שבת. 24 לאוגוסט.

אנחנו כאמור במרינה החדשה ברודוס.
הילדים נסעו לים.
אתמול היינו במסעדת 4 הרימונים. היה טוב למרות שאריאל לקח אותנו לטיול של קילומטר וחצי.
הבוקר הגיע גולט של 40 מטר. שמו אותו צמוד אלינו.
יהיה לאילון על מה להסתכל.
חם.
המזגן עובד.
דינה שלחה אותי לזרוק פלסטיקים ריקים בפח אשפה המיועד רק לפלסטיק. מאחר וזה רחוק, ליד המקלחות, כבר  התקלחתי.
אני הולך למקלחת ללא מגבת. יוצא רטוב. מגיע לסירה יבש.
כל פעם שאנחנו כאן, אני מתפעל מהטמטום של בוני המרינה. מרינה ענקית. שמישה בחלקה. חסר עדיין שובר גלים צפוני שיחסום את הגלים בחורף.
יש שובר גלים ענק, ממזרח. קיר בגובה של כ 2.5 מטר, שיעצור סופות ממזרח. אלא, אין סופות ממזרח. ועל הקיר, עוד דולסים, מיותרים לגמרי.
נבנה גם בית משרדים ענקי, מבואה ענקית עם רצפת זכוכית. יפה. שיהייה.
יש רק ביתן למקלחות ושירותים אחד.
יש עוד אחד לידינו, אבל, לא גמור וכמובן לא בשימוש.
יש כרגע בעלים בפשיטת רגל, לא עומד בתשלומים לבנק המממן.
המרינה למכירה. יש מישהו ?
יש מגרש חניה ענקי. מכוסה אספלט. רובו לא בשימוש.
מה שיש זה סירות מדהימות . מפרשיות ומנועיות ענקיות ויפות מאד.
מחר אריאל ומשפחתו חוזרים לארץ ואנחנו, שי דינה ואני נפליג מיד.
יש בעיה. נפליג בצהרים כדי לא לשלם עוד יום עגינה. המרחק לקסטלו כ 70 מיל. זה אומר שנגיע בלילה. מאחר ודינה לא אוהבת כניסות בלילה, נפליג לאט.
צריך לעשות מהפלגה של 12 שעות הפלגה של 18 שעות.
נתאמץ. מפרשים ומעט מנוע.
זהו לבינתיים.
שקט.
הילדים כאמור בים ואנחנו במזגן.
אילון השאיר לדינה הוראות. "תנקי".
אז היא ניקתה. נחים
נשיקות.

רודוס. יום שישי ה 23 לאוגוסט.

אריאל, דיאנה, איילון  ושי הגיעו ביום שלישי לפנות ערב.
כמובן שאיילון תפס פיקוד. הוא מלווה כל דרישה ב "בא לי ".
אם בא לו, אנחנו מביאים.  למחרת ניפחנו את בריכת השחיה החדשה שלו. שמנו אותה על הסירה במשטח הישר למעבר לקוקפייט.

בערב נסענו לעיר לארוחת ערב.
אחרי הליכה ממושכת, לאריאל היה מקום מיוחד, מומלץ. הגענו. יש תור גדול.
הלכנו למסעדה אחרת. היה טוב. כולו אוכל.
איילון משנע כמויות גדולות של אוכל. נחמד.
בדרך חזרה, נהג המונית, בלי שהתבקש, התחיל להשמיע שירים של איל גולן ושרית חדד. לא רק שירים,  הוא שר גם את המילים בעיברית. בטח מצביע ביבי.
הצטרפנו לשירה, כולל מחיאות כפיים. היה נחמד. השארתי טיפ.
היום נחים. חם.
המזגן  עובד יופי.
יש כאן גן שעשועים קטן לילדים בגיל של איילון. הילד נוהג בכל הכלים.
קנינו מי שתיה לנסיעה ועוד.
ביום ראשון בצהרים אריאל ומשפחתו נוסעים בצהרים.
אנחנו נפליג מיד אחריהם לקסטלו. יש לנו תגבורת של אשת צוות. שי.
זו התוכנית.

התוכנית היא להגיע לארץ ביום שישי. אי"ה ובס"ד.
זהו לבינתיים.
נשיקות.

20 לאוגוסט. רודוס.

אנחנו עגונים במרינה  החדשה של רודוס. נהדר.
היום הפלגה קצרה מהמנזר והמפרץ בדרום סימי, לכאן. ים שקט. קצת רוח בכיוון הנכון ואנחנו פה.
תדלקתי ב 675 ליטר. זאת אומרת שהגענו לכאן עם כ 100 ליטר.
יש לי גם מיכל רזרבי, בנפרד של 20 ליטר.
ב 19 הייתה הפלגה ארוכה מסאמוס לסימי כ 90 מייל. הלך מעולה.
רוח גבית נהדרת ואפילו קצת חלוץ פתוח.
ב 18 שכרנו רכב ונסענו לטייל בסאמוס.
אי יפה מאוד.
נכנסנו למפרץ העירוני של סאמוס, סירות עוגנות בחוץ.
התקרבנו למעגן העירוני, מלא.
מה עושים, עוגנים בחוץ או נוסעים למרינה הסמוכה ?
למרינה. כתוב בספר שהיא יקרה. שיהייה.
ה 18 אמור להיות סוער. עד 30 קשר.
עזרו לנו להיקשר. אפילו במרינה הרוח התחילה לעלות.
לידינו סירה עם אנשים שמדברים ספרדית. אחד מהם אפילו עזר לנו להיקשר.
מסתבר, ישראלים, עולים חדשים, רק 40 שנה בארץ. מארגנטינה.
נחמדים מאוד. אדון ריקרדו. רופא שאך זה עתה יצא לפנסיה.
נתתי לו ספר מתנה. אי אפשר לדעת מתי נצטרך רופא.
גרים בבורגתא.
המרינה כיפית. אנשים נחמדים.
בסאמוס עלינו עם הרכב השכור להרים. כפר אומנים יפה.
זהו לבינתיים.
מחר אריאל מגיע.
קנינו לאיילון בריכה יותר גדולה בסאמוס ואנחנו מוכנים עם שתי בריכות.
נשיקות.

18 לאוגוסט, האי סאמוס.

יש לי הרבה מה לדווח.
נתחיל ב 15 לחודש.
אסף ומשפחתו נסעו ואנחנו הפלגנו מייד. ערב.1800. מרחק מתוכנן 150 מייל. התחיל טוב. רוח מאחורינו. המשיך פחות טוב. סערת ברקים מאחורינו. גשם מתחיל לרדת.
אני עם שעוונית. יופי של המצאה.
רוח עולה. ברקים, נחמד.
בהמשך נרגע קמת והירח מבצבץ. המשך ההפלגה ללא אירועים מיוחדים. סתם רוח גבית, תודה לאל, חזקה וטילטולים.
הגענו ב 1800 למנדרקיס (Oinoussa). למזלנו מקום עגינה אחרון לאורך  הרציף.  כרגיל הרוח עולה ל25 קשר בעגינה.
איש נחמד עוזר לנו להקשר והכל טוב.
שינה ערבה, היינו עייפים.
למחרת,ה 16 לחודש יוצאים לסאמוס.
שוב רוח חזקה, גבית, אבל ללא גשם או ברקים.
דינה בוחרת מסלול מתחת לאי, כאשר נגיע אליו. הולכת לישון. הרוח מתגברת ומגיעה עד 30 קשר וקצת יותר,  אבל גבית.הכל טוב. הסירה מגיעה ל 9.2  קשר, שיא הפלגה חדש.
אין טילטולים. דינה ישנה.
מגיעים לסאמוס למעגן העירוני.הכל מלא. הרוח בכיף, כרגיל,  25 קשר.
יש מרינה בסמוך, אבל,אמורה להיות יקרה.
שוקלים לעמוד על עוגן במפרץ. יש הרבה סירות כאלה שם.
אני פוסל את ההחלטה.
ניסע למרינה. יעלה כמה שיעלה. מה גם, למחרת,ב 18 לחודש אמורה הרוח לעלות עוד יותר.
המרינה לא עונה  בטלפון. מפליגים אליה בכל זאת. הרוח בכיף,25 קשר.
מגיעים. הם כן עונים בקשר. וכן יש מקום. לא מעניין כמה שיעלה.
פוגש אותנו מרינרו מזוקן עם סירה זודיאק, גדולה יחסית. הוא יודע  למה.
מוביל אותנו ל מקום  בין שתי סירות בצמוד לסירה עםשוודים.  דוחף אותנו איפה שצריך ואנחנו נכנסים לעגינה. הרוח בשלה.
אנחנו קשורים ומוכנים ל מחר. שזה היום.
הולך למשרדים. הפתעה. לא יקר. 38 יורו ללילה כולל מים וחשמל.
אנחנו מברכים אחד את השני על ההחלטה הנבונה.
היום, ה 18 כנראה ניסע לטייל. אם נמצא רכב להשכרה. שהרוח תנשב כמה שהיא רוצה.
זהו לבינתיים.
יש במרינה מסעדה ומתברר שהאוכל טוב והמלצרית נחמדה מאד.
זה הכל לעכשיו, בוקר ל 18.
יום ראשון היום ודינה חוגגת יום חופש נוצרי.
נשיקות.

ניה מרמרה 14 לאוגוסט.

הגענו לכאן אתמול לאחר הפלגה של כ 5 שעות. רק שנים הקיאו. יש מגמת שיפור.
כרגיל, בעגינה הרוח עולה.
עגנתי. העוגן לא תפס.
נסיון שני, עם הרבה שרשרת, הצליח. אבל, אלכסון מביך.
גיליתי גם איבדתי את החרב של הדינג'י. ויקטור יעזור לי בארץ עם חרב חדשה. נקווה.
הגיעה סירה מסכנים, אין מקום. לידינו, הודות לאלכסון הלא מפואר שלי, יש מקום. בדחיסה.
סימנתי להם להגיע. נסתדר.
הגיעו. נדחפו. נדחסו. בשביל זה יש פנדרים.
עכשיו האלכסון שלי נראה טוב.
היו אסירי תודה. אוסטרים. מילא. לא נורא.
יצאנו לאכול בערב למסעדה בשרית. נהדרת. אחרי 4 ימים צמחוניים. בסירה אנחנו לא מבשלים בשרים.
רן הזמין את המנה הכי גדולה והכי יקרה בתפריט. צלעות.
הגיע מגש ענק. לא הצליח לגמור. לזכותו יאמר. היה גומר היה מקיא.
מחירי המסעדות פה ממש שליש ממחירי הארץ.
ארוחה בשרית ענקית עם סלטים ושתיה, פחות מ 60 שקל לאדם.
כל מה שקונים פה, זול בהשוואה לארץ.
היום יום שקט. דינה עשתה קצת סדר ונקיון.

הרציף פה מספק חשמל ומים חופשי. נחמד..
מחר בערב אסף ומשפחתו נוסעים לסלוניקי.
אנחנו נצא עוד באותו ערב לכיוון רודוס. לג ראשון יהיה  של 150 מייל. כ 25 שעות.
דינה מודאגת ממזג האוויר.
אני דואג רק לכיוון  הרוח.

זהו לבינתיים.
נשיקות.

12 לאוגוסט. פנייה. אחד המפרצים.

היום היה יום מצחיק. אבל הבדיחה הייתה על חשבוננו. אז לא צחקנו.
הפלגנו בצהרים לפנייה. יש שם מרינה. הפלגה קצרה של חצי שעה. הגענו.
מרינה חצי ריקה. התחלתי לתמרן לעגינה ואז צעקו לנו מהחוף שאין מקום. אלק.
לכו למעגן המסחרי. הלכנו.
הגענו. מישהו מהחוף סימן לנו איפה לעגון. עגנו. שאלנו אותו אם זה בסדר ? והוא ענה שהוא מסלובקיה  ומבחינתו הכל בסדר. הבנו.
הלכנו לברר.  זה לא בסדר. זה מעגן מסחרי של מפעילי סירות הטיולים. הם יחזרו בקרוב ונאלץ להסתלק.
מה שכן, נוכל למלא מים, חופשי, אבל מהר,  ונוכל לקנות מים לשתיה במינימרקט הסמוך. אבל מהר.
גם במי שתיה וגם במי רחצה הגענו ל מינימום.
מילאנו. קנינו. התבקשנו להסתלק. הטיוליות חוזרות.
לאן ? לאותה לגונה ממנה באנו.
מחר נפליג לניה מרמרה ונקווה לטוב.
מצחיק, אבל כאמור הבדיחה על חשבוננו, אז לא צחקנו.
בכל מקרה, יש מים אז מתקלחים ושותים חופשי.
מחר הפלגה של 6 שעות.
החברה עוד המומים מההפלגה הקודמת והתוכנית התקבלה בהתלהבות מועטה.
זה מה יש.
נשיקות לכולם.

11 לאוגוסט, האצבע האמצעית, הצד המזרחי.

תהיום ארגנתי לנו הפלגה קשה. שלא יחשבו הילדים שהים תמיד שקט.
הצליח מעל למתוכנן. ים גבוה, 15 עד 22 קשר, כמובן על האף. לא היה טעם לפתוח מפרשים והסירה התנדנדה לכל הכיוונים.
החברה הקיאו. מי מוקדם ומי מאוחר.
דינה ואני לא התרגשנו.
אחרי 3 שעות של טילטולים, כל החמישה הקיאו.
כאשר נכנסנו יותר פנימה הים נרגע.
בסוף, סוף סוף, הגענו, לאחר 5 שעות,  למפרץ המתוכנן.
כולם קפצו למים והמחלה נעלמה.
יצאו מהמים עם מרץ והתחילו להציק אחד לשני. אלופים.
מחר נפליג לעיירה עם מים וחשמל. בינתיים יש מים. למקלחות. לשתיה כמובן שיש.
המפרץ כאן קסום.
יש כניסה ישירה, עם שרטון. הפעם לא התפתתי, הלכנו מסביב.
ערב.
סטלה הכינה ארוחת מלכים. כרגיל. 8 מנות.
זהו עד  מחר. לילה טוב.
נשיקות.

פורטו קורפו 10 לאוגוסט.

אנחנו באותו מפרץ נהדר.
הדינג'י מחוללת פלאים. נדלקת במכה ראשונה, או שניה ונוסעת.
הבנים עברו הדרכה אתמול וצ'ק אאוט סופי היום. שניהם טובים. לקחו את אבא שלהם לסיבוב לימודי.
אנחנו פותחים את הבוקר במסע לסופר, עם הדינג'י, קניות  קלות וחזרה.
המחיריםמפה ממש נמוכים. לא משנה מה.
למשל, גיליתי את הפתיליות נגד יתושים. 1.5  יורו ל 10 יחידות. קניתי כבר 5 קופסאות לראש השנה אצלנו. מחר אנחנו עוברים מפרץ לפנייה.
אין לנו בעית חשמל,  יש גנרטור.
לגבי מי רחצה, נראה.
מי שתיה אנחנו צורכים בבקבוקים. קנינו הרבה.
זהו.
המים נהדרים. 28 מעלות.

פורטו קורפו 9 לאוגוסט.

הגענו לכאן אתמול, אחרי הפלגה של כ  7 שעות. יצאנו מוקדם, ב 0700 ורוב הנוסעים ישנו עד 10.
ים שקט מאוד.
בכניסה התחלנו קצת להתנדנד ב"סוול", נעמה הרגישה פחות טוב. רן הקיא.
הגענו.
מפרץ סגור. הטלנו עוגן והילדים ירדו למים.
אני מחפש את האבובים. שכחתי איפה שמתי אותם. הבוקר נזכרתי וניפחנו אחד.
ממש חסרים לנו אמצעי ציפה. אלק.
הבוקר נסענו, סטלה איתי ואני לקניות. ירדנו לשישיה האחרונה של המים.
מרוב תאומים נסענו בלי הנרתיק האטום של הכסף.
אסף הגיע בקייק והביא אוך  קנינו  6 שישיות.
אני כבר מתכנן את ראש השנה וקנינו פתיליות נגד יתושים לשימוש בבית בהרצליה.
כל דבר שקונים כאן, זול בהרבה יותר.
היום עוד מעט, אני הולך ללמד את הבנים להשיט  את הדינג'י.
הוא נדלק במכה ראשונה, עד עכשיו, פשוט מדהים.
זהו לבינתיים.
לגבי מחר, עוד לא הודיעו לי.
נקבל הנחיות בערב.
נשיקות.

סלוניקי 6 לאוגוסט.

והריני לסכם את ארועי הימים האחרונים.
אחרת,  עוד שבוע, אשכח איפה היינו ומה עשינו.
האוטו שדינה הזמינה  הגיע כמובטח ובזמן. Vw ל 7 איש. יופי של אוטו. ידני, 6מהלכים.
דינה שמה לי זקיף במושב לידי,  אסף. לא נתן לי לעבור את ה-140 למרות ש הרכב ביקש יותר. לפעמיםהצלחתי לגנוב 160 ואז אסף הנמיך אותי.
יש פה סידור מעצבן לגבי הכניסה. יש שער. יש מחסום. יש כרטיס.הם רוצים 30 יורו עבור הכרטיס. שוד לאור היום. העגינה עולה פה רק 18 יורו ליום.
שאלתי כרטיס ביום ראשון, עדין לא החזרתי ונראה.
נסענו לבקר את האבא של אלכסנדר מוקדון. פיליפוס. עדיין מאד מרשים.
במושב האחורי, איתי ורן, מציקים אחד לשני להנאתם ומחרפנים אותי.
היה כרגיל מרשים.
אחר כך לאודסה למפלים. היה  נחמד.
חזרנו עייפים אך מרוצים.
אתמול נסענו למטאורה.נסיעה ארוכה. הגענו. היה מדהים.
אסף לקח את הבנים לפרוק אנרגיה. דינה ואני, צפינו מהצד.כולם נהנו.
חזרנו בערב  עייפים עוד יותר ומרוצים עוד יותר.
התוכנית להיום היא קניות בסופר, צידה לשבועיים  הקרובים, אני מסיע את סטלה לסופר, ואקח איתי ספר לקריאה.זה סופר ענק וסטלה בודאי תלך לאיבוד שם לשעתיים.
אחר הצהרים, הם יסעו לים.
שכנים.
הי  לנו ביום ראשון איזה שמוק קטן.גרמנ יעני. דיברו   רוסית.
אני, בערב,  חתכתי משהו עם מסור הדיסק.  הגיע  שמוק הקטן,  ובטון תקיף אומר לי עד 2300 אתה מפסיק, כן. אמרתי צו,  שעד 2400 אולי.
שאלתי אותובציננותמאיפה הוא ? I am German ענה לי בגאוה. עניתי לו משהו  צי יות.
למחרת הסתלק.
לעומתזאת, הגיע בחור אנגלי, יהודי, עם בתו הקטנה בת ה 3.
היא ונעמה התידדו מאד והאידיליה חוגגת.  לשתיהן.
הבחור התסרש מאשתו ההודית. גירושין מלחמתיים. עכשיו זכה סוף סוף במלחמות המשמורת. הגיע לכאן עם בתו בטיסה ועכשיו הוא עם בתוהקטנהכאשת צוות.נחמדים מאוד.
הכשיו אני נוסע לסופר..

סלוניקי 3 לאוגוסט.

לא כתבתי בימים האחרונים. לא היה מה.
הכל טוב.
תמר נסעה.
אסף הגיע.
סלוניקי קידמה אותנו בחום אימים. אילת.
אחרי יום התאוששות של הבאים, טיסות לילה זה דבר מזוויע,  הלכו לטייל בעיר.
אני נשארתי לשמור על הסירה.
היה משעמם ותיקנתי עוד קרש שהתרסק, בדופן הדינג'י.
בא שכן גרמני קטן ואמר לי בטון תקיף שב 23:00 לא אעשה רעש. רק בגלל שאני מנומס, לא שלחתי אותו לכל הרוחות. אמרתי לו שאולי עד 24:00. נאצי.

בגלל החום ננסה להקדים יציאה מכאן ביום.
היום דינה תנסה להקדים את הרכב וניסע לטייל. נראה.
כמו שאתם קוראים, שיגרה.
נשיקות לכולם.

30 ליולי ניה ציקיו י Nea Sokioni

אתמול עגנו במפרץ יפה. פחות מהקודם.(כולנו אומרים המפרץ היה יפה)לא בטוח שהיה שווה את המאמץ. מה גם שזה היה בכיוון נגדי והיום חזרנו כל הדרך ועוד.
הפלגה שקטה עם רוח גבית.

בכניסה למעגן הרוח התגברה.
הטלתי עוגן, בניגוד לעצתה של שי, טענה שאני מפיל על אחרים. צדקה.
בנוסף, העוגן לא תפס. לידנו עוגן שמוק אוקראיני, שלא בא לקחת חבלים.
נסעתי לאחור  עד הרציף וקפצתי למזח.  קשרתי. דינה הודיע  לי שהעוגן לא תפס. קורה.
הרמנו עוגן שלנו ועד אחד. אחרי כמה תמרונים קדימה אחורה, הצלחתי לסבך את זה עוד יותר. יופי.
עוד לפני שהתרחקתי מהמזח, שי הוקפצה לרציף לחכות לחבלים חדשים.
נאלצתי לעשות עניבה לשרשרת של השכן להוריד את העוגן שלנו מתחתיו ולהשתחרר. נשמע קל, זה לא, ולקח זמן.
האוקראיני הפעם כבר היה על המזח לקחת חבלים ולהעביר ביקורת . משהו בסגנון  what the fuck he is doing.
אנטישמי.
הפעם זרקתי עוגן באלכסון, רחוק מהסירה השכנה ובמרחק רב. הצליח.
שי לקחה חבלים, כן גם השמוק, ואנחנו במקום.
בעל הסירה לידינו אינו במקום.
הופיע בעל סירה אחר, שאינו גובל בנו, הפעם שמוק רוסי. כולו נרגש ונסער. לא ברור למה.
שאלתי אותו מה הוא רוצה שנעשה, עכשיו שאני עגון, לא הייתה לו תשובה.
הופיעה משטרת הנמל. נחמדים.
שאלו אם יש  בעיות. הודעתי להם לי אין, שיבררו אצל איחוד  השמוקים.
אין בעיות גם שם.
זהו.
מילאתי מים, אחרי יומיים בחוץ, היינו לקראת הסוף.
הלכתי לישון.
מחר הפלגה קצרה, ומחרתיים סלונקי.
נשיקות.

דיאפורוס או משהו דומה. 29 ליולי.

אחרי יום מלא וגדוש פעילות אתמול, השכמנו הבוקר ב0630 ויצאנו לדרך. תמר קמה. הילדים ישנו רוב הדרך.
הגענו לאחר הפלגה די משעממת, שזה יופי, לאצבע המזרחית.
בכניסה, כדי להוסיף עניין,  עליתי על שרטון.  מסתבר שצריך היה לעקוף את שני האיים הקטנים בכניסה. קורה.
מאחר ועליתי על הסרטון בזהירות ובמהירות נמוכה, גם הצלחתי לרדת ממנו.
אין נזק, מלבד האגו שלי.  צלללתי לראות נזקים, אין. בדקתי את האגו שלי, גם לא נפגע.
אחרי שנת צהרים טובה,  הילדים במים.
מחר חוזרים ועוברים למעגן  בעיירה, מרחק של כ 45 מייל מכאן. שם העיירה הוא איוס צקלוניס.
נקווה למצוא עגינת רציף. אחרי ימי המפרץ, נצטרך מים.
לחשמל יש פתרון. גנרטור. הוא אכן עובד.
נשיקות לכולם. 

פורטו קורפו 27 ליולי 17:30

הגענו. עגנו. הלכנו לנוח.
קמנו.
הפלוטילה ירדה למים. תמר בסאפ. עופר בקייק. אני בדינג'י, עם עזרה פעילה של שי.
התעלומה הגדולה, האם הגונסון החדש, בן ה 40 שנה של ארנון יעבוד.
עבר החלפת לוח אלקטרוני בחורף. עבר בדיקת תקינות אצל אבי.
יעבוד ?
שי ואני בסירה. החלטתי ששי תמשוך את חבל ההתנעה, למזל.
יש אלוהים. עובד. כמה גימגומי התחלה והכל עובד.
שי מקבל תדריך ואת מוט ההגה. סיבוב נצחון גדול, וחוזרים.
מסקנה. יש אלוהים.

פורטו קוארפו 27 ליולי

לא כתבתי מספר ימים.
הילדים הגיעו ב 26 לפנות בוקר. די מטושטשים. הלכו לישון.
קמו בצהרים. היה רעיון לצאת לקורפו פורטו. לא התלהבתי. הייתה רוח של 15 קשר וזה היה תרוץ טוב לדחות ולבסוף לבטל. חזרו לנמנם.

הבוקר יצאנו בים ראי ולאחר הפלגה רגועה מאד של כשעתיים אנחנו שוב בפורטו.
הפעם על עוגן. נסיון ראשון והרבה צעקות, לא הצליח.
תמרון שני, הפעם אני משחרר את המצמד, מפיל עוגן, תפס. שיטת אבי.
ירדתי לבדוק. לא רואים כלום. אנחנו בעומק  של כ 12 מטר.
מים נהדרים.
הקייק והדינג'י במים. את המנוע נוריד לאחר מנוחת הצהריים.
את ימי ההמתנה בניה מרמרה בילינו בשכנות לזוג אנגלים יבשים.
יצאו. במקומם באה משפחה הולנדים נחמדה. 4 ילדים בגילאי 14  עד  22. נראים צעירים מאד. האבא יוב שמו, קיצור לאיוב. אשתו, מוניק או דומיניק, פצצה.
הבחור יועץ השקעות לקרנות בהולנד. יש לו גם תפקיד בצבא ההולנדי, מתחקר שבויים ברוסית. מדבר רוסית.
אביו היה קצין באינדונזיה. גם סבו. אינדונזיה  הייתה  פעם מושבה הולנדית. אחרי מלחמת העולם השניה, האינדונזים פתחו במלחמת גרילה לעצמאות שנמשכה שנתיים. היה להולנדים מעניין שם.
הרציף בניה מרמרה היה מצוייד בחשמל ומים. ללא חיוב. נחמד.
ניה מרמרה, מרמרה החדשה, שם שנתנו מגורשי  היבשת, מטורקיה, היוונים.
זה אותם טורקים שמטיפים לנו מוסר. שמוקים.
הספקתי גם לעזור לצרפתי אחד להיקשר שם. שיט טוב. הייתה רוח חזקה ובתנאים קשים. אחרי שני נסיונות ועזרה שלי, הצליח. אפילו לחץ לי  יד. הצפרדע.
הרציף שם משמש לחברת השכרת סירות, בבעלות חבית יוונית. איש קטן ושמן, מאוד. חבית.
הרציף, צף. במצב תחזוקה מאוד יווני, אבל, מספק חשמל ומים  בחינם. 
זהו בערך.
אנחנו עגונים במפרץ. דינה בדקה והעוגן תפוס. לפחות עד שתהייה רוח חזקה.
נשיקות לכולם.

ניה מרמרה 24 ליולי

לכאורה יום בטלה. אבל ...
דינה שואבת, מנקה ומתלוננת שהיא מתעיפת. היא חושבת שהיא עוזרת בית צעירה מאוקראינה. היא לא.
עזרתי לצרפתי אחד להיקשר על ידינו. הייתה רוח ונהניתי לראות אותו מתקשה. האמת היה די  בינוני בביצועים.
החבאתי את ארבעת מיכלי שמן הזית במקום הרגיל  להברחות. מתחת למיטה. אנחנו רק ב  28 ליטר. רחוקה הדרך ל 100 ליטר שאנחנו מתכננים.
אתמול חגגנו במסעדה נחמדה הרחק מה מההמון הסואן. היום נחזור לשם שוב.
אני עדיין מתפלא ומעריך שני דברים כאן. בין היתר.  מחירי הארוחות בערך 40 אחוז מאלו שבארץ. טוב אבל האוכל לא כשר.
אין בדלי סיגריות על הרצפה. למרות שהיוונים מעשנים כמו מטורפים. מתי אצלנו.
גם לי היה יום עבודה מפרך.
התקנתי מאוורר חדש ונוסף מעל למיטה שלי. המאוורר הקים עושה יותר מידיי רעש, לדעתה של דינה. עכשיו יש לי שנים. אחד כאשר דינה לא בסביבה, השני החדש כאשר היא בסביבה.
המאוורר השני הותקן עם שקע של מצת.
אוכל להדליק סיגריה במיטה עם  מצת. או כמו שדינה אומרת, תחלום.
איפה הימים שאפשר היה להדליק סיגריה במיטה, לפני, אחרי, ולפעמים גם במשך...

קיצרתי כבל פלדה שעיצבן אותי והייתי ממשיך בעוד עבודות אבל דינה אמרה די. 
זהו לבינתיים.
נשיקות. 

ניה מרמרה 23 ליולי 52 שנות נישואין

52 שנות נישואין ועוד לאותה אישה. מושלמת. הייתם מאמינים ?
אנחנו במקום נהדר. רתוקים לרציף, דינה זרקה עוגן טוב,  לשם שינוי, סתם,. העוגן תופס אם יש חול או בוץ. אינו תופס אם יש עשבים.
העוגן מחזיק, אם אין רוח חזקה מידיי.
עשינו יום, חצי יום למען הדיוק, של עבודה. דינה כיבסה ותלתה.
אני  תיקנתי קרש דופן בדינג'י. היה די קשה לעבוד עם אבי מאחורי גבי, מקפיד שלא אעשה עבודת פרטץ. אפילו שהוא במרחק מאות מייל', הוא יושב לי בתודעה. קיבלתי ממנו שטיפת מוח מזורזת ב 10 ימים שהיינו ביחד.אם קודם הוא היה נותן לי ציון מספיק בקושי, או במקרה של הכננת נכשל טוטל, הפעם אני חושב שהיה נותן לי על התיקון, כמעט טוב. התקדמתי. 
הערב נצא לחגוג. עוד 23 שנים אשלים תקופת מאסר עולם שלישית.
מזג האוויר נעים. מעונן קצת וזה יופי.
מאוד משונה. אנחנו מחוברים למים ןחשמל, חופשי.
מחכים לתמר.
יש לי עוד כמה עבודות לתעסוקה.
זה הכל בינתיים.
נשיקות.

ניה מארמראס 22 ליולי.

הגענו. ב 1230 בדיוק  לפי התכנון.
בדיוק לפי התכנון, סירה ייצאה ופינתה לנו מקום.
הדאגות של דינה הועילו.

שוב בחרנו מקום  ליד אנגלי שמיד יצא לקבל חבלי רתיקה. אין על האנגלים האלו.
יש חשמל ומים. חיוב עדין אין.  האנגלי עוגן כאן כבר יומיים ועדיין לא פנו אליו. יון.
המזגן עובד. נחנו. שוב. חם. כאשר תרד השמש נלך לפטרל.
נהייה כאן כבר כעד ההגעה של תמר והילדים.
זזהו לבינתיים .
נשיקות.

עדיין פורטו קורפו 22 ליולי

זהו. היום לאחר 3 ימי בטלה נחמדים, נרים עוגן ליעד הבא. ניה מרמרס. יש שם חשמל ומים. ואולי גם מקום עגינה. דינה דואגת וזה סימן שיהיה בסדר. השכנים האנגלים שלנו מאד נחמדים. אתמול בילינו איתם עוד ערב.
נצא הבוקר ב 10 כדי להגיע ב 12. אז אנשים יוצאים. נראה.
נשיקות.

פורטו קופו 20 ליולי

יום קשה עובר עלינן. לא עושים כלום. קשה קשה.אנחנו עוגנים ליד זוג בריטי נחמד. קרוב לגילנו. טוב, קצת יותר צעיר.
יש להם קטמרן נחמד 38 רגל.הבוקר הזמנתי אותם לקפה. באו. קישקשנו.
לגרהם יש סיפור נחמד. אביו היה טיס ספיטפיירים במלחמת העולם השניה.
התחיל כפציפיסט בסירת הצלה לטייסים בתעלה האנגלית. לאחר שהגרמנים  ירו על סירת ההצלה  שלהם, עבר לחיל האוויר.
הוא מהנדס מכני שהמציא מתקן לפינוי מוקשים ימיים. המתקן נמכר לאמריקאים לאחר שעשו נסיון ש הצליח ב 110 אחוז.
הסבר.
זרעו בחופי פלורידה 20 מוקשי דמה והתקינו את  המכשיר  על ספינה שהייתה אמורה לאתר ואסוף אותם.
אספה 22 מוקשים.
שנים חיים שהיו שם במים מימי משבר הטילים עם קובה. האמריקאים התפלצו וקנו 6000 מתקנים.
התפלאתי שיש לו קטמרן של 38 רגל וךא מגה יאכטה והוא הסביר.
הוא  היה רק הממציא המהנדס.
למנכל הח ר  יש מגה יאכטה ובית בדרום צרפת.
הגיוני.
כמו כן סיפר שאנחנו, קרי, הישראלים, גנבו לו את הפטנט.
הסברתי לו שהכל מותר באהבה ומלחמה. צחקנו.
יש לו אישה נחמדה, אשתו הראשונה, מדברת בשקט, כך שלא שמעתי את רוב הדברים שאמרה.
לעומת זה היא אישה שופעת ובמקום לשמוע, הסתכלתי.
מחר דינה  רוצה שנצא למקום הבא בו יש מים וחשמל ונתכונן לתמר. נראה.. כנראה שנעשה מה שהיא אומרת. כרגיל. כמעט.
זהו לבינתיים.
נשיקות.