קורפו

יום ראשון, ה-22 ליוני
אתמול היה יום הפלגה קצר ונוח.
בדרך, לקראת הכניסה לקורפו, ראינו מגה יאכטה עם חידוש.
על הסיפון שלה הייתה קשורה מפרשית של 36-40 רגל. מוכנה להרמה והורדה למים.
אין גבול להמצאות האנשים.
דינה צילמה ואולי תצליחלהעביר לכם.
הבוקר התעוררנו לטילטולים חזקים של הסירה שביקשה להתנתק מהחבלים ולזוז.
החבלים ניצחו.
כנראה האונית נוסעים הענקית שנכנסה כאן לנמל העבירה לנו כמה גלים.
נרגע.
אתמול הלכנו לטייל בעיר, במקום אחד לא הייתה סוללה המקום השני סגור והיום בכלל יום ראשון כך שהעניין סגור.
מחכים שאריאל יקנה ויתן לטלי להביא לנו. אולי אפילו שתי סוללות.
הטיול בעיר כרוך בעלייה מהמבצר לעיר. עמדנו בזה. בקושי.
הספקנו אפילו לאכול פיצה ולראות את ארגנטינה מתמזמזת עם אירן.
נמאס לנו והלכנו.
בדקה ה-80.
מסי, הממזר הקטן נזכר להכניס גול בדקה ה-93. באמת.
אנחנו כמובן עוקבים אחרי החדשות ובעיקר אחרי האין חדשות. טרגי.
העגינה כאן היא עם החרטום לרציף.
בקושי אפשר לקרוא לרציף הזה רציף. הוא צר ונמוך.
בים עם קצת רוח, הרציף יהיה רטוב ואולי גם מתחת למים.
בינתיים שקט.
הסיבה לעגינת החרטום היא הרדידות של הקרקעית ליד הרציף. הסירה פחות במים בצד החרטום.
זה מצריך אקרובטיקה מסויימת בירידה, יש לנו סולם מתאים, ומסתדרים.
דינה מצאה לה פרוייקט לניקוי השירותים ואני ממלא מים.המים כאן זורמים מאד לאט וזו עבודה לקצב שלי.
התוכנית היא לצאת מחר למונטנגרו,  תוך דילוג על אלבניה.
הפלגה של כ-150 מייל.
מזג האוויר מבטיח להיות בסדר, עם רוחות דרומיות. נראה.
הכול כשורה אהובותיי ואהוביי.
נשיקות.

בשנה קודמת ראינו מסוק נוחת על מנועית
השנה מפרשית על מנועית