דרום איטליה

8 באוגוסט 2010

40.09.1N 18.29.6E OTRANTO

איזה יום נפלא היה לנו. שברנו שיאי מהירות ובסוף כמעט שברנו את הסירה.

אבל, הכל כשורה אהובותי ואהובי.

יצאנו מברנדיזי די מוקדם, 099 שעון מקומי ותפסנו רוח גבית של 10-15 קשר. הסירה עפה.

בהתחלה התפעלנו ממהירות של 7-8 קשר אבל אחר כך התחלנו להתרגש רק שהמהירות עברה את ה – 9 קשר. השיא היה 9.8 קשר.

כל זה עם מפרש חלוץ פתוח מלא וכמובן מנוע.

הסירה רצה טוב בגביות וזה אינדיקציה טובה לחציה.

דינה כרגיל דואגת שלא יהיה מקום לעגון, אני תמיד אופטיבי ויש מקום.

היום היא פלטה באדישות ש"בטח יהיה מקומות בשפע" וישר ידעתי שיהיו בעיות.

הגענו. לנ"ל. כמובן שאין מקום ובסוף נקשרנו לאורך הרציף ברוח די חזקה, אבל עם עזרה מהחוף.

אני הלכתי לישון וכשהתחלתי לנמנם העירה אותי מכה חזקה בסירה. איזה גל שובב, כנראה מאוניה שעברה, הטיח אותנו ברציף. יש אפילו סימן על הסירה. (אחד מני רבים).

עבר לי החשק לישון. ואז, הגיע גם משמר החופים האיטלקי.

הלכתי איתו, יותר נכון הוא הסיע אותי למשרדים שלהם ומילאנו טפסים.

מסתבר שצריך גם רישיון נהיגה לסירה וחסר הדרכון של טלי.

חזרתי והבאתי אותו. הוא גם הודיע לי כי מחר ב – 0600 מגיעה אוניה מסחרית לרציף בו אנו עוגנים ונצטרך לזוז לפני כן. שיהיה.

חוץ מזה שנשאר בסירה ונחכה למשטרת הגבולות שתגיע ב – 1900. כל זה קרה ב – 1730.

הלכתי. חזר שוב, צריך למלא עוד טפסים ובכלל הגעתי לאיטליה בברנדיזי ושם הייתי צריך להירשם.

מילאנו עוד טפסים. היה כיף.

הוא התחיל להסיע אותי חזרה וקיבל טלפון. חוזרים.

ראשית, חסרה חותמת על המסמכים, שנית, אני אקבל את הטופס הנוסף מחר בבוקר, לקראת יציאה.

את רוב השיחה שהתנהלה באיטלקית שוטפת הבנתי. את החלקים המסובכים תירגם לנו "מלח" אחר שיודע אנגלית.

אחרי כל זה, הוא התנצל על הבלבול ביצים והחזיר אותי לסירה. אנחנו עדיין מחכים למשטרה. רק 1923 ויש זמן.

אני בכלל מתכונן להישאר בסירה, (לשמור), ולשלוח את הגיסות לעיר. שישתוללו.

הרוח עדין נושבת, די בעוצמה, ובכיוון הנכון. נראה מה התוכניות שלה למחר. אנחנו מתוכננים לגליפולי, האיטלקית, שהיא בתוך עקב המגף האיטלקי.

אתמול במרינה היה כיף לדבר עם כולכם ב"סקיפ".

היום, אין לנו קשר ונשלח את חוויותינו בהזדמנות הראשונה.

המשטרה הגיעה. הם הודיעו לי שהם לוקחים את עותקי הניירות למשרדם, לצלם, ויחזרו מתי שהוא.

האם מותר ללכת לעיר בינתיים, בעיה. התקשרו למשרד וזה לוקח זמן, הצעתי להישאר ולחכות להם, זה דווקא נראה להם. גם לי.

הגיסות הלכו לעיר לבדן. שקט.

המשטרה הגיעה לפני כמה דקות. אמרו לי שאני יכול ללכת לעיר.

לא רוצה.

האיטלקים, להפתעתי, מצטיינים באי ידיעת אנגלית.

לך תסביר להם שאני לא רוצה. אמרתי טוב תודה. ונשארתי בסירה. הגיסות עדין לא חזרו.

הגיסות חזרו. היה כף. גם לי.

10.8.2010

דילגתי העל יום ואפרט קורותיו.

מאחר והוזהרנו לעזוב ב – 0600 קמנו ב – 0500. הייתה השכמה. הלכתי למשמר החופים, הערתי מישהו, שניסה להסביר לי לחזור ב – 0800. התעקשתי, לאחר חילופי דברים באיטלקית שוטפת, בעיקר מצידו, בא אותו בחור נחמד של אתמול, (שמחתי להעירו), ומסר את הטופס.

יצאנו. רוח 10-15 אבל, בכיוון הנכון. רצנו 6-8 קשר והיה כיף. עד שהתחלפה הרוח לקידמית ורצנו 4-5 עם פחות כיף.

הגענו אחר הצהרים, נכנסנו למרינה לתדלק תוך בטחון מלא שיהיה מקום. לא היה.

לא אלמן ישראל, יש מרינה סמוכה, הפלגנו אליה, ויש מקום. מרינה פתוחה, רוח חזקה, ובסוף נאלצתי להיכנס עם החרטום ובעזרת שנים מהמרינה. הגענו.

אלתרתי עם סולם הירידה למים, סולם מהחרטום וגם הגיסות יכלו לרדת.

הלכנו לקרוע את העיר. משהו כמו 10 דקות הליכה, לפי הערכת האיטלקי שהפעם הייתה מדויקת.

לקחתי את עגלת הזקנים, לקניות.

הלכנו קנינו, ראינו, נסחבנו חזרה ולישון.

תחזית מזג האוויר שקיבלתי במרינה, (הראה לי את אתר מזג האוויר והמפות), הייתה טובה.

שאל אם אני רוצה לראות עוד אתר. סירבתי. למה לקלקל דבר טוב.

היום יצאנו, בשעה סבירה. היות והיינו תקועים בין שתי מנועיות יקרות עם צבע חדש, ביקשתי עזרה ביציאה, (הייתה רוח די חזקה שהפילה אותי עליהן), לא בא לי להתחיל לשלם עבור תיקוני צבע.

חוץ מזה, היו הרבה חבלים במים וגם לא בא לי לצלול לחתוך חבלים מהמדחף, (ה"לא בא לי" בא לי מרן ואיתי).

יצאנו ללא תקלות ואנחנו בדרך למרינה סירו או קירו. דינה תחליט אחר כך איך קוראים לה.

כרגע, אנחנו בהפלגה עם ים נוח, 6-9 קשר, המפרשים פתוחים, המנוע מתקתק, ואנחנו ב 6-7 קשרים. עוד כ3 שעות ו20 מייל, בס"ד נגיע.

העיר בה בילינו אתמול נקראת גליפולי, אבל, זו אינה גליפולי המפורסמת של טורקיה וצרציל.

GALLIPOLI , 40.03.5N 17.59.4E

(צרציל היה שר הימיה במלחמת העולם הראשונה ואירגן שם פשלה רצינית. היה גם סרט).

אז כמו שאתם רואים, הכל כשורה אהובותי ואהובי.

יש המון אנשים ונשים שאני מתגעגע אליהם אבל אין כרגע טעם להתקשר ולדבר על זה שנתראה עוד 3 חודשים. אלוהים גדול.

ראינו איזה דג גדול שקפץ מהמים ושאל איפוה החכה. אמרנו לו, טרם.

ההפלגה נמשכת כסדרה. הרוח איתן קטן. 7-8 קשר, המפרשים פרושים ואנחנו כמעט מפרשית. (למעט המנוע שעוזר למהירות.

38.54.51N 17.01.73E
LE CASTELLA 11.8.10 העיירה

הגענו אחר הפלגה קצרה יחסית, כ-6 שעות, למרינה שהיה בה מקום הפעם.

39.22.33EN 17.08.19E CIRO אתמול הגענו לאחר הפלגה ארוכה של כ-10 שעות ל

בספר כתוב שהמרינה בהקמה, הספר פורסם ב-2006. ובכן, המרינה עדין בהקמה. יש שובר גלים גדול, כמה רציפים, אך זהו. סירות מקומיות וסירות דייג עוגנות לאורך הרציפים,נכנסנו ולא היה מקום עגינה עבורנו. פתאום אני רואה ילד קטן מסמן לי לבוא ולעגון לאורך סירת דייג. הם היו מאד נחמדים ועזרו לנו להקשר.

טלי ואני הלכנו לעשות קניות, יוסי נשאר לשמור על הסירה. כשחזרנו ראינו שעומד להיות מופע של ילדות, נערות הלומדות בלט. ראינו חלק מההופעה.

נחזור להיום. היום הגענו למרינה מסודרת, זאת אומרת שהיה מקום, הראו לנו היכן לעגון, וגם לקחו חבלים.

יש מקום!!, יופי. יש מקלחות, עוד יופי, טלי צבעה לי את השער ואוכל לשטוף אותו במקלחות.

המקלחות נעולות. יש כאן שומר הדובר איטלקית שוטפת המקפיד להחזיק את המקלחות נעולות.

דינה עם צבע בשיער הטעון שטיפה, אחרת השערות יפלו לה ואני אהיה אשם.

אז היא כמובן מזעיקה אותי, אני הולך למשרדי המרינה, 200 מטר ובעליה, מדבר עם האחראי שמצלצל לשומר, שמגיע לאחר כמה דקות ועכשיו אני מחכה במתח לראות אם דינה תחזור עם שערות או בלעדן.

הבעיה במרינות לא מסודרות, לעומת מרינות שבנייתן נפסקה באמצע זה הברדק.

במרינה מסודרת עומדים עם ירכתיים לרציף, הסירה תופסת רק את רוחב הסירה ויש מקום.

כזו היא המרינה של היום.

המרינה של אתמול לא הייתה כזאת ולא היה מקום.

למזלנו אחת מסירות הדייג הרשתה לנו לעגון בצמוד אליה. כדי להגיע לרציף יש לעבור דרך הסרה שלהם. זה גם פיתרון.

בכלל, המרינה של אתמול נראית כמו פרויקט ממשלתי שתקציבו אזל לפני השלמה.

שובר גלים ענק, גבוה, רחב, מתאים לאוקיינוסים ובפנים, התחלה של רציפים וכלום.

המרינה מלאה דייגים העוגנים לאורך הרציף כך שכל סירה תופסת 3 מקומות שהיו יכולים להספיק לסירות כמו שלנו.

קראתי על כל מיני פרויקטים כאלו שתוקצבו לבניה אבל בדרך חלק מהכסף אזל-נזל, למקומות אחרים.

טוב, בעיות של איטלקים.

אצלנו, הכל כשורה אהובותי ואהובי.

הגיסות הלכו להתקלח, המלצתי לטלי גם ללכת לפני שהאיטלקי ינעל את המקלחות.

(זה קצת דומה לג'ינג'י עם המפתח של אפרים קישון).

היום נצא לעיר, נחפש חיבור אינטרנט ונעביר לכם את הגיגינו.

הגיסות חזרו. השערות עדיין על דינה. נראה.

אני יכול לחזור לישון. נראה על מה יעירו אותי הפעם.

עוד דבר שנזכרתי בו,

לעיירה של אתמול, עם מופע הריקודים, היה עוד מופע. מופע של יתושים.

החרקים האלו העירו אותי, לאחר שריססתי את עצמי קודם לכן.

כנראה שרצו עוד ספריי נגד יתושים. היה מעצבן. ריססתי את עצמי שוב, הם אמרו יפה תודה ונרדמתי.