פורטו קופו 20 ליולי

יום קשה עובר עלינן. לא עושים כלום. קשה קשה.אנחנו עוגנים ליד זוג בריטי נחמד. קרוב לגילנו. טוב, קצת יותר צעיר.
יש להם קטמרן נחמד 38 רגל.הבוקר הזמנתי אותם לקפה. באו. קישקשנו.
לגרהם יש סיפור נחמד. אביו היה טיס ספיטפיירים במלחמת העולם השניה.
התחיל כפציפיסט בסירת הצלה לטייסים בתעלה האנגלית. לאחר שהגרמנים  ירו על סירת ההצלה  שלהם, עבר לחיל האוויר.
הוא מהנדס מכני שהמציא מתקן לפינוי מוקשים ימיים. המתקן נמכר לאמריקאים לאחר שעשו נסיון ש הצליח ב 110 אחוז.
הסבר.
זרעו בחופי פלורידה 20 מוקשי דמה והתקינו את  המכשיר  על ספינה שהייתה אמורה לאתר ואסוף אותם.
אספה 22 מוקשים.
שנים חיים שהיו שם במים מימי משבר הטילים עם קובה. האמריקאים התפלצו וקנו 6000 מתקנים.
התפלאתי שיש לו קטמרן של 38 רגל וךא מגה יאכטה והוא הסביר.
הוא  היה רק הממציא המהנדס.
למנכל הח ר  יש מגה יאכטה ובית בדרום צרפת.
הגיוני.
כמו כן סיפר שאנחנו, קרי, הישראלים, גנבו לו את הפטנט.
הסברתי לו שהכל מותר באהבה ומלחמה. צחקנו.
יש לו אישה נחמדה, אשתו הראשונה, מדברת בשקט, כך שלא שמעתי את רוב הדברים שאמרה.
לעומת זה היא אישה שופעת ובמקום לשמוע, הסתכלתי.
מחר דינה  רוצה שנצא למקום הבא בו יש מים וחשמל ונתכונן לתמר. נראה.. כנראה שנעשה מה שהיא אומרת. כרגיל. כמעט.
זהו לבינתיים.
נשיקות.