קאש יוני 5 2014

יום חמישי, אנחנו במרינה קאש, קשורים לשובר הגלים, מבפנים, רוח מערבית חזקה מרחיקה אותנו מהמזח.

הרוח במרינה  20-25 קשר. בחוץ מעניין אף יותר.

הגענו הבוקר, ב-06:00, בליווי גשם זלעפות.

כל טיפה מלון. כל מלון, מלמיליאן.

קראנו למרינה בקשר והופיע בחור נחמד שעזר לנו להיקשר, נרטב, כמונו עד לשד עצמותיו.

הניסעה הייתה בסך הכול די סבירה.

יומיים ראשונים, נגד הרוח, אבל רוח 5-10 קשר,  סבירה.

היום השלישי הפך למעניין.

רוח מזרחית חזקה, 10-15 קשר, בגב, מה שגורם לטילטולים של הסירה בכול הכיוונים.

ההתרעות הן ל"גייל" ולים 8 בופור, אבל אנחנו שמחים להחמיץ את זה.

כול עכבה לטובה, ? יש בזה משהו.

אחרי יום אני מגלה כי האלטרנאטור, למרות כול הסימונים הנכונים, אינו מטעין את הסוללות.

טוב שיש גנרטור והוא נכנס לפעולה ועושה את העבודה.

השיגרה הא של 3 שעות גנרטור לכול 4 שעות הפלגה. בלילה עם אורות הניווט, זה נהייה קצת יותר צפוף.

אתמול, כ-10 שעות מקאש, הגנרטור אינו מתניע. מלחיץ.

אני עושה חישוב שאצרך לעבור לגי..פ.אס. ידני, לאחר שיגמרו הסוללות.

אני מחפש מפסקים – הכול כשורה.

אני בודק מגע של המצבר של הגנרטור ואאוריקה.

מגע לא טוב.

הידוק הבורג והגנרטור מתניע.

אתם בוודאי שואלים למה קאש.

שאלה טובה.

קאש זו מרינה חדשה ומסודרת ויש בה, להערכתי, גם שירותי תיקונים.

זה גם מתאים לרוח המערבית שמקדמת את פנינו מההתחלה ומאלצת אותנו לעלות צפונה.

במקום לעבור מתחת, מדרום, לרודוס, אנחנו מצפינים. אם וכאשר נעבור את רודוס זה יהיה מצפון.

הסטייה הזו עושה לנו מספר טובות.

הנסיעה מתקצרת ל- 66 שעות. תיכננו לחלקי ב- 96 שעות.

אנחנו מצפון לבלגן העיקרי ולא מקבלים ים 8 בופור אלא משהו כמו 5. הבדל גדול.

מגיעים למרינה קאש שהיא חדשה לגמרי, יקרה למדי, כ-50 יורו ללילה.

הבטיחו לנו חשמלאי אחר הצהרים.

אז, גומרים סידורי הרשמה, המנהל זוכר אתי מפיניקה, לפני כ-10 שנים, והולכים לאכול ארוחת בוקר. נחמדה. המחירים כמו בארץ, כ-50 ש"ח לארוחה.

(עלה כפול, הזמנתי גם את דינה).

לידינו סינים, קבוצה של כ-15 איש ואישה. סיני אחד מבקש להצטלם איתי. שיהיה.

זה קרה לי גם בסין.

בטח הזקן. אולי הם אוהבים לאסוף תמונות של אנשים משונים.

חזרנו לסירה, הרוח כאמור מנשבת בעוצמה.

הכפלתי חבלים, ונלך לישון.

אני כמובן עוד בבוקר ניסיתי לנבור בנבכי האלטרנאטור בתקווה למצוא איזה חוט חופשי. לא מצאתי.

קצת מוזר כול הסיפור.

האלטרנאטור נותן חשמל ללוח השעונים, מראה על טעינה, כלומר יוצא זרם מהאלטרנאטור אבל למצברים לא מגיע.

כאמור, בזכות התקלה הזו אנחנו במרינה קשורים במקום להיות בלב ים עם ים 8 מכיוון מערב.

כול עכבה לטובה כבר כתבתי.

הכול כשורה אהובותיי ואהוביי.

ערב.

החשמלאי הבטיח לבוא ב-1630 ואכן בא. לא פסו ניסים מן העולם.

חיפש, חיפש, אולי שעה. בסוף מצא.

חיבור של המינוס היה רופף ולא  העביר זרם לסוללות.

כמובן שהחיבור מוחבא היטב והיה לו קשה למצאו.

סודר. ה"נזק" בהחלט צנוע, 50 יורו.

מחר מבטיח להיות יום שקט וכנראה נצא בצהרים לסימי.

מרחק של 90 מייל, כ-18-20 שעות הפלגה.

מאחר והאדמירלית אינה מאשרת כניסות בחשכה, נצא בצהרים, נעשה לילה ונגיע לשם בבוקר.

לפני כחצי שעה נכנסה סירה עם 3 אוסטרלים. הגיעו מפיטייה.

בכניסה למפרץ קאש, הלך להם ההגה.

הצליחו במהירות לעבור להיגוי חרום עם "תיילר", ועם עזרה של המרינרוס כאן עגנו לידינו.

זהו. אנחנו לארוחת ערב.

דינה החלה לי בדיאטה והשאירה את הלחם בבית.

אכלנו מציות פסטה בימי ההפלגה.

דרך טובה להתחיל להשיל את הכרס שצברתי בחורף בארץ.

לא ראינו חדשות ואני מקווה שהכול בסדר. בייחוד עם הצרה שרה.

דינה תנסה להעביר לכם דיווח זה.

נשיקות לכולם.