה כזו או אחרת של שולחן ניווט וכסא לשבת עליו), לסמן עם סרגל מקביל את הנקודה בה אנו נמצאים, לשרטט קו למיקום הקודם ולקבוע את הכיוון במעלות, אליו ממשיכים.
כמובן שמסע היה מתנהל בזיג זג מסוים מאחר והסירה נוטה לסטות מהכיוון בשל גלים, רוח זרם וכדומה.
אפשר היה להקטין את הסטייה על ידי קריאה תכופה של הגי.פי.אס וסימון על המפה.
כל זה נשמע פשוט אבל לעשות זאת כל שעה שעתיים, במזג אויר סוער, היה תענוג מפוקפק. מה שכן, זה נתן תעסוקה "מקצועית" לשייט שהיה במשמרת.
כל זה התייתר היום. יש מסך, גדול או קטן בהתאם למכשיר, עליו יש מפה, יש ציון היעד, יש ציון כיוון וכל מה שנותר זה ללחוץ על הנווט האוטומטי לתקן במעלה אחת או שתים, או אפילו ארבע, את הכיוון.
ואם כבר אני מזכיר נווט אוטומטי, המצאה זה חסכה למעשה איש צוות. שייט במשמרת אינו צריך להחזיק הגה, להסתכל במצפן, (עם הדיוק המוקטן שלו), וכמובן אחרי שעתיים להתחלף בגלל עייפות.
הניווט היום, פשוט יותר קל יותר ומדויק יותר.
זה מזכיר לי הפלגה עם גדעון מקרפטוס לכריתים, נסיעה שהייתה צריכה לקחת 10 שעות וארכה 24 שעות, ברוחות קדמיות של 25-35 קשר. (היו גם משבים של 48 קשר).
רק הוא ואני היינו יכולים להחזיק הגה בתנאים כאלו והתחלפנו כל שעתיים. אחרי שעתיים, הייתי מותש ונרדמתי מייד כדי להתעורר מייד למשמרת נוספת. הגענו לכרתים, בסטייה גדולה מאד מהיעד, (קצה האי במקום להרקליון). כמובן שההגה האוטומטי של גדעון לא עבד ואני מסופק אם היה תקין היה עובד בתנאים כאלה. (תנוח דעתכם, ההגה האוטומטי של הוא הידראולי ויעבוד בכל מצב כל עוד יהיה שמיש).
אז, זהו, במקום להסביר לכם עד כמה ניווט ימי מסובך ומורכב, האמת היא שכל אחד עם אצבע, ולא חשוב איזה, יכול לנווט היום ברמת דיוק גבוהה.
1235
דינה הלכה לנוח קצת. הרוח לא משתפת פעולה. לפחות היא אינה מפריעה. קדמית, 3-4 קשר.
ים חלק. למרות זאת, אנחנו אמורים להגיע לאוריקום עוד כ – 5-6 שעות. לפני חשיכה.
הגענו לאוריקום בסביבות 1830, עדיין אור ונכנסנו בזהירות. בפעם שעברה, קצת חוסר תשומת לב מצידי והתיישבתי על שרטון.
הפעם הכל הולך כשורה.
בדרך היה לנו קצת נחת רוח. רוח של 8-10 קשרים ובכיוון הנכון. היה נחמד.
סה"כ "לג" ראשון של 30 שעות. מחר נחליט לאן מפליגים כ"לג" שני.
נשארו לנו כ – 900 לק (המטבע האלבני), אני שוכח כמה זה אבל נראה.
אנחנו מתכוונים לצאת לאכול וללכת לישון מוקדם. מחר אולי נתחבר לאינטרנט, נברר מזג אוויר ונמשיך. (או שלא).
סגרתי את התשלום והדיווח עם מנהל המרינה כך שאנחנו חופשיים לצאת. יש אולי פרוצדורה של יציאה, אבל, נוותר על זה. נחסוך לאלבנים עבודת ניירת.
יצאנו לארוחת ערב. בשער פגשנו את חן והזמנו אותו להצטרף.
ארוחת כבש טעימה, לילה טוב ולישון מחר נחליט מה הלאה.
30.8.2009
בוקר טוב פעם שנייה. התעוררתי ב – 0500 בגלל מתקפת יתושים אלבנית. היתושים האלבניים יותר תוקפניים מאלו שבקרואטיה. כנראה בגלל שזה עדיין ארץ עולם שלישי.
התעוררתי שנית ב – 0830 ותיכף דינה תתפנה מהכביסה ונחליט על היעד הבא.
לידינו עוגנים איטלקים, אחד מהם כבר שר משהו על הבוקר, לא ממש שר אבל השפה שלהם, נשמעת כך. שפה יפה.
מולנו עוגנת עוד סירה איטלקית, עם גברת בבגד ים שני חלקים, אבל בחלק התחתון חסר כל החלק האחורי. אפילו דינה הפנתה את תשומת ליבי לכך. יש מה לראות.
אני צריך לבדוק את הברגים, אחרי 30 שעות הפלגה, למלא מים וגם נלך לאינטרנט לבדוק מזג אויר ולשלוח לכם את מנת הבבל"ט הנוכחית.
נהנינו מהסמס של סטלה ובמיוחד מהברכה "שלא תשתו מי ם" נשתדל למלא אחרי הברכה.
נראה לי שהתחנה הבאה תהייה זקינטוס. תיכף קצינת הניווט תבדוק מרחקים, זה נראה לי כ – 120 מיל ימיים, נראה.
קצינת הניווט בדקה. אנחנו נלך לאצטקוס, (אחרי לפקס). כ – 150 מייל ימיים.
אנחנו במצב הצבירה האהוב עלי, הפלגה.
יצאנו בסיבות 1215 אחרי שהשלמתי את המטלות שלי. (שמן, מים גירוז וכדומה).
תדלקתי בתחנה מחוץ למרינה, חישוב צריכת הדלק שלי, לפי שעות מנוע די מדויק. חישבתי בין
250 ל-300 ליטר. לקחנו 263 ליטר.
נסענו לעיירה סמוכה לעשות "יציאה".
נכנסתי למשרדי המשטרה כהרגלי, לבוש כדבעי עם בגד ים וחולצה. שוטר קטן, לא יותר משני מטר, שלח אותי להתלבש. (מכנסיים). חוץ מזה הוא היה אדיב.
אני לא רב עם שוטרים, בייחוד לא בגובה כזה. חזרתי לסירה, התלבשתי.
גמרתי את הסיבוב, חזרתי למשטרה, זהו ? כן זהו. אני יכול להוריד את המכנסים ? כן.
יש לו חוש הומור. אפילו חייך.
כל זה קרה עד 1400. בסך בכל הקרואטים נחמדים ואדיבים.
עכשיו כבר 1700 ואנחנו מפליגים כ – 3 שעות מתוכן ישנתי שעה. אני מתכונן ללילה, ממלא מצברים.
הים עד עכשיו היה חלק לגמרי. פתחתי ראשי, רק בשביל הקישוט. ים חלק לגמרי.
הרוח עכשיו מתחילה קצת לעלות, (5-6 קשר), ואפתח חלוץ.
"לג" ראשון, קורפו ביון. כ – 200 מיל.
מי אמר שהפלגות הן דבר משעמם.
חלפנו על פני ספינת דיג, גוררת רשת, ואכן, כמו שאביעד שיינין מלמד, (עושה דוקטורט על דולפינים בארץ, יצאתי איתו למספר הפלגות), דולפינים מזנבים ברשת ומפעם לפעם גם קופצים מעל למים. נחמד.
משום מה, צפייה בדולפינים מעוררת התרגשות, לא רק אצלי.
פתחתי חלוץ, הרוח שינתה כיוון, סגרתי חלוץ.
עכשיו, הרוח בכיוון השני, מגיעה כבר ל – 4-5 קשר, כמעט "הוריקן", ופתחתי חלוץ שנית. עובד.
אנחנו ב – 6-7 קשר, נחמד. אם הרוח תעלה עוד, אפחית סיבובי מנוע. בינתיים, זה נותן לנו 1-2 קשר נוספים. בכל מקרה, אנחנו עדיין כ-30 שעות מקורפו.
שעת בין ערביים. (ביטוי יפה, מה לעשות), פחות חם. אנחנו מפליגים וקוראים.
משהו לבן צף על הגלים. לא ברור מה. אני משנה כיוון מתקרב ונוכח שזה קל קר שנפל מאחת מסירות הדייג. הלך המטמון.
מאחורינו במרחק, אחד מאותם "בתי מלון צפים", צריך לשים לב אליו. הם "טסים" במהירות של 15-20 קשר ואני לא בטוח שהם מסתכלים לאן. (הגזמתי כמובן). בכל זאת אני שם עליו עין.
הלילה עובר. אני במשמרת, דינה במשמרת, זריחה בערך 530 יום חדש.
29.8.2009
0630, אני גומר משמרת. דינה קמה, קצת כיווני מפרש ואי הולך לישון.
יצאנו לקורפו, אבל בהחלטה משותפת, אנחנו פונים לאוריקום אלבניה. בעצם לא פונים, זה בדרך.
לקורפו עוד כ-75 מיל ימיים וזה אומר שנגיע בחצות וקצת. הכניסה למרינה, לא משהו. חוץ מזה, להגיע בשעה כזו אומר שנישן עד מאוחר והלך היום.
לאוריקון, עוד כ – 45 מייל ימיים וזה אומר שנגיע לפנות ערב, נלך לאכול בחוץ, נראה אולי את מגדלי הדגים הנחמדים שארחו אותנו בסוף טיול הרד מד. נראה.
בינתיים עוד כ-8 שעות הפלגה.
הרוח עולה קצת, שזה יופי, כ-5-7 קשר. בינתיים הרוח קדמית ואני נאלץ לזג זג קצת.
אנחנו לא על נתיב אוניות והמעט אוניות שראינו בלילה, בעיקר "בתי מלון צפים" עברו במרחב 2-3 מייל מאיתנו ובכיוון אחר.
גמרתי לספר על הרוח והיא שינתה כיוון. "על הפנים". דהיינו, נושבת בדיוק על האף. החלוץ מתנפנף ורק מפריע. קופל.
אני מסתכל על הדינגי בנחת. לאחר קיצור "קרנות המזבח", היא יושבת בדיוק על התומכות, (דומות לקרנות מזבח, מכאן שמן), בגובה המתאים ובעיקר ללא הרבה מאבקים בהרמה והורדה. הייתי צריך לעשות זאת קודם. (מישהו ייעצה לי לעשות זאת רק בארץ).
נותרה בעיה להסביר לויקטור על השינוי האמנותי ליצירה שלו. נתמודד עם זאת כשנחזור, על בקבוק וודקה. (אל דאגה, אם בכלל יש, אני אעשה רעשים של שותה וויקטור ואילן יגמרו את הבקבוק).
ניווט ימי.
מדהים עד כמה השתנה ונהייה קל הניווט הימי.
פעם היה סקסטנט ומערכת של טבלאות כוכבים. כל זה לפני זמני ולמזלי לא נדרשתי לזה.
עם עידן הגי.פי.אס. כל מה שהיה צריך זה לקבל מיקום ולסמן אותו על המפה. זה לא כל כך פשוט כמו שזה נשמע.
צריך "שולחן ניווט", לפרוס עליו את המפה, (בכל סירה יש גרסה כזו או אחרת של שולחן ניווט וכסא לשבת עליו), לסמן עם סרגל מקביל את הנקודה בה אנו נמצאים, לשרטט קו למיקום הקודם ולקבוע את הכיוון במעלות, אליו ממשיכים.
כמובן שמסע היה מתנהל בזיג זג מסוים מאחר והסירה נוטה לסטות מהכיוון בשל גלים, רוח זרם וכדומה.
אפשר היה להקטין את הסטייה על ידי קריאה תכופה של הגי.פי.אס וסימון על המפה.
כל זה נשמע פשוט אבל לעשות זאת כל שעה שעתיים, במזג אויר סוער, היה תענוג מפוקפק. מה שכן, זה נתן תעסוקה "מקצועית" לשייט שהיה במשמרת.
כל זה התייתר היום. יש מסך, גדול או קטן בהתאם למכשיר, עליו יש מפה, יש ציון היעד, יש ציון כיוון וכל מה שנותר זה ללחוץ על הנווט האוטומטי לתקן במעלה אחת או שתים, או אפילו ארבע, את הכיוון.
ואם כבר אני מזכיר נווט אוטומטי, המצאה זה חסכה למעשה איש צוות. שייט במשמרת אינו צריך להחזיק הגה, להסתכל במצפן, (עם הדיוק המוקטן שלו), וכמובן אחרי שעתיים להתחלף בגלל עייפות.
הניווט היום, פשוט יותר קל יותר ומדויק יותר.
זה מזכיר לי הפלגה עם גדעון מקרפטוס לכריתים, נסיעה שהייתה צריכה לקחת 10 שעות וארכה 24 שעות, ברוחות קדמיות של 25-35 קשר. (היו גם משבים של 48 קשר).
רק הוא ואני היינו יכולים להחזיק הגה בתנאים כאלו והתחלפנו כל שעתיים. אחרי שעתיים, הייתי מותש ונרדמתי מייד כדי להתעורר מייד למשמרת נוספת. הגענו לכרתים, בסטייה גדולה מאד מהיעד, (קצה האי במקום להרקליון). כמובן שההגה האוטומטי של גדעון לא עבד ואני מסופק אם היה תקין היה עובד בתנאים כאלה. (תנוח דעתכם, ההגה האוטומטי של הוא הידראולי ויעבוד בכל מצב כל עוד יהיה שמיש).
אז, זהו, במקום להסביר לכם עד כמה ניווט ימי מסובך ומורכב, האמת היא שכל אחד עם אצבע, ולא חשוב איזה, יכול לנווט היום ברמת דיוק גבוהה.
1235
דינה הלכה לנוח קצת. הרוח לא משתפת פעולה. לפחות היא אינה מפריעה. קדמית, 3-4 קשר.
ים חלק. למרות זאת, אנחנו אמורים להגיע לאוריקום עוד כ – 5-6 שעות. לפני חשיכה.
הגענו לאוריקום בסביבות 1830, עדיין אור ונכנסנו בזהירות. בפעם שעברה, קצת חוסר תשומת לב מצידי והתיישבתי על שרטון.
הפעם הכל הולך כשורה.
בדרך היה לנו קצת נחת רוח. רוח של 8-10 קשרים ובכיוון הנכון. היה נחמד.
סה"כ "לג" ראשון של 30 שעות. מחר נחליט לאן מפליגים כ"לג" שני.
נשארו לנו כ – 900 לק (המטבע האלבני), אני שוכח כמה זה אבל נראה.
אנחנו מתכוונים לצאת לאכול וללכת לישון מוקדם. מחר אולי נתחבר לאינטרנט, נברר מזג אוויר ונמשיך. (או שלא).
סגרתי את התשלום והדיווח עם מנהל המרינה כך שאנחנו חופשיים לצאת. יש אולי פרוצדורה של יציאה, אבל, נוותר על זה. נחסוך לאלבנים עבודת ניירת.
יצאנו לארוחת ערב. בשער פגשנו את חן והזמנו אותו להצטרף.
ארוחת כבש טעימה, לילה טוב ולישון מחר נחליט מה הלאה.
30.8.2009
בוקר טוב פעם שנייה. התעוררתי ב – 0500 בגלל מתקפת יתושים אלבנית. היתושים האלבניים יותר תוקפניים מאלו שבקרואטיה. כנראה בגלל שזה עדיין ארץ עולם שלישי.
התעוררתי שנית ב – 0830 ותיכף דינה תתפנה מהכביסה ונחליט על היעד הבא.
לידינו עוגנים איטלקים, אחד מהם כבר שר משהו על הבוקר, לא ממש שר אבל השפה שלהם, נשמעת כך. שפה יפה.
מולנו עוגנת עוד סירה איטלקית, עם גברת בבגד ים שני חלקים, אבל בחלק התחתון חסר כל החלק האחורי. אפילו דינה הפנתה את תשומת ליבי לכך. יש מה לראות.
אני צריך לבדוק את הברגים, אחרי 30 שעות הפלגה, למלא מים וגם נלך לאינטרנט לבדוק מזג אויר ולשלוח לכם את מנת הבבל"ט הנוכחית.
נהנינו מהסמס של סטלה ובמיוחד מהברכה "שלא תשתו מי ם" נשתדל למלא אחרי הברכה.
נראה לי שהתחנה הבאה תהייה זקינטוס. תיכף קצינת הניווט תבדוק מרחקים, זה נראה לי כ – 120 מיל ימיים, נראה.
קצינת הניווט בדקה. אנחנו נלך לאצטקוס, (אחרי לפקס). כ – 150 מייל ימיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה