אתמול עגנו במפרץ יפה. פחות מהקודם.(כולנו אומרים המפרץ היה יפה)לא בטוח שהיה שווה את המאמץ. מה גם שזה היה בכיוון נגדי והיום חזרנו כל הדרך ועוד.
הפלגה שקטה עם רוח גבית.
בכניסה למעגן הרוח התגברה.
הטלתי עוגן, בניגוד לעצתה של שי, טענה שאני מפיל על אחרים. צדקה.
בנוסף, העוגן לא תפס. לידנו עוגן שמוק אוקראיני, שלא בא לקחת חבלים.
נסעתי לאחור עד הרציף וקפצתי למזח. קשרתי. דינה הודיע לי שהעוגן לא תפס. קורה.
הרמנו עוגן שלנו ועד אחד. אחרי כמה תמרונים קדימה אחורה, הצלחתי לסבך את זה עוד יותר. יופי.
עוד לפני שהתרחקתי מהמזח, שי הוקפצה לרציף לחכות לחבלים חדשים.
נאלצתי לעשות עניבה לשרשרת של השכן להוריד את העוגן שלנו מתחתיו ולהשתחרר. נשמע קל, זה לא, ולקח זמן.
האוקראיני הפעם כבר היה על המזח לקחת חבלים ולהעביר ביקורת . משהו בסגנון what the fuck he is doing.
אנטישמי.
הפעם זרקתי עוגן באלכסון, רחוק מהסירה השכנה ובמרחק רב. הצליח.
שי לקחה חבלים, כן גם השמוק, ואנחנו במקום.
בעל הסירה לידינו אינו במקום.
הופיע בעל סירה אחר, שאינו גובל בנו, הפעם שמוק רוסי. כולו נרגש ונסער. לא ברור למה.
שאלתי אותו מה הוא רוצה שנעשה, עכשיו שאני עגון, לא הייתה לו תשובה.
הופיעה משטרת הנמל. נחמדים.
שאלו אם יש בעיות. הודעתי להם לי אין, שיבררו אצל איחוד השמוקים.
אין בעיות גם שם.
זהו.
מילאתי מים, אחרי יומיים בחוץ, היינו לקראת הסוף.
הלכתי לישון.
מחר הפלגה קצרה, ומחרתיים סלונקי.
נשיקות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה