יום שישי ה-14 לחודש.

בלחץ  דעת הקהל, דינה, הריני מעדכן את קורותי ומעשי, הלא רבים, מאז שעזבה אותי אישתי.
אחרי שהורדתי את דינה בשדה התעופה, חזרתי לניקולאוס ולקחתי את זוהר ואוולין לטיול בהרים.
היה נחמד.
עצרנו במסעדה, טברנה, "אוטנטית" ואכלנו בשר כבש.
הרוחה הזו נתנה לי לילה עם מעט שינה והרבה ריצות.
אני צמחוני לימים הקרובים.
היום נפגשתי שוב עם זוהר ואוולין לקפה בוקר, כמובן שבבית קפה "אוטנטי".
לזוהר הייתה אבחנה מענינת.
יששלידינו מיטב הנוער המקומי, גילאי 70-80.
לבושים באופן מהודר, חולצות מגוהצות, מכנסים יפים, לא גינס, ושתו קפה.
נראו מאד מסודרים, רגועים ונחמדים.
"מחכים למוות".
לדעתי זו דרך לא רעה בכלל לחכות. רצוי כמה שיותר זמן.
אחר הצהרים וקיום מצוות התחלתי לעבור על רשימת התיקונים שלי.
ראשית, ה    sea cock  של שרותי האורחים שהחליט להתאבד ונתקע. במצב סגור אמנם, לאחר תימרונים שלי אבל בכל זאת לא תקין.
החלטתי להחליף אותו, ולהפתעתי הכול הלך חלק.
פרקתי את הישן, נזלו קצת מים, הרכבתי חדש והכול טוב.
אני יודע זה סיפור מאד מעניין את ה.............. שלכם, כדברי הבדיחה של דני.
קיבלתי גם שכנים חדשים.
אנגלים, פאול ודארי. אנגלים קצת צעירים ממני שהשלימו הקפת עולם.
מעומן ועד למרמריס הם נסעו על אונייה שהעבירה כ-20 יאכטות עליה.
הפיראטים של סומליה, גרמו לקו נסיעות חדש.
זהו בערך.
הכול כשורה אהובותי ואהובי.