ים רגוע ושקט

13 לאוגוסט 2010–08–13
אנחנו בדרך. יום הפלגה ארוך לפנינו, לסיציליה ולכן יצאנו מוקדם.
הפעם היציאה סטנדרטית, ללא אירועים מיוחדים.
אנחנו עם הזרם, מהירות בסביבות 6-7 קשר, עם הזרם, רוח אין.
הכל כשורה אהובותי ואהובי.
לא דילגתי על אתמול, ה – 12 לאוגוסט 2010 שהיה יום רב מעללים.
הוצאנו את החכה לדייג.
כדי שלא תהיו במתח אכתוב, לחגה, לנו ולדגים שלום.
להרכיב את החכה דרש מיומנות וידע שאין לי וזה לקח קצת זמן והרבה קללות.
החכה הורכבה ונזרקה למים.
הדג מפלסטיק התחיל לקפץ על המים כאילו חייו תלויים בזה.
מסר לאבי לקבלת יעוץ וכמו יועץ טוב, הוא חזר עם שאלות הבהרה. מה המהירות מה עומק ועוד.
החלטנו להוסיף משקולת, (אום מנירוסטה) והדג שקע. גררנו אותו כמעט כל היום, יום שקט, נסיעה במהירות של 4.5 קשר, נגד הזרם, ודגים אין.
לקראת ההגעה התחלתי לגלגל את החוט וזה הלך קשה. מזל שלא תפסנו דג לא הייתי מצליח לאסוף אותו.
לאחר ומאמצים ועזרה מהצוות, (הגיסות), מסתבר שתפסתי ניילון, לבן, אם אתם חייבים לדעת.
החכה נארזה, מפרשים קופלו ונכנסנו למרינה, בזהירות.
מאחר ודינה דאגה שלא יהיה מקום, זה עבד, הדאגה שלה, והיה מקום בשפע.
עגנו לאורך הרציף.
המקום אליו הגענו, דינה תוסיף את שומו אחר כך, הוא עוד אחד מהפרויקטים הממשלתיים בו התקציב נגמר לפני השלמתו.
37.19.45N 16.25.55E ROCCELA IONICA המקום שהגענו אליו:
מרינה ענקית, שובר גלים נגד הוריקנים, (ענק וגבוה), רציפים רחבים, חיבורי חשמל ללא חשמל. חיבורי מים במקומות בודדים.
במקום מסעדה ענקית וזהו.
לא עובד כל העסק ואיש הישר בעיניו יעשה.
התלבטנו אם ללכת לעיר, מרחק של כ – 3 ק"מ, או לאכול במקום.
תנחשו מה החלטנו.
היינו בטוחים שיש איזה אירוע במקום מאחר וערכו שולחנות למאות אנשים.
הזמנו, כרעבים, הזמנו יותר מיידי.
האוכל היה נהדר, דגים.
בינתיים המקום התחיל להתמלא במקומיים שיצאו לאכול.
יש בכלל תופעה איטלקית, בערב, בסביבות 2100 הם יוצאים לטייל עם טפם ונשותיהם.
כנראה שזו מסעדה פופולרית והתושבים מהעיר באים אליה.
חזרנו לסירה והלכנו לישון. במקום גם אין יתושים. נחמד.
הבוקר השכמה מוקדמת, ואנחנו בנסיעה.
אני חייב לשמור על טריות ורעננות ולכן אלך לישון.
אחד הדברים הנחמדים בהפלגה הוא שאפשר ללכת לישון מתי שמתחשק.
הגיסות שומרות.
1107
קמתי משנת הבוקר.
אנחנו חולפים על פני עיירות קטנות על שפת הים, בקצה המגף האיטלקי.
עוד מעט נחצה את הגולף של מסינה, מדרום למייצר מסינה.
התוכנית היא לבקר קצת בחלק הדרומי של סיציליה, אולי אפילו לקחת רכב ולטייל, (רחמנא ליצלן), ואחר כך לחזור למייצר מסינה, לאחר שנוריד את טלי בפלרמו או לידה.
יוסי בכלל לא יודע מה התוכנית. אנחנו בדרך למרינה ליד ההר אתנה, משם נפליג צפונה למייצר מסינה, ומשם לאורך החוף הצפוני של סציליה עד פלרמו. משם לאחר שנוריד את טלי, נפליג לסרדיניה.
זה נכון ולא באמת אכפת לי, כל זמן שמפליגים ואני לא נדרש ללכת ברגל.
אנחנו נוסעים עם שתי סירות די במקביל, אולי לאותו מקום, או שהם יחתכו צפונה למסינה.
הים שקט מאד, ללא רוח, חם, ואני אפילו לא טורח לפתוח מפרש ראשי. לא שאני מתלונן.
1640
אנחנו כשעתים ממחוז חפצנו, עיירה קטנה עם מרינה, ריפוזו משהו , הים חלק לגמרי. לא שאני מתלונן.
הר אתנה באופק. לא רואים את הפסגה מכוסה ערפל, עננים, אובך.
כולנו קוראים, כאשר לא ישנים. אני מתקרב לסוף הקולקציה העיברית של הספרים שקיבלנו מאסף וסטלה. נידרש לספרים חדשים. בחלק מהמרינות יש ספריות להחלפה. נשאיר להם ספרים בעיברית במקום.
לא רואים דולפינים. בים כזה חלק זה אמור להיות שגרתי.
הבטחתי לכם הרצאה משעממת על שעוני הסירה. והרי היא לפניכם.
מהמכשירים הישנים עדין פעיל המד רוח, לאחר שמיכאל תיקן בו נתק בחוטים. הוא מראה כיוון רוח ועוצמת רוח, יחסית. (ממוצע בין הרוח שמייצרת הסירה והרוח האמיתית). זה אמור להראות גם רוח אמיתית אבל זה לא קורה.
יש גם שעון המורה על עומק אבל הוא עובד לעיתים. לא משהו שניתן לסמוך עליו.
בתווין מפות הישן של ריימרין, יש תצוגה של עומק ו"גלאי דגים" בו אנו משתמשים. זה מכשיר טוב ואמין וממנו דינה מקריאה לי עומק בכניסות למרינה. הבעיה אצלה ש-10 מטר זה כבר רדוד. אני יכול לעבור במים עד עומק של 1.5 מטר מאחר והמכשיר מכוון לתחתית הסירה.
חוץ מזה מכשיר מראה טמפרטורת מים. זה מזכיר לי שכבר מזמן לא טבלנו בים.
המכשיר העיקרי, עליו גאוותינו ובטחונינו היא ההמכשיר החדש של "גרמין" והוא מראה הרבה דברים ויכול להראות עוד.
יש לו 4 פינות, בהן מוקרן מידע.
פינה עליונה ימינית, קורס ההפלגה.
פינה עליונה שמאלית מהירות ההפלגה המוחלטת. (על פי גיפיאס), פינה תחתונה ימנית הקואורדינאטות ובפינה השמאלית התחתונה השעה.
בטור העליון ליד קורס ההפלגה יש מספר המורה על קורס ההפלגה הנדרש, קורס זה נקבע על ידי הנתיב בו בחרנו. במקרה שלנו, דינה מתכנתת אותו. ליד מרחק הסטיה מהקורס הנדרש, ולידו המרחק מהיעד ושעות הגעה ליעד הסופי.
על כל המסך מופיעה המפה של האזור, בקנה מידה הרצוי לנו ועליה ניתן להשתית את תמונת הראדאר. שוב משהו שמיכאל סידר.
יש עוד שעון נפרד למד סל"ד, שעון נפרד לזווית הטיית ההגה, ושעון נוסף של ההגה האוטומטי.
יש כמובן לחצן לזמבורה, (צפצפה), שקע 12 וולט למצת סיגריות או משהו דומה המצריך 12 וולט כמו מטען, ומתגים לזרקור ולתאורת התא. נראה הרבה אבל זה לא.
בתוך הסירה יש לוח השעונים, אבל עליו בפעם אחרת.
בכל מקרה, אנחנו כ – 8.5 מייל מהיעד עניין של שעה וחצי.
אנחנו בדרך למרינה מסודרת, לפחות לפי המחיר וכנראה שנתפוס שם חיבור אינטרנט וננסה לדבר איתכם ב-סקייפ.
37.44.13N 15.12.6E RIPOSTO הגענו לריפוסטו, יש מקום עגינה .