2 לאוגוסט 2010
אנחנו באי שנקרא פקסטון או משהו דומה.
20.11.3E 39.11.8N GAIOS בעיירה PAXOS או PAXOI
אי כזה צפוף וגדוש בסירות עוד לא היה לנו.
הגענו בהפלגה אחר הצהרים וראיתי מקום ריק בין שתי סירות. נכנסנו. אנחנו כבר צוות מאומן.
לקח עוד 10 דקות והתחילו להגיע סירות מכל הכיוונים. המקום התחיל להתמלא בקצב מדהים.
במקומות מסוימים עומדות סירות במקביל אחת לשנייה ב4 ו- 5 שורות. אנשים עוברים מסירה לסירה לסירה וכו' כדי להגיע לרציף.
אבל אצלנו הכל כשורה אהובותי ואהובי.
סגרו עלינו שתי מנועיות גדולות והן יושבות על העוגן שלנו. עד שהן לא זזות אנחנו במקום.
זה אולי ייתן לי השכמה מאורחת מחר.
האי, בחלק בו אנו נמצאים בנוי בצורת "ח" ועל הצורה הזאת סוגר אי קטן יותר המייצר תעלה בצורת "ח".
יש לנו תעלה די צרה שבצידה אחד עוגנות כל הסירות בזויות שונות לכל הכיוונים.
בלגן אמיתי.
עד עכשיו העסק התנהל ללא כל בעיות או עימותים. כולם נחמדים לכולם.
נראה מה יהיה בבוקר כאשר ננסה להתיר את הפלונטר.
כמובן שערכנו פטרון אלים בעיר הקטנה ובסופו אכלנו גלידה והלכנו לישון. יותר נכון אני הלכתי לישון.
אחרי יום עבודה, הפלגה של 8 שעות, צריך לנוח.
דינה אומנם חושבת שזה לא עבודה, אבל האחריות וכובד המשימה מעייפים אותי.
יש גם כל מיני החלטות כבדות משקל בדרך, לפתוח מפרשים, לשנות זווית לרוח, לעקוב אחרי השעונים, בקיצור יש כבודה.
כל זה לא נחשב בעיני האדמירלית וצריך לעשות סיורי חוף עם ההגעה. אז עושים.
העיירה נחמדה. אבל מה שמרשים זה גודש הסירות.
האי כבר קרוב יחסית לאיטליה ויש יותר איטלקיות כאן. הן פחות מכוערות מהיווניות, אבל לא בהרבה.
אז זהו להיום. בהזדמנות אני אכתוב עוד על מטלות ה"סקיפר", כמו ללחוץ על כפתורי ההגה האוטומטי, (יש לזה הגיון שיטה ואמונות תפלות), אבל על זה בפעם אחרת.
אז עד מחר, נשיקות ולהשתמע
אנו עוגנים מול קפה האינטרנט. ואפשר לפרסם מיד את הבלוג .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה