יום שישי ה-31 למאי
היום הייתה לנו הפלגה מענינת.
התחלנו בפרידה מהשכן השמן שלנו ברסימון, במרינה העירונית.
הבחור הרכיב קטנוע, אבל באמת קטן ורוכב עליו בכשרון רב.
הבחור לא שוקל פחות מ-150 קילו והקטנוע נבלע מתחתיו.
את הקטנוע ביקשתי מדינה לצלם מכול הזויות, את הצרוף של הקטנוע ורוכבו, פיספסנו.
יצאנו לדרך.
מזג האוויר פחות או יותר בסדר ואנחנו לכיוון חנייה לצפון מערב. משם בדיוק באה הרוח.
התחילה בקטן, 5-10 קשר, על האף, אנחנו עם ראשי פתוח וכמובן מנוע.
עולה ל10-15 קטן עלינו.
בדרך יש נמל מסחרי, הנמל המסחרי של סודה, אבל בשלב זה זה רק אופציה.
הרוח עולה ל15-20 קשר, אנחנו עדיין מתעקשים.
ב-25 קשר השתכנענו.
פנינו לסודה.
הרוח בשלה.
הגיע זמן לצלצם, בקידמית המפרש היה בסדר בצד כבר יותר מידי.
מאבק משולב קטן וצמצמנו.
מגיעים לסודה שזה בתוך מפרץ די פנימי, מהצד השני של חנייה, והרוח בשלה.
מהנמל המסחרי בטלפון מיעצים לנו להיכנס לנמל הקטן יותר והמוגן יותר בפנים.
מנסים להגיע לרציף ויש בעיה.
אין אף אחד על הרציף, הרוח עדין ב-20 קשר, בכיוון הלא נכון ודינה מסרבת לקפוץ לרציף, מרחק קטן של 3-6 מטר, משתנה עם הרוח.
בוב בימן עשה כמעט 9 מטר בלי בעיות. טוב, הוא היה צעיר יותר.
חזרנו לנמל המסחרי ונקשרנו עם הגדולים.
הלכתי ל משטרתהנמל לברר אם אני לא תופס מקום של מעבורת והוא אכן מבקש שאזוז קצת.
נגררנו לאורך הרציף, מנוע וחבלים ואנחנו צמודים ל"פנינה השחורה" אונית ברזל דמויית מפרשית גדולה.
בביקור שלי במשטרת הנמל השוטר שיודע לכתבו ולחשב עלות עגינה לא היה.
השוטר הקורא ביקש שאחזור ב 2015 כאשר גם השני יהיה.
חזרתי, חישבו, כתבו, ויצא כ-18 יורו.
זה לעומת היורו וחצי של אתמול.
נפלאות דרכי היוונים.
אנחנו די תשושים אחרי הוויכוח עם הים, דינה בישלה ארוחת ערב, אוכל ולישון.
מחר צ"ל מזג אוויר יותר רגוע וננסה להגיע לחנייה.
הכול כשורה אהובותי ואהובי.
דינה עייפה מידי לתמונות.
היה לה יום קשה עם הרבה הוראות וחישובים.
היום הייתה לנו הפלגה מענינת.
התחלנו בפרידה מהשכן השמן שלנו ברסימון, במרינה העירונית.
הבחור הרכיב קטנוע, אבל באמת קטן ורוכב עליו בכשרון רב.
הבחור לא שוקל פחות מ-150 קילו והקטנוע נבלע מתחתיו.
את הקטנוע ביקשתי מדינה לצלם מכול הזויות, את הצרוף של הקטנוע ורוכבו, פיספסנו.
יצאנו לדרך.
מזג האוויר פחות או יותר בסדר ואנחנו לכיוון חנייה לצפון מערב. משם בדיוק באה הרוח.
התחילה בקטן, 5-10 קשר, על האף, אנחנו עם ראשי פתוח וכמובן מנוע.
עולה ל10-15 קטן עלינו.
בדרך יש נמל מסחרי, הנמל המסחרי של סודה, אבל בשלב זה זה רק אופציה.
הרוח עולה ל15-20 קשר, אנחנו עדיין מתעקשים.
ב-25 קשר השתכנענו.
פנינו לסודה.
הרוח בשלה.
הגיע זמן לצלצם, בקידמית המפרש היה בסדר בצד כבר יותר מידי.
מאבק משולב קטן וצמצמנו.
מגיעים לסודה שזה בתוך מפרץ די פנימי, מהצד השני של חנייה, והרוח בשלה.
מהנמל המסחרי בטלפון מיעצים לנו להיכנס לנמל הקטן יותר והמוגן יותר בפנים.
מנסים להגיע לרציף ויש בעיה.
אין אף אחד על הרציף, הרוח עדין ב-20 קשר, בכיוון הלא נכון ודינה מסרבת לקפוץ לרציף, מרחק קטן של 3-6 מטר, משתנה עם הרוח.
בוב בימן עשה כמעט 9 מטר בלי בעיות. טוב, הוא היה צעיר יותר.
חזרנו לנמל המסחרי ונקשרנו עם הגדולים.
הלכתי ל משטרתהנמל לברר אם אני לא תופס מקום של מעבורת והוא אכן מבקש שאזוז קצת.
נגררנו לאורך הרציף, מנוע וחבלים ואנחנו צמודים ל"פנינה השחורה" אונית ברזל דמויית מפרשית גדולה.
בביקור שלי במשטרת הנמל השוטר שיודע לכתבו ולחשב עלות עגינה לא היה.
השוטר הקורא ביקש שאחזור ב 2015 כאשר גם השני יהיה.
חזרתי, חישבו, כתבו, ויצא כ-18 יורו.
זה לעומת היורו וחצי של אתמול.
נפלאות דרכי היוונים.
אנחנו די תשושים אחרי הוויכוח עם הים, דינה בישלה ארוחת ערב, אוכל ולישון.
מחר צ"ל מזג אוויר יותר רגוע וננסה להגיע לחנייה.
הכול כשורה אהובותי ואהובי.
דינה עייפה מידי לתמונות.
היה לה יום קשה עם הרבה הוראות וחישובים.
