יום שלישי
היה
יום מעניין אתמול. לקחנו מונית עם נהג דובר אנגלית שוטפת. השוטפת שלו כולל בערך 50
מילים. הסתדרנו, הספרדית שלי משתפרת, ביחוד תנועות הידים.
נסענו
לתוך היבשה. כבישים נהדרים, הנהגים נוסעים בניחותה. הגענו להר גבוה, לוע כבוי של
הר געש מלא במים. אגם. נאלצתי לעבור מבחן לב וסיבולת ריאה בטיפוס על הר הגעש,
כבוי, כן, שבלועו אגם.
בערך
אלף מדרגות.
הגענו.
לא להאמין לא היה קשה מידיי.
מראה
יפה. משם לחוות צבים. בסדר. לאחר הטבח הגדול בצבים שעשו כאן בעבר, מנסים להחזיר את
האוכלוסיה שלהם למימדיהם הטבעיים.
טוב,
צבים. הרבה אקשן, רצים קילומטר לשבוע.
משם
לחוף ים, עוד פעם הליכה של 656 מטר, היה כתוב, וים מלא אצות. מזל שהבאנו שנורקלים,
כי לא רואים כלום.
החוף
היה יפה, עם זבובים מחיזבללה. ברחנו משם.
חזרנו.
המקום
בסך בכול עני.
עצרנו
בשוק ירקות, אני הלכתי לחפש סיגריות והציעו לי לקניה סיגריה אחת. ויתרתי. כאן
מוכרים זאת אחת אחת.
אבל,
פגשנו שתי משפחות אמריקאיות, אחת עם 11 ילדים, שלה 7 ושלו 4, נישואים שניים
לשניהם. חברה צעירים, יחסית לנו כולם צעירים היום. מכירים את מיקי ברזם, ובקשו
למסור לו דש. מסרתי בג’י מייל.
והגענו
למסמר היום.
הוזמנו
לסירה אחרת, אבוי, יותר גדולה משלנו, 575 של זוג אנגלי, עם הבן בתור סקייפר מקצועי
וצוות של 2.
האישה
נחמדה. האיש צנון.
הדליקו
אורות מים וכלבי הים הגיעו לתפוס את הדגים שהאור הביא והצעירים ירדו למים לשחות עם כלבי הים.
 |
| גור אריה ים יונק |
הנקניקים
המסריחים הכבדים האלה, ביבשה, נהיו למטוסי קמיקזה בים. היה מדהים.
אתמול,
נסענו לטיול לאספניולה (האי הותיק ביותר בקבוצת איי הגלופגוס) שוב מסע עם סירה,
אבל סירה נוחה יותר וים שקט יותר. ראינו הרבה ציפורים.
הטיול
כלל מסע השרדות של שעתיים, ללא מספיק מים,
והספקנו לחזור לפני מכת החום שכמעט הגיעה.
 |
| האלבטוס הבודד שהגיע לקינון |
 |
| איגואנה ימית |
השרות
בסירה היה נהדר. הרבה שתייה וכיבודים אבל במקום בו זה היה נחוץ, נאדה. זה בספרדית
כמובן.
קדמה
לכך צלילת – שחיית שנורקלים, וראינו דגים. כמו בים סוף רק פחות.
חזרנו.
יוסי מגזים. היה יום מאד מענין אתמול. היה לנו
מדריך, שממש דובר אנגלית הוא הסביר כך מה ששאלנו אותו. פרטים מאד מענינים של
ידענו.
בשנורקליג, יוסי צודק, הים האדום הרבה יותר
עשיר בדגים ובאלמוגים. ההליכה היתה ארוכה מדי בשל החום הרב של הצהרים (הרבה יותר
חם פה, השמש ממש שורפת). אבל ראינו איגואנות ימיות, גן ילדים של אריות ים,
האלבטרוס הראשון שהגיע לתקופת הקינון וציפורים נוספות. ליוסי זה היה יותר מדי,
במיוחד שאסרו לעשן על האי , וגם על הסירה. הוא לא עישן כל היום. שרד.
בקושי בקושי.
(י.ק.).
הנגענו
לסנטה קרוז. היום ה=6 לחודש.
היום,
התעוררנו ב-0300 והפלגנו לכאן. הגענו. בכניסה בחרנו בדרך הקצרה ועלינו קלות על
שרטון. נסיגה קלה וחזרנו לנתיב המסומן. קורה. אנחנו בחום היום והדבר הנכון לעשות הוא לנוח. אחר
הצהרים נרד לאי.
נחמד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה