המשך החויות בתחנה החדשה.

משום מה אני לא מצליח לעשות הגהה ותיקונים על מה שאני כותב.

החיצים נתקעים במקום אחד ולא זזים למקור הטעות. לכן רוב השגיאות.

ג'רלד כמובן לא עובד בחינם ובוודאי לא צולל בחינם.

החוויה עלתה לנו כ-20 דולר. (ארה"ב).

יש להם כאן מטבע הנקרה גם דולר אבל דולר הקריביים המזרחיים. דולר אמריקאי שווה כאן 2.7 דולרים מזרח קריביים. תמיד שמציינים מחיר צריך לשאול אם זה דולר מקומי או דולר ארה"ב.

אנחנו עוגנים מול מרינה מפוארת יותר ויקרה יותר.

לאחר הוצאות הצלילה, היינו יכולים להיות במרינה השניה היקרה והמפוארת יותר. שם לפחות יוצאים לקראתך עם דינגי.

זהו בינתיים.

הכל כשורה אהובותי ואהובי. בימים הקרובים נהייה על עוגן וללא אינטרנט.

נשתדל להיכנס למרינה כל כמה ימים לשמור על קשר.

נשיקות.

תחנה חדשה

אחרי שבוע במען, על עוגן, מול אי החזירים, החלטנו לשנות מיקום ןלעבור ללילה אחד למרינה.

מרינה "יאכט קלוב" בעיר הגדולה סנט גורג.

היה נחמד באי החזירים. יש שם קהילה שלמה של זקנים, בגילנו, הנמצאים שם חודשים רבים ושנים רבות.

אחרי הפלגה קצרה, הכל קצר כאן בגרנדה, הגענו למרינה.

צריך להיכנס בהילוך אחורי מול רוח לא חזקה, גם לא חלשה, במיוחד.

הצלחתי להסתבך. האחראים על הרציפים כמובן לא ירדו עם דינגי לעזור, ואחרי כמה תמרונים, אני הסירה-כלומר, המדחף ליתר דיוק, ואחד מחבלי המצופים באהבה לופתת. כמו בספרים המנוע מפסיק לעבור ואנחנו תקועים.

רק אז החליטו מנהלי הרציפים לרדת למים עם דינגי.

הצלחתי לחתוך גם חבלי קשירה של סירה סמוכה ועכשיו יש עבודה, להם.

הגיע ג'רלד ועוד אחד, קשרו מחדש את הסירה שניתקתי והגיעו גם אלי.

ג'רלד ביקש סכין, צלל, צלל, וחתך חתך. בסוף שיחרר אותנו ונכנסתי עם החרטום קדימה למקום העגינה שלי.

לא יכול לכתוב שהרגשתי חכם במיוחד אבל מילא.

התחברנו לחשמל, המטען ממשיך לה

תעקש ולתת לי רק טעינה של 30 אמפר שזה בדיוק חצי ממה שהוא לספק.

מעצבן.

גרנדה מרין עדין לא הודיעה לנו על כל חדש בחזית הפרופלור.

האישה שמנהלת כאן את הרישום סיפרה לי שלפני כשבועיים הייתה להם עוד סירה מישראל. גולדינה.

נדמה לי שזה הסירה של מריו סגל.

המרינה כאן לא משהו, נשאר כאן כנראהרק לילה אחד והלאה.

החיים הטובים

אנחנו על עוגן באותו מקום. העוגן תפס כל כך טוב שחבל להרים אותו ולהפליג הלאה.

האמת, אנחנו מתכננים לזוז למקום אחר ביום שני.

בינתיים יש כאן גשם, קצת רוחות\ אבל העוגן מחזיק, וקצת שמש.

כדי שלא יהיה לי משעמם, המטען לא עובד כמו שצריך. הוא טוען רק 30 אמפר במקום ה-60 שהוא אמור לתת.

לא בור לי מה הבעיה. הגנרטור נותן 240 וולט כמובטח אבל המטען שאמור לתת 60 אמפר לא עולה מעבר ל-30 אמפר.

זה כמובן מצריך להפעיל את הגנרטור 3 שעות ביממה. מוגזם.

ביום שישי נסענו לקניות.

קנינו.

ה יה איתנו זוג צעיר ונחמד מארגנטינה. פבלו, אגוסטינה והתינוק שלהם - לוקה.

יש לו חברים בישראל וגם המשפחה שלו נוסעת כל שנה לחודשיים בקיץ לקריית גת, לבני דודים שלהם.

טוב ניחשתם. הוא יהודי, לגבי אוגוסטינה - לא ברור. לא ביררנו.

לחבר שלו בישראל קורים אריאל ולאישתו עופרה. כן, כמובן שאנחנו מכירים אותם זה הזוג שביקרתי בלזרוטה-באיים הקנריים.

עולם קטון.

עכשיו אנחנו במסעדה יושבים עם יונתן ומרים, (צרפתי ממונטריאול וחברתו מפורטוגל).

הדינגי עובד טוב.

הערב יש מפגש במרינה השניה.

יש כאן במפרץ שתי מרינות קטנות, אנחנו לא בהן אבל מבקרים לצורכי אינטרנט וחברה .

היום ראינו דייגים מקומיים מביאים המון, 10- 15 חתיכות, כל אחד כ-6-8 ק"ג נראים כמו לוקוסים, אדומים ונקראים גרופר.

מה עוד חדש,

אורח החיים כאן של מפליגי הסירות הוא לעגון במפרץ, להסתובב קצת עם הדינגי ולפגוש אנשים על החוף.

בבוקר ב0730 יש שידור מקומי של המפלגים המקומיים המדווחים על מזג אוויר ועל אירועים מקומיים.

יורד כאן גשם כמעט כל יום. זה עובר די מהר והזמח זורחת קצת עד הסיבוב הבא.

זהו לבינתיים.

הכל כשורה אהובותי ואהובי.

סתם יום של חול

יום חמישי.

אתמול נסענו, שימו לב, ללא תקלות מנוע להופעה של גיטריסט מעולה, בשאר הזמן הוא בעל נגריה לעבודות סירות, וזמר מעולה גם כן.

אכלנו המבורגרים שצלו עבורנו זוג דניים שמתגוררים במקום, היו כ-20 איש וכמעט כולנו רקדנו. כן, גם אני.

בחוץ ירד גשם זלעפות, והיה נחמד.

בחוץ, עוד קודם להופעה, לארוחה ולגשם, ארגנו שולחן טעימות רום.

טעמנו רום אחד, עתיק, והיה מעולה. היו עוד אבל אחד זה הגבול העליון שלנו.

חוץ מזה הדינגי משרתת אותנו בנאמנות. (ריגעית ).

הנסיעה לבית קפה בו אנו נמצאים עכשיו לארוחת צהרים היא נגד הרוח. זה אומר גלים קטנים שעפים לפרצוף.

אני נכנסתי למים לפני הנסיעה ודינה החליטה שככה אי אפשר יהיה להיכנס למסעדה.

נסענו והצלחתי להרטיב אותה לגמרי. היא יושבת בחזית הסירה ונרטבת יופי.

נכנסנו שנינו רטובים למסעדה.

אני לא נרטבתי. כבר הייתי רטוב מקודם.

זהו בינתיים. האוכל הגיע.

אז הכל כשורה אהובותי ואהובי.

אנחנו מתחילים להרגיש את החופש. כל זאת אם התקלות הטכניות יעזבו אותנו.

הלוך ושוב

עזבתי אתכם אתמול במתח.

לא נדלק.

לא תאמינו אבל חזרנו בחתירת משוטים. איזה חוויה. לדינה צמחו יבלות על הידים, אבל הגענו, לאט לאט. כל הדרך חשבתי מחשבות טובבות על קלווין. (המכונאי).

הבוקר ארזנו את עצמנו וחזרנו לגרנדה מרין.

הבעיה היא שאין על מי לכעוס.

עגנו על מצוף, הטכניקה שלנו מאד השתפרה.

הגיע קלווין עם דינגי, עשה מחדש מה שעשה יום קודם ונסענו לנסיעת מבחן.

נפרדנו בידידות וחזרנו לאי החזירים כמעט לאותו מקום עגינה.

הערב חזרנו גם לגני ולבוב\ בעל המרינה בה אנחנו נצאים כרגע.

איך הגענו ? עם הדינגי כמובן. עבד בסדר המנוע.

שכחתי לקחת משוטים ודינה הכריחה אותי לחזור ולקחת אותם. התאהבה בחתירה.

היום יש בבית קפה-בר של המרינה ערב המבורגר ולהקה מקומית. אנחנו כאן.

המנוע התנהג יפה ונקווה שאולי התקלות הטכניות חניחו לנו קצת לנפשנו.

זהו לבינתיים.

המפרץ יפה כאן ונשאר כאן כמה ימים.

יש לנו להעביר שבועיים-שלושה עד שיגיע הפרופלור החדש. יודיעו לנו בדוא"ל ונחזור להרכבה.

הדרך לגרנדה הייתה, כרגל נגד הרוח. מהירות 3-5 קשר ושפריצים.

הדרך חזרה היא עם הרוח והגלים ועשינו אותה במהירות שבין 7-10 קשרים. תפסנו גלים. אז הכל כשורה אהובותי ואהובי.

אנחנו על עוגן ולא יוצאים לבלות כל ערב כך שנדווח כאשר נוכל.

אנחנו שוב באי החזירים

אחרי יום על מצוף, בגרנדה מרין, ולאחר שני תיקונים, מקרר והחלפת חלקים-טיפול במנוע הדינגי, שוב נסענו לאי החזירים.

אני מצטער על השם, זה הם בחרו.

מנוע הדינגי הוא הפעם מרכז הענינים.

היום ירדנו למים, ניסיתי להדליק את המנוע ויוק.

אחרי כמה נסיונות והפסקה טקטית, ניסיתי שוב, הצליח.

נסענו נגד הרוח והכל טוב.

כמובן שנרטבנו אבל זה קטן עלינו.

הגענו למרינה לבית קפה ופגשנו את גיני.

לשם שינוי כושית רזה, דקיקה.

מחר יש אצלהם הופעה. הבטחנו לבוא.

חזרנו לדינגי ושוב לא נדלק.

עוד נסיונות ועוד נסיונות ובסוף המנוע משתכנע. זה המון לחתור חזרה לסירה.

נוסעים לתחנה הבאה. מרינה קטנה נוספת.

פגשנו שם את יונתן ומרים, היא פורטגזית והוא קנדי, שהיו איתנו בגרנדה מרין.

הם קנו סירת ברזל והם משפצים אותה.

המרינה הנוספת הזו נראית נחמדה. יש כאן חנות ודינה תעשה קניות.

נראה אם המנוע ידלק בקלות הפעם.

יש לי תיאוריה שאני מציף את המנוע. הפעם ננסה ללא משנק.

זה התעלומה לפרק הבא.

אנחנו מרגישים שהתחיל החופש ומרוצים.

במרינה בה אנו נמצאים עתה יש יתושים. בעגינה על המים כמעט ואין.

אז, הכל כשורה אהובותי ואהובי. הפרק הבא כאשר יתאפשר.

תוספת פולנית

הקטמרן ה"נחמד" שלא הרשה לנו להיקשר אליו, מתברר כצוות פולני.

האישה ילידת 1940, לא שאלתי היא סיפרה מיוזמתה, בעלה מוורוצלב. )זה בשביל מיכאל), היא ככקתולית אבל טרחה לספר לי שמשפחתה הצילה יהודים וכאלה.מילא.

היה נחמד להחליף מספר מילים בפולנית, ובעיקר באנגלית.

עולם קטן ומלא פולנים.