לא כתבתי מספר ימים.
הילדים הגיעו ב 26 לפנות בוקר. די מטושטשים. הלכו לישון.
קמו בצהרים. היה רעיון לצאת לקורפו פורטו. לא התלהבתי. הייתה רוח של 15 קשר וזה היה תרוץ טוב לדחות ולבסוף לבטל. חזרו לנמנם.
הבוקר יצאנו בים ראי ולאחר הפלגה רגועה מאד של כשעתיים אנחנו שוב בפורטו.
הפעם על עוגן. נסיון ראשון והרבה צעקות, לא הצליח.
תמרון שני, הפעם אני משחרר את המצמד, מפיל עוגן, תפס. שיטת אבי.
ירדתי לבדוק. לא רואים כלום. אנחנו בעומק של כ 12 מטר.
מים נהדרים.
הקייק והדינג'י במים. את המנוע נוריד לאחר מנוחת הצהריים.
את ימי ההמתנה בניה מרמרה בילינו בשכנות לזוג אנגלים יבשים.
יצאו. במקומם באה משפחה הולנדים נחמדה. 4 ילדים בגילאי 14 עד 22. נראים צעירים מאד. האבא יוב שמו, קיצור לאיוב. אשתו, מוניק או דומיניק, פצצה.
הבחור יועץ השקעות לקרנות בהולנד. יש לו גם תפקיד בצבא ההולנדי, מתחקר שבויים ברוסית. מדבר רוסית.
אביו היה קצין באינדונזיה. גם סבו. אינדונזיה הייתה פעם מושבה הולנדית. אחרי מלחמת העולם השניה, האינדונזים פתחו במלחמת גרילה לעצמאות שנמשכה שנתיים. היה להולנדים מעניין שם.
הרציף בניה מרמרה היה מצוייד בחשמל ומים. ללא חיוב. נחמד.
ניה מרמרה, מרמרה החדשה, שם שנתנו מגורשי היבשת, מטורקיה, היוונים.
זה אותם טורקים שמטיפים לנו מוסר. שמוקים.
הספקתי גם לעזור לצרפתי אחד להיקשר שם. שיט טוב. הייתה רוח חזקה ובתנאים קשים. אחרי שני נסיונות ועזרה שלי, הצליח. אפילו לחץ לי יד. הצפרדע.
הרציף שם משמש לחברת השכרת סירות, בבעלות חבית יוונית. איש קטן ושמן, מאוד. חבית.
הרציף, צף. במצב תחזוקה מאוד יווני, אבל, מספק חשמל ומים בחינם.
זהו בערך.
אנחנו עגונים במפרץ. דינה בדקה והעוגן תפוס. לפחות עד שתהייה רוח חזקה.
נשיקות לכולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה