יום
שישי ה-13 ליוני 2014
צהרים.
חזרנו
מסיור בעיר הונציאנית הדבוקה לסלע אדיר.
מאד
יפה. מאד שונה ממה שראינו עד כה.
הצבעים
כאן הם חום, צהוב ולא הלבן כחול המסורתי.
עוד
יתרון שיש לעיר הקטנה הזו הוא הגודל שלה. קטן.
אין הרבה ללכת.
מעל עיירה יש צוק ענק ועליו חומה.
לא ברור איך מגיעים לשם אבל לא נורא. לא הייתה לנו שום כוונה לטפס חצי קילומטר
לגובה.
אנחנו כאמור נשארנו כאן להיום
ומחר נצא עם שחר לעקוף את הקצה הדרומ מזרחי של הפולופונז.
מזג האוויר מבטיח להיות נוח.
אנחנו מוקפים בדוברי גרמנית.
מצד אחד ידידינו האוסטרים, דינה
בילתה איתם את יתרת הערב אתמול וקיבלה מידע להמשך ההפלגה.
הבוקר הגיע גרמני עם אשתו
ההולנדית.
שני הזוגות בלי ילדים. לא
שאלנו, אבל ברור שאין להם.
הגרמני - הולנדית בדרך כלל
עוגנים במרמריס והם גרים על הסירה.
אין ילדים אבל יש להם גולדן
צעיר
אחר כך האירופאים בוכים שיש
להם יותר מידי מוסלמים. בתאבון שיהיה להם.
עכשיו צהרים. אוכל ומצוות.
(שלאפ-שטונדה).
בקרנו בבית מרקחת וקנינו
וולטרן.
עושה רושם שעוזר.
הכול כשורה אהובותיי ואהוביי.
אם יהיה משהו מעניין בערב
אוסיף.
ויהי לפנות ערב.
כמה הערות כלליות.
היוונים דייגים רבים וחרוצים.
יוצאים לדייג בסירות הקטנות שלהם כול הזמן, בבוקר.
או שזה התחביב שלהם. לא נראה
לי שיש פרנסה בזה.
אנחנו כבר כמעט במחצית יוני
ויולי קרוב.
חברינו המתכוננים להגיע,
וכמובן שנשמח מאד לכך, כדאי שתתחילו לתכנן ולהודיע לנו. אפילו בערך. פשוט נשמח
לדעת.
חזרה למקומנו.
עדיין חם.
דינה מתכננת את המסלול ואת מזג
האוויר. שניהם נראים לי בידיים בטוחות.
היא קצת מתעצבנת שאני לא מגלה
עניין רב יותר בכך.
מה יש לי להתעניין. שניהם בידי
שמים. (דינה).
הגב שלי מתחיל להפסיק להציק
לי.
אני נועל נעלים לבד, למרות
הפיתוי לתת לדינה לעשות זאת.
זהו לעכשיו.
 |
| העיירה הקטנה מוקפת חומה, מבט מהים |
 |
| צבי הים החיים במפרץ, הדייגים המקומיים מאכילים אותם |
 |
| הרחובות הצרים בעיירה, אין כניסה לרכב |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה