שבת במרינה

יום שבת ה-29 ליוני.
יום עבודות קשה בסירה.
דינה שוטפת את כל הסירה מאחר ולטענתה לא עשיתי את זה בשבועיים בהם לא הייתה כאן.(במקרה זה גם נכון).
אני בחרתי לברוח מתחת למים, עם שפכטל חדש שקניתי, ולגרד קצת ירוקת מהתחתית.
יש לזה כמה יתרונות. אני אוהב מים, דינה לא יכולה לתת לי הוראות מתחת למים. אני עם שנורקל.
התוכנית שלנו היא לעזוב כאן ביום שני אחה"צ ולהפליג לסנטוריני-תירה, מרחק של כ- 73 מייל.
מאחר ולא מומלץ להיכנס לשם בלילה, נצא אחה"צ   ונגיע, אי"ה, בשעות הבוקר.
זו התוכנית.
הרוחות כאן די חזקות, 5-7 בופור, ובכיוון הלא נכון.
נראה.
בכל מקרה, אני לא מתכוון להילחם בים ונתאים את עצמנו למזג האוויר.

היו לי חוויות מענינות בשדה התעופה.
היה לי זמן, חיכיתי לדינה מספר שעות.
יש כאן המון טיסות נכנסות מכול מקום בעולם.
בעיקר משוודיה ומרוסיה.
כן יש גם טיסות מישראל.
מגוון האנשים העוברים הוא מדהים. בכול הצורות והגדלים.
היה מעניין להסתכל.
כן, היו גם נשים יפות.
יש לנו שכנים חדשים במרינה.
זוג משוודיה, בסירת אמל 50 רגל. הסירה משהו.
הזוג הוא גבר בגילי עם אמזונה צעירה יפה וגדולה. או ביתו או חברתו. תתפלאו, לא שאלתי.
הגיע עוד זוג אנגלי עם כלב. גולדן שחור. אנשים בגילנו.
הנוהג הוא לעזור לאנשים להיקשר, גם עם המרינרו המקומי מגיע.
השמש יורדת ואפשר יהיה לצאת לסיבוב בעיר.
כל זמן שהשמש זורחת, חם. אבל לא לח.
זהו אז אתם מעודכנים.
הכול כשורה אהובותי ואהובי.
מתחיל להתרגש לקראת ביקור אאסף ומשפחתו.
עוד פחות משלושה שבועות.