סרדיניה

28 לאוגוסט 2010–08

נ"צ 36 40 צפון 45 09 מזרח. זה בקצה הצפוני מזרחי של סרדינייה.

LA CALETTA אנחנו במרינה

בדרך לעיר הגדולה באזור שנקראת אולביה.

אתמול היה לנו יום הפלגה נחמד, עם הרוח והזרם והקצת גלים והגענו לכאן מהר יחסית.

הכניסה למעגן הייתה די קשה, רוח של 5-10 קשר, אבל בעזרת הסביבה הקרובה, עוגנים אחרים, עשינו זאת. אז, הכל כשורה אהובותי ואהובי.

יצאנו לעיר הגדולה, (שני רחובות וחצי), עשינו קניות, חיפשנו בנק ולא מצאנו, (אנחנו לפני פשיטת רגל), וחזרנו לסירה.

יצאנו לאכול בפיצרייה הנחמדה שהייתה מלאה לגמרי במקומיים. זה תמיד סימן טוב.

האמת היה טוב.

בדרך חזרה ליד הכניסה לרציף שלנו, דינה שמעה מישהי אומרת לילה טוב באנגלית והחליטה שהיא ישראלית. אכן כך.

עקבנו אחריהם עד שעלו לסירה, וזיהיתי את פיני ואשתו. פגשנו בהם בשנה שעברה, בקרואטיה ואלבניה.

קיבלנו המון טיפים ורעיונות איפוא ואיך לעגון, במקומות שהעגינה בהם חינם.

הם בילו את מרבית החורף בארץ ובמלטה. לדעתם מלטה נהדרת וסרדיניה עוד יותר. במיוחד במקומות בהם טרם ביקרנו. קבענו שנגש אליהם היום ונקבל טיפים. (גם נרשום כדי שנזכור).

אתמול גם התחברנו באינטרנט ודיברנו עם כולכם, חוץ מאריאל שלא היה אצל אסף.כולכם נראים נהדר ואנחנו מתגעגעים. אבל הדיבור איתכם ברשת הוא הכי קרוב שיש כרגע.

הורדנו מהרשת תחזיות מזג אויר ומתברר שהיום יש ים גבוה, אז נשארים במקומנו.

אכן, הרוח כבר נושבת 5 - 10 קשר, במעגן.

ביו יתר הטיפים שקיבלנו מפיני ואשתו, (אלית), הם עוגנים קרוב אלינו אבל ללא תשלום. שקלנו לעבור קרוב אליהם אבל הרוח נושבת ולא בא לי להסתבך.

חזרנו מפטרול, (לא אלים), בעיר הגדולה.

הכי חשוב הוצאנו כסף ואנו שוב עשירים. קנינו גם מתאם הטענה ל-12 וולט לטלפון שלי, אינו מתאים, אבל זה אפשר לגלות רק אחרי שחותכים את העטיפה ואז אי אפשר להחזיר. נפלאות השיווק.

הרוח במעגן עולה ל – 18 קשר וזה נחמד שאתה קשור טוב במעגנה. כמו שאנחנו עכשיו.

זהו עשינו את היומית.

אני בדקתי קודם שמן ומים, גירזתי את הציר המדחף והכל במקום.

אתמול בביקור שלי במשרדי המרינה הלא נכונה, גיליתי בפעם הראשונה באיטליה, ספריה להחלפה.

מקובל לקחת ספרים ולתת כאלו שאין כבר צורך בהם לספריה.

הפעם הסתפקתי בלקיחה בלבד, להם לא אכפת. במיוחד אני מרוצה מספר שלקחתי של גקי קולינס, חבל רק שהוא באיטלקית. קורה.

היתר באנגלית.

צהרים.

זה זמן טוב להירדם קצת כדי שיהיה כוח לבטלה של אחר הצהריים

40.55.39N 09.34.39E OLBIA 29 לאוגוסט 2010

עוד יום נפלא עבר על כוחותינו.

הפלגנו בבוקר, לא מוקדם מידי, ברוח, תוך אמונה שלמה בתחזית מזג האוויר האמור להשתפר.

זה חלון הזדמנות לקפוץ צפונה מאחר ומחר ומחרתיים אמור להיות מזג אויר סוער. פה קוראים לזה מינסטרל. שם אחר אותו עקרון, רוח וגלים. במזג אוויר כזה, החכמים נשארים רתוקים לחוף מוגן.

הגענו לעיר הגדולה, ולפי הטיפים שקיבלנו מפיני ואלית, חיפשנו ומצאנו את המזח העירוני. ניסינו במקום אחד ואיזה איטלקי דובר איטלקית שוטפת הפנה אותנו לרציף סמוך.

עגנו ליד איטלקים, דוברי גרמנית משום מה, אמרנו שאנחנו מישראל והם מייד הזדהו כחברים של פיני ואלית. מיד אחרינו התחילו להגיע עוד סירות שביקשו להיקשר במקביל, כמובן שהסכמנו ויש לנו כעת סירה של ילדים גרמנים שקשורה אלינו.

מזג האוויר מתקרר יש קצת עננים וכנראה שהתחזית תתממש.

אבל, הכל כשורה אהובותי ואהובי.

אנחנו מתכננים להישאר כאן יומיים שלושה עד שיהיה שיפור במזג האוויר.

מחר אני מתכנן להחליף שמן ופילטרים לשמן ולדלק. עברנו כבר 400 שעות מנוע מהארץ ואם חיים ישמע על כך, יהיו בעיות. אם הבנתי את ספר המנוע נכון, (האיטלקית שלי משתפרת ויש מילון איטלקי אנגלי בסירה), אז צריך להחליף שמן כל 200 שעות ופילטרים כל 400 שעות.

הלכנו, כמובן, לטיול בעיר. אותם דוכנים, עם כמה חידושים.

מחר נטייל שוב, אם לא ירד גשם.

אני עדיין צריך למצוא מטען לטלפון שלי.

עגנה בסמוך לנו ירה עם פולנים ופולניות. הסתובבו שעתיים חיפשו מקום עד שהגיעו להחלטה שצריך רק לבקש. נקשרו לא רחוק מאיתנו. עזרתי להם להיקשר וזו הייתה הזדמנות להפגין את ידיעותיי בפולנית.

עבר בסדר.

זהו, ארוחת ערב, טובה כרגיל, אני שוטף כלים, גם כרגיל. מה שנשאר זה לגמור את הספר היפני שלי וללכת לישון.

היום כמעט לא ישנתי בצהרים. הדרך הייתה "מורכבת", היה צריך להימנע מכל מיני סלעים, ודינה החליטה שזה לא מתאים לה.

כשהגענו, וסוף סוף אפשר היה לישון, באו איזה שוודים שביקשו להיקשר, דינה העירה אותי כדי שאחליט, (כמובן בחיוב).

יש לי עכשיו מלאי חדש של ספרים. נתנו להם, (פיני ואלית), חלק מהספרים בעברית וקיבלנו בתמורה ספרים באנגלית. אז אנחנו מסודרים ומחר יום חדש.

30 לאוגוסט 2010

איזה כף שאנחנו כאן קשורים לרציף.

הרוח מנשבת במהירויות עד 22 קשר, והיא גם מרחיקה אותנו קצת מהרציף. (שזה יותר עדיף מאשר להידפק ברציף).

אז, הכל כשורה אהובותי ואהובי.

היום היה יום מלא פעילות. החלפתי שמן ופילטרים ואי בהחלט מרוצה מההישג.

כמובן שקודם היה צריך לטייל בעיר ולמצוא את החנות שמוכרת פילטרים ושמן. מצאנו. קנינו.

הבאתי דוגמא מהסירה אז הם גם התאימו.

בדרך לשם עוד מצאנו חנות שמכרה לנו מטען לטלפון שלי אז בכלל מצבנו טוב.

כולם עומדים, בשתי שורות ליד הרציף.

אלינו כמובן קשורים הילדים הגרמנים, הם מקייל. נחמדים ומנומסים.

ברציף ניצב אלינו עומדות שלוש מגה יאכטות, (בתי מלון צפים), ומפרשית אחת ענקית, שני תרנים, התורן הקדמי עם חמישה מצלבים. (תורן של 30 מטר לפחות).

שלחתי אי מייל עם חוש הומור למיכאל. חוש הומור נכשל. מסתבר שיש לו בעיות אמיתיות.

נאחל בריאות לכולם.

היום נלך עוד מעט לעיר להוריד תחזית מזג אוויר מהאינטרנט. מדהים איך שזה עובד.

במפרץ לידינו עוגנות שתי מפרשיות על עוגן. איך שהם מתנדנדות, ממש לא נעים. לא מבין למה לא ביקשו להיקשר אלינו בשורה שלישית. היינו מסכימים ברצון.

הסירה מלאה אבק מהרציף המועף ישירות לתוך הסירה. מסתבר שהשואב אבק הגדול מביא ויביא תועלת.

התוכנית שלנו היא לעבור בקורסיקה, (בונפיצו או משהו דומה), שזו אמורה להיות עיר של "אסור להחמיץ".

הכל כמובן מותנה במזג האוויר.

יש בסירה איזו רוח מסתורית המחביאה לי דברים. היו לי פילטרים לדלק ששמתי במקום והם נעלמו. הם כנראה הצטרפו לפנס הנטען שגם הוא נעלם לפני כמה חודשים בנבכי הסירה.

החשמל בסירה מחזיק, בינתיים, אבל כנראה מחר אדרש להפעיל את הגנרטור. טוב, הגיע הזמן שיעבוד קצת.

העיירה כאן יפה. כמובן המון חנויות ודוכנים. גם גלידה טובה.

בכניסה לכאן עברנו על פני "שדות" של מצופים. הסבירו לנו עוד קודם שלמצופים האלו קשור חבל שיורד לקרקעית ועל החבל מתחברות וגדלות צדפות, מולים, בקצב מדהים. השדות האלו מכילים מאות אם לא אלפי מצופים וזה מראה מוזר למדי.

אנחנו קשורים לרציף ב-6 חבלים. עד עכשיו היינו קשורים "רק" בארבעה חבלים. אלינו קשורים הילדים הגרמנים. החלטתי להוסיף עוד 2 שיהיו.

יש פתגם שמרבים להשתמש בו והוא מאד מתאים. "אם יש ספק אין ספק"

דהיינו, אם נדמה לך שאולי, (ספק), צריך לנקוט באיזה שהוא אמצעי זהירות אז נקוט בו.

אולי כדאי להוסיף עוד חבלי קשירה, אז לא אולי, מוסיפים.

זה אולי נשמע דבילי אבל זה שיעור מאד חשוב בימאות וגם בחיים.

אני ממשיך בתסביך הגניבות שלי. פרקתי את התוויין מפות ושמתי אותו בתא. אנחנו קשורים לרציף וכל אחד יכול לגשת. אני ממש לא רוצה לחשוב על הסיפור העצוב של לני שנגנב לו התוויין בגלקסידי.