30 ליולי ניה ציקיו י Nea Sokioni

אתמול עגנו במפרץ יפה. פחות מהקודם.(כולנו אומרים המפרץ היה יפה)לא בטוח שהיה שווה את המאמץ. מה גם שזה היה בכיוון נגדי והיום חזרנו כל הדרך ועוד.
הפלגה שקטה עם רוח גבית.

בכניסה למעגן הרוח התגברה.
הטלתי עוגן, בניגוד לעצתה של שי, טענה שאני מפיל על אחרים. צדקה.
בנוסף, העוגן לא תפס. לידנו עוגן שמוק אוקראיני, שלא בא לקחת חבלים.
נסעתי לאחור  עד הרציף וקפצתי למזח.  קשרתי. דינה הודיע  לי שהעוגן לא תפס. קורה.
הרמנו עוגן שלנו ועד אחד. אחרי כמה תמרונים קדימה אחורה, הצלחתי לסבך את זה עוד יותר. יופי.
עוד לפני שהתרחקתי מהמזח, שי הוקפצה לרציף לחכות לחבלים חדשים.
נאלצתי לעשות עניבה לשרשרת של השכן להוריד את העוגן שלנו מתחתיו ולהשתחרר. נשמע קל, זה לא, ולקח זמן.
האוקראיני הפעם כבר היה על המזח לקחת חבלים ולהעביר ביקורת . משהו בסגנון  what the fuck he is doing.
אנטישמי.
הפעם זרקתי עוגן באלכסון, רחוק מהסירה השכנה ובמרחק רב. הצליח.
שי לקחה חבלים, כן גם השמוק, ואנחנו במקום.
בעל הסירה לידינו אינו במקום.
הופיע בעל סירה אחר, שאינו גובל בנו, הפעם שמוק רוסי. כולו נרגש ונסער. לא ברור למה.
שאלתי אותו מה הוא רוצה שנעשה, עכשיו שאני עגון, לא הייתה לו תשובה.
הופיעה משטרת הנמל. נחמדים.
שאלו אם יש  בעיות. הודעתי להם לי אין, שיבררו אצל איחוד  השמוקים.
אין בעיות גם שם.
זהו.
מילאתי מים, אחרי יומיים בחוץ, היינו לקראת הסוף.
הלכתי לישון.
מחר הפלגה קצרה, ומחרתיים סלונקי.
נשיקות.

דיאפורוס או משהו דומה. 29 ליולי.

אחרי יום מלא וגדוש פעילות אתמול, השכמנו הבוקר ב0630 ויצאנו לדרך. תמר קמה. הילדים ישנו רוב הדרך.
הגענו לאחר הפלגה די משעממת, שזה יופי, לאצבע המזרחית.
בכניסה, כדי להוסיף עניין,  עליתי על שרטון.  מסתבר שצריך היה לעקוף את שני האיים הקטנים בכניסה. קורה.
מאחר ועליתי על הסרטון בזהירות ובמהירות נמוכה, גם הצלחתי לרדת ממנו.
אין נזק, מלבד האגו שלי.  צלללתי לראות נזקים, אין. בדקתי את האגו שלי, גם לא נפגע.
אחרי שנת צהרים טובה,  הילדים במים.
מחר חוזרים ועוברים למעגן  בעיירה, מרחק של כ 45 מייל מכאן. שם העיירה הוא איוס צקלוניס.
נקווה למצוא עגינת רציף. אחרי ימי המפרץ, נצטרך מים.
לחשמל יש פתרון. גנרטור. הוא אכן עובד.
נשיקות לכולם. 

פורטו קורפו 27 ליולי 17:30

הגענו. עגנו. הלכנו לנוח.
קמנו.
הפלוטילה ירדה למים. תמר בסאפ. עופר בקייק. אני בדינג'י, עם עזרה פעילה של שי.
התעלומה הגדולה, האם הגונסון החדש, בן ה 40 שנה של ארנון יעבוד.
עבר החלפת לוח אלקטרוני בחורף. עבר בדיקת תקינות אצל אבי.
יעבוד ?
שי ואני בסירה. החלטתי ששי תמשוך את חבל ההתנעה, למזל.
יש אלוהים. עובד. כמה גימגומי התחלה והכל עובד.
שי מקבל תדריך ואת מוט ההגה. סיבוב נצחון גדול, וחוזרים.
מסקנה. יש אלוהים.

פורטו קוארפו 27 ליולי

לא כתבתי מספר ימים.
הילדים הגיעו ב 26 לפנות בוקר. די מטושטשים. הלכו לישון.
קמו בצהרים. היה רעיון לצאת לקורפו פורטו. לא התלהבתי. הייתה רוח של 15 קשר וזה היה תרוץ טוב לדחות ולבסוף לבטל. חזרו לנמנם.

הבוקר יצאנו בים ראי ולאחר הפלגה רגועה מאד של כשעתיים אנחנו שוב בפורטו.
הפעם על עוגן. נסיון ראשון והרבה צעקות, לא הצליח.
תמרון שני, הפעם אני משחרר את המצמד, מפיל עוגן, תפס. שיטת אבי.
ירדתי לבדוק. לא רואים כלום. אנחנו בעומק  של כ 12 מטר.
מים נהדרים.
הקייק והדינג'י במים. את המנוע נוריד לאחר מנוחת הצהריים.
את ימי ההמתנה בניה מרמרה בילינו בשכנות לזוג אנגלים יבשים.
יצאו. במקומם באה משפחה הולנדים נחמדה. 4 ילדים בגילאי 14  עד  22. נראים צעירים מאד. האבא יוב שמו, קיצור לאיוב. אשתו, מוניק או דומיניק, פצצה.
הבחור יועץ השקעות לקרנות בהולנד. יש לו גם תפקיד בצבא ההולנדי, מתחקר שבויים ברוסית. מדבר רוסית.
אביו היה קצין באינדונזיה. גם סבו. אינדונזיה  הייתה  פעם מושבה הולנדית. אחרי מלחמת העולם השניה, האינדונזים פתחו במלחמת גרילה לעצמאות שנמשכה שנתיים. היה להולנדים מעניין שם.
הרציף בניה מרמרה היה מצוייד בחשמל ומים. ללא חיוב. נחמד.
ניה מרמרה, מרמרה החדשה, שם שנתנו מגורשי  היבשת, מטורקיה, היוונים.
זה אותם טורקים שמטיפים לנו מוסר. שמוקים.
הספקתי גם לעזור לצרפתי אחד להיקשר שם. שיט טוב. הייתה רוח חזקה ובתנאים קשים. אחרי שני נסיונות ועזרה שלי, הצליח. אפילו לחץ לי  יד. הצפרדע.
הרציף שם משמש לחברת השכרת סירות, בבעלות חבית יוונית. איש קטן ושמן, מאוד. חבית.
הרציף, צף. במצב תחזוקה מאוד יווני, אבל, מספק חשמל ומים  בחינם. 
זהו בערך.
אנחנו עגונים במפרץ. דינה בדקה והעוגן תפוס. לפחות עד שתהייה רוח חזקה.
נשיקות לכולם.

ניה מרמרה 24 ליולי

לכאורה יום בטלה. אבל ...
דינה שואבת, מנקה ומתלוננת שהיא מתעיפת. היא חושבת שהיא עוזרת בית צעירה מאוקראינה. היא לא.
עזרתי לצרפתי אחד להיקשר על ידינו. הייתה רוח ונהניתי לראות אותו מתקשה. האמת היה די  בינוני בביצועים.
החבאתי את ארבעת מיכלי שמן הזית במקום הרגיל  להברחות. מתחת למיטה. אנחנו רק ב  28 ליטר. רחוקה הדרך ל 100 ליטר שאנחנו מתכננים.
אתמול חגגנו במסעדה נחמדה הרחק מה מההמון הסואן. היום נחזור לשם שוב.
אני עדיין מתפלא ומעריך שני דברים כאן. בין היתר.  מחירי הארוחות בערך 40 אחוז מאלו שבארץ. טוב אבל האוכל לא כשר.
אין בדלי סיגריות על הרצפה. למרות שהיוונים מעשנים כמו מטורפים. מתי אצלנו.
גם לי היה יום עבודה מפרך.
התקנתי מאוורר חדש ונוסף מעל למיטה שלי. המאוורר הקים עושה יותר מידיי רעש, לדעתה של דינה. עכשיו יש לי שנים. אחד כאשר דינה לא בסביבה, השני החדש כאשר היא בסביבה.
המאוורר השני הותקן עם שקע של מצת.
אוכל להדליק סיגריה במיטה עם  מצת. או כמו שדינה אומרת, תחלום.
איפה הימים שאפשר היה להדליק סיגריה במיטה, לפני, אחרי, ולפעמים גם במשך...

קיצרתי כבל פלדה שעיצבן אותי והייתי ממשיך בעוד עבודות אבל דינה אמרה די. 
זהו לבינתיים.
נשיקות. 

ניה מרמרה 23 ליולי 52 שנות נישואין

52 שנות נישואין ועוד לאותה אישה. מושלמת. הייתם מאמינים ?
אנחנו במקום נהדר. רתוקים לרציף, דינה זרקה עוגן טוב,  לשם שינוי, סתם,. העוגן תופס אם יש חול או בוץ. אינו תופס אם יש עשבים.
העוגן מחזיק, אם אין רוח חזקה מידיי.
עשינו יום, חצי יום למען הדיוק, של עבודה. דינה כיבסה ותלתה.
אני  תיקנתי קרש דופן בדינג'י. היה די קשה לעבוד עם אבי מאחורי גבי, מקפיד שלא אעשה עבודת פרטץ. אפילו שהוא במרחק מאות מייל', הוא יושב לי בתודעה. קיבלתי ממנו שטיפת מוח מזורזת ב 10 ימים שהיינו ביחד.אם קודם הוא היה נותן לי ציון מספיק בקושי, או במקרה של הכננת נכשל טוטל, הפעם אני חושב שהיה נותן לי על התיקון, כמעט טוב. התקדמתי. 
הערב נצא לחגוג. עוד 23 שנים אשלים תקופת מאסר עולם שלישית.
מזג האוויר נעים. מעונן קצת וזה יופי.
מאוד משונה. אנחנו מחוברים למים ןחשמל, חופשי.
מחכים לתמר.
יש לי עוד כמה עבודות לתעסוקה.
זה הכל בינתיים.
נשיקות.

ניה מארמראס 22 ליולי.

הגענו. ב 1230 בדיוק  לפי התכנון.
בדיוק לפי התכנון, סירה ייצאה ופינתה לנו מקום.
הדאגות של דינה הועילו.

שוב בחרנו מקום  ליד אנגלי שמיד יצא לקבל חבלי רתיקה. אין על האנגלים האלו.
יש חשמל ומים. חיוב עדין אין.  האנגלי עוגן כאן כבר יומיים ועדיין לא פנו אליו. יון.
המזגן עובד. נחנו. שוב. חם. כאשר תרד השמש נלך לפטרל.
נהייה כאן כבר כעד ההגעה של תמר והילדים.
זזהו לבינתיים .
נשיקות.

עדיין פורטו קורפו 22 ליולי

זהו. היום לאחר 3 ימי בטלה נחמדים, נרים עוגן ליעד הבא. ניה מרמרס. יש שם חשמל ומים. ואולי גם מקום עגינה. דינה דואגת וזה סימן שיהיה בסדר. השכנים האנגלים שלנו מאד נחמדים. אתמול בילינו איתם עוד ערב.
נצא הבוקר ב 10 כדי להגיע ב 12. אז אנשים יוצאים. נראה.
נשיקות.

פורטו קופו 20 ליולי

יום קשה עובר עלינן. לא עושים כלום. קשה קשה.אנחנו עוגנים ליד זוג בריטי נחמד. קרוב לגילנו. טוב, קצת יותר צעיר.
יש להם קטמרן נחמד 38 רגל.הבוקר הזמנתי אותם לקפה. באו. קישקשנו.
לגרהם יש סיפור נחמד. אביו היה טיס ספיטפיירים במלחמת העולם השניה.
התחיל כפציפיסט בסירת הצלה לטייסים בתעלה האנגלית. לאחר שהגרמנים  ירו על סירת ההצלה  שלהם, עבר לחיל האוויר.
הוא מהנדס מכני שהמציא מתקן לפינוי מוקשים ימיים. המתקן נמכר לאמריקאים לאחר שעשו נסיון ש הצליח ב 110 אחוז.
הסבר.
זרעו בחופי פלורידה 20 מוקשי דמה והתקינו את  המכשיר  על ספינה שהייתה אמורה לאתר ואסוף אותם.
אספה 22 מוקשים.
שנים חיים שהיו שם במים מימי משבר הטילים עם קובה. האמריקאים התפלצו וקנו 6000 מתקנים.
התפלאתי שיש לו קטמרן של 38 רגל וךא מגה יאכטה והוא הסביר.
הוא  היה רק הממציא המהנדס.
למנכל הח ר  יש מגה יאכטה ובית בדרום צרפת.
הגיוני.
כמו כן סיפר שאנחנו, קרי, הישראלים, גנבו לו את הפטנט.
הסברתי לו שהכל מותר באהבה ומלחמה. צחקנו.
יש לו אישה נחמדה, אשתו הראשונה, מדברת בשקט, כך שלא שמעתי את רוב הדברים שאמרה.
לעומת זה היא אישה שופעת ובמקום לשמוע, הסתכלתי.
מחר דינה  רוצה שנצא למקום הבא בו יש מים וחשמל ונתכונן לתמר. נראה.. כנראה שנעשה מה שהיא אומרת. כרגיל. כמעט.
זהו לבינתיים.
נשיקות.

פורטו קופו 19 ליולי

הגענו לאצבע האמצעית. מרוב דאגות דינה סידרה מזג אויר אידאלי.
רוח צד 15 קשר. עברנו 55 מיל בכ 9 שעות.
הגענו למפרץ המתוכנן ודינה המליצה על עגינה על עוגן.
אחרי שני נסיונות כושלים, העוגן לא תפס, המון עשב על הקרקעית.
החלטתי לעגון על המזח. כניסה חלקה. העוגן תפס, השכן האנגלי בא לקבל חבלים ואנחנו קשורים.
כנראה נישאר כאן גם מחר.
נחים בסירה. חם. מחכים ל 9. זו השעה בה יוצאים החברה הטובים כאן לבלות.
זהו לבינתיים.
נשיקות.

יציאה מלסבוס 18/7/19

ביקור במאפיה. עשיתי לו את הפדיון היומי.
אתמול קנינו לאסף אוזו מקומי שאמור להיות הכי טוב באזור.

אנחנו שטים בסמוך לאי לכיוון צפון מערב. נעים ונוח.

דינה דואגת לעתיד  הקרוב כאשר נתרחק מהאי.

הפלגה מתוכננת, ברצף האופטימי 12 שעות.

Plomarion, Lesvos 17/7/19

אתמול הגענו אחרי הפלגה ארוכה לאי מקסים.Oinoussa
דאגתי מאוד שלא יהיה מקום. המקום ריק. ענגנו לאורך הרציף .
קל ונוח. האי אמור היה להיות בעבר  רכוז  של עשירים, אונסיס ודומיו.
האי כמעט ריק. אבל יש בו מעגן יפהפה. בתים גדולים ועשירים. ריקים סגורים.
היו שתי מסעדות פתוחות. בחרנו באחת.
דינה הזמינה סרדינים מטוגנים. אומרת שהיה טוב.
אני הזמנתי כתלי חזיר. אלוהים העניש אותי.  קיבלתי משהו שרוף וקשה.
ביקשתי סכין לסטייק וקיבלתי סכין מצחיקה קטנה צהובה המיועדת לניקור.
אני עדיין לא יודע להחזיר מנות.
למזלי היו לידי כמה חתולים רעבים. מאד נהנו. החזרתי צלחת ריקה.

הלכנו לישון.

ההפלגה הייתה אמנם קלה אך ארוכה ומעייפת.

הבוקר קמתי מוקדם והלכתי למאפיה, אמרו 50 מטר, היה 250 מטר במעלה ההר. לא קיבלתי התקף לב.
היום התוכנית היתה הייתה להגיע למרינה במרחק של כ 55  מייל בלסבוס.  מיטיליני.
הרוח התגברה והגיעה עד 20 25 קשר. כמובן על האף.
החלטנו לא להילחם בים וחתכנו לפלומריון.
מקום יפה.
שוב מעגן גדול ודי ריק.
הפעם עגינה ים תיכונית , בשביל הפסון. בחור ישראלי מסירה בהרצליה עזר לנו להיקשר.

מחר נתחיל בחציה לצד המערבי  לכיוון סלוניקי.
לפי הצפי יהיה מזג אוויר טוב. נראה.

הפלגה ארוכה של 80 מייל לאי evstratios.
עכשיו נצא לאכול. אני מקווה היום להצליח יותר עם המנות.
שהחתולים ישארו רעבים. 
האי כאן מאוד יקר לעגינה. כתבתי לפורט פוליס להתיצב. בדקו ניירות. צילמו. עשו חישוב מסחבך עם אפליקציה שעושה כפל. מתח.   יצא 6.52 יורו. כולל מים וחשמל ללא הגבלה. שערוריה.
נשיקות לכולם.

ארקי Arki ה 15 ליולי. 2019.

פתרנו כרגע משבר גדול.
דינה מצאה את מחט הקרושה שלה. מיד לאחר שאילתרתי לה מחט מחוט ברזל עבה.
אל תחשבו שזה מאורע זניח. דינה בלי עיסוק, מסוכנת לסביבה.

אנחנו עוגנים במפרצון קטן ושקט. הגענו מוקדם יחסית לאי. יש כאן רציף ל 9 סירות. היו קשורות 10.
הסתובבנו ומצאנו מפרצון קטן ורגוע.
הרוח ירדה. נעים.

עגנו בשיטה שלי, הורדת העוגן לאט תוך נסיעה לאחור. תמרון יפה ואלגנטי. העוגן חשב אחרת. לא תפס.
העלינו את העוגן  ועשינו נסיון שני. שיטת אבי. הורדה ברוטלית של 20 מטר שרשרת תוך שחרור השרשרת עם המצמד.
שיטה ממש לא אלגנטית. העוגן חשב אחרת. תפס.
לידינו  צרפתי אחד המפליג  לבדו.
עשה בשיטה אחרת עם חבלים לחוף. שיטה יותר מקצועית אבל מצריכה שחיה לחוף.
קר מידיי. לזקן כמוני.

ההפלגה הייתה נעימה.
רבע מפרש ראשי ומנוע.
הרוח על הפנים. אין טעם במפרשים.

הערב ארוחת ערב בסירה.
יש המון שימורים ולחם תירס.
חשבתי לדוג דג. התפתח ויכוח מי ינקה ויבשל.
למען שלום בית ויתרנו לדגים.

דינה מדברת עם איילוני והכל טוב.

מחר דינה מתכננת הפלגה ארוכה. היא עדיין מתכננת לאן. בקרוב אבל הוראות מסע.
מתכננת מחר,
אי קטן הנקרא Oionoussa, ליד האי Khios.
רוצה לנצל מזג אויר טוב להפלגה.

נשיקות לכולם בינתיים.

האי קוס. 14/7/19

הגענו לקוס אחרי הפלגה  נעימה של 10 שעות.
קיבל אותנו מרינרו מעצבן שלא עזר וגם צעק על התמרונים הקשים שלי ברוח.
במשרד התלוננתי עליו.
הוא ענה לי, לאחר ששאל  מאיפה אני, שהוא יווני, ביג דיל, ובפעם הבאה לא יהיה לי מקום במרינה.
עניתי לו שלא אבוא ל מרינה זו.
נפרדנו בידידות.

חוץ מזה עברה הפלגה נעימה.  הפלגנו על מנוע עם רבע  מפרש ראשי . רוח קדמית  כל הדרך.
אין הרבה מה לספר.הפלגה טובה.

המפסק של החרטומן התקלקל והחלפתי אותו בזמן ההפלגה.
זהו בערך.

אנחנו במסעדה ולידינו זוג פולנים. לגברת   הייתה סבתא יהודיה.

אני מדרדר לשטויות ואומר לילה טוב.

מחר כנראה לאיקריה.
נחליט בבוקר לפי תחזית מזג האויר.

רודוס 11 ליולי.

דינה הגיעה. יופי. אבי נסע קודם ואצטרך להסתדר לבד עם התיקונים.
מתקן המפרשים הגיע.
בחור נחמד ואמין.
הודיע לי שאין טעם לתקן את המפרש הישן.
אמרנו עליו קדיש ביחד.
העלינו את המפרש הרזרבי והוא לא רע בכלל.
כנראה נשהה כאן יומיים נוספים, תודות למזג האוויר הגרוע.
לא רע.
נסדר עוד דברים בסירה.
תמיד יש מה. הכל טוב. טוב להיות עם החצי השני שלי שוב.
נשיקות לכולם.

9/7/19 רודוס

יום שקט עבר על כוחותינו.
נסענו לטיול להרים. היה נחמד.
קניתי 4 מיכלי שמן זית, 3 ליטר כל אחד. התחלה של המלאי.
הערב נצא לאכול בחוץ, אחרי יומיים של מאכלי בית , מאת השף אבי.

הבוקר הוא ניסה לאלץ אותי לאכול ארוחת בוקר.
עמדתי בגבורה בלחץ. אני לא רעב בבוקר
.
הרוח כאן אכן נושבת.
נראה.

ממחר כנראה נסתלבט בסירה. אבי מתכנן ללכת לים.
אני אשמור על הסירה ואחפש לי עבודות.

ממש שמח עם ניר ושני. המשפחה מתרחבת.
יופי.
זה הכל לבינתיים. נשיקות לכולם.

8/7/19 רודוס

יום שני.
יום שקט עבר על כוחותינו.
הלכתי לצעדת הבוקר שלי, מוקדם, ושוב התפעלתי מגאונות היוונית. ציוד והתקנות יקרות מונחים ברחבי המרינה, מחלידים.

 
נסענו לטייל לקצה הדרומי של האי לראות את גולשי הרוח.
המים היו קרים ונכנסתי רק עד גובה הבי...... קפאו. 

חזרנו מאוחר והלכתי לישון.
אבי הכין את שאריות דג הטונה.
טעים. 

מחר נחפש אתר חדש לטיולים. או עוד עבודות בסירה.
המפרשן המקומי עסוק מאוד. לא מגיב.

נסדר בעצמנו מה שצריך.
העיקר שהמנוע עובד.
זהו להיום.

רודוס 7/7/19

יום שקט עבר על כוחותינו.

 קמתי מוקדם, גם הלכתי לישון מוקדם, אבי נשאר בבית קפה.
טיול בהיקף המרינה מגלה המון גרוטאות שהיו פעם מחפרים צפים. צמודים לקיר החיצוני, המזרחי של המרינה. מחלידים בנחת.
שכרתי רכב לכל השבוע. יוצא יותר זול. גם נחמד לנסוע למקלחת באוטו.  אנחנו עוגנים ליד תחנת הדלק בכניסה למרינה. רחוק.
נסענו לטייל. למזלי אבי לא אוהב לנהוג. חזרנו בזמן לשנת צהרים.
נמשיך מחר. תלוי בתופר מפרשים. יש לי את המפרש הרזרבי הישן ובמקרה הכי גרוע, נעלה אותו.
עוד לפני שנסענו, אבי הכין ארוחת בוקר. 

אני רחצתי כלים. הצעתי לאבי שירחץ כלים ואני אכין ארוחת בוקר. הצעתי נדחת.
עכשיו אבי ישן קצת, לקראת הערב הגדול ואני כותב. אחרי מקלחת נהדרת.
המרינה עדין עם אותו מבנה יחיד.

לדלת יש כמובן קוד כניסה. אבל.... צריך קודם למשוך ואחר כך לדחוף. פטנט יווני כזה שמכשיל את כולם.
מישהו תקע מטף כיבוי אש בכניסה ועכשיו הכל פתוח. יופי קוד הכניסה 9977 אבל אל תגלו לכולם.

יש כאן מגרש משחקים נהדר לילדים בגיל של איילון. כנראה שירצה להישאר במרינה.

למדתי סוף סוף את סיפור המרינה. מהמתדלק. עישנו ביחד סיגריה ליד משאבת הבנזין. לא לא באמת.
המרינה נבנתה על ידי העיריה של רודוס. כמובן שהתקציב נגמר לפני סיום הבניה. כך זה עמד שנים.
קנה את המרינה מהעיריה איזה יווני, נניח מנוליס. לא קלטתי את השם.
הוא התחייב לגמור את המרינה.  מסתבר שבחורף יש סערות מצפון והגלים נכנסים  ישר למרינה.
טוב אז גם הוא לא גמר.
עדיין מחכים.
זהו לבינתיים.
נשיקות לכולם.

יציאה מקסטלו

אנחנו, דינה ואני , רגילים לתתת הצגה ביציאה מקסטלו. 

הפעם הכננת (כננת העוגן) שבקה.

שנה שעברה זה היה עוגן על על שרשרת.

השנה הייתה הפקה יותר גדולה.

הוצאנו הרבה שרשרת בעגינה. זה אומר הרבה שרשרת לאסוף. 

הכננת הפסיקה לעבוד. 

כמובן שהתחילה מהומת אלוהים. לידינו גולט טורקי. לצידנו פרטי  כמו ההסירה שלי, פררטי,  אבל מנועית 60 רגל .

אנחנו מסתובבים סביב הזנב של עצמנו אני מחזיק את הסירה כדי לא לעלות על השכנים, אבי נאבק בשרשרת ודביל עם מנועית גדולה 60 70- רגל עם בעלים רעב ועצבני שרוצה עגינה וארוחת ערב, מחליט להיכנס. עכשיו צריך לא לעלות גם עליו.

 רוח חזקה.

 אבי קשר חבל לשרשרת, הוליך חבל עד הווינץ הימני הגדול ואני ואנגליקה משכנו את השרשרת מהקוקפייט.
אני בעיקר על ההגה משתדל לא להפעיל את הביטוח צד שלישי שיש לי, הוא מוגבל עד מיליון דולר.
אנגליקה מסובבת את הווינץ. תרגיל מומלץ לחיזוק שרירי החזה.
אבי עובד קשה בחרטום. צריך לעגן שרשרת, לשחרר חבל ולקשור מחדש עם התקדמות השרשרת. כולם נהנים.

 הגולט התורכי חושש שאגרור לו את העוגן והוא גם בחור נחמד, זאת אומרת הקפטן ועוד 4 אנשי צוות. 

מגיעים לסירה ועוזרים לאבי שבשלב זה מותש למדי לסיים את העלאת השרשרת.

הכול טוב. אנחנו מפליגים לתוך לילה האמור להיות שקט למדי. לפי צפי מזג האוויר.

שוב ניצלנו.

רודוס 5/7/19

בדקנו מזג אוויר לרודוס.

 הפלגה לילית.

הבטיחו מזג אוויר  10- 12 קשר. ים לא גבוה.

אז הבטיחו.

ים גבוה 20 25 קשר. הפעם אנחנו חכמים ופותחים ראשי לא מלא ומנוע, מלא.
לקח 14 שעות. שיא שלילי חדש. 

הגענו בבוקר. חשבנו שנגיע בשבע . הגענו בעשר בבוקר.

 
דבר ראשון עצרתי בתחנת הדלק. תדלוק 540 ליטר. כמעט 7 ליטר לשעה. המנוע עבד קשה.

במרינה קיבלו אותנו בחביבות. אנחנו כבר לקוחות ותיקים. "חברי מועדון".

פגשנו חניכי בית ספר לשיט. הם כאן בדרך לסימי. נתתי לבעל המועדון ספר. 

  קידום מכירות למהדורה השניה. אם תהיה.

קסטילוריזון 4/7/19

הנסיעה עברה ללא אירועים מיוחדים. למעט....
אבי אוהב להפליג עם מפרשים. בסדר. העיקר שיהיה מרוצה.
בכניסה לקסטל, הרוח מתרוממת ל 25 קשר ואנחנו עם מפרשים מלאים.  הסירה באלכסון, השוליים נוגעים במים. הולכים באלכסון חד. מאוד.
מתחילים לצמצם חלוץ. אצלי בסירה זה קשה.  במיוחד ברוח חזקה.
מצליחים. שוב ניצלנו..
חושך מצרים. אני הולך לפי המפה, הראדר והיכרותי את המקום. אבי פחות מרוצה ויוצא לחרטום עם פנס כיס. שיהיה.
ניכנסים ללא בעיות.
עוגנים.
העוגן לא תפס.
שוב יציאה והפעם העוגן תופס. רק בפעם השניה. השיא שלי ושל דינה זה 5 נסיונות שלא צלחו.
התישבנו אצל ונגיליס. ממזמינים בירה. גם אני. לא נעים להיות פוסי.
אני גומר חצי בקבוק והחצי בקבוק גומר אותי. מזל שיש אבי לעזרה.
הצעירים יוצאים לסיבוב ברים. אני יוצא להסתובב במיטה.  

התעוררתי בבוקר מוקדם. כרגיל. הצעירים ישנים. הצעירים זה אנגליקה בת 33 ואבי בן 59. צעירים.
השכן הנחמד לזרוס, מתלונן שהסירה הישנה שלי מבריחה לו לקוחות. אני  מתעלם והוא צועק על ונגיליס.

ונגיליס עצבני ומותש. יש לו אשה חדשה ביבוא אישי מאוקראינה. עשה טרייד אין על המודל הישן שהיה לו.
אנגליקה מדברת איתה ברוסית והבחורה לא לגמרי מאושרת. עובדת קשה ביום ובלילה והגבר לא משהו. היא בת 34 הוא בן 63. היא גם גבוהה ממנו בראש. גוף יפה פרצוף פחות. הרבה פחות. אבל, היא מרגישה בטוחה. מסתגלת.   בטח בונה על זה שונגיליס ימות לפניה.

נסענו,  טסנו, למערה  הכחולה עם ניקוס. הפעם באנו מוקדם ונכנסנו למערה בנחת, ניקוס עשה לנו סיור למעמקי המערה, בלי לחץ של גאות, וטסנו חזרה. המחיר עדיין קבוע 10 יורו לאדם.

ארוחת בוקר, מקלחת, ואני לספורט האהוב עלי, שינה.

הצעירים שוב הלכו לטייל. קבענו ב 17:00 במסעדה.
אוכלים ויוצאים לרודוס ב19:00 בערב. מזג האוויר אמור להיות טוב.

אבי כל הזמן מתקן ומשפר את הסירה.
החלוץ לא מספיק למעלה. מותח.
חבלי החלוץ בלויים. מחליף.

אני העוזר. מגיש כלים. באהבה.

האי התקדם מאז היינו פה בשנה שעברה. גם מחירי יוון. גובים עוד 33 יורו לחודש.
לסירות עד 12 מטר. פעם ראשונה שאני שמח שחסרים לי 5 סנטימטר..(אנחנו 11.95).

הסוכן מסדר הכל. קפטן או לא קפטן. מצחיק.
כרגע עומדת כאן אוניית  נוסעים גדולה
.
אני מחובר לחשמל הפעם  המזגן עובד. כייף.
זה הכל לבינתיים. .