11 לדצמבר 2010–12–11
זהו, אנחנו מחכים למכונאי. אתמול היה המכונאי, קרלוס, ופירק את הראש של המנוע. זה הרבה חלקים וברגים. הכל מכוסה בשמן לבנבן, משמע מעורב במים. התיאוריה העכשוית שלו היא שבהטיה מים נכנסו דרך צינור הפליטה למנוע ונכאן כל החגיגה. לדבריו, יש לו הרבה מקרים כאלה מאחר וסירות מגיעות לכאן בהפלגה בהטיה. נקווה שהוא צטדק.
היום בבוקר בא קרלוס, (התן), שפך איזה חומר משחרר חלודה לתוך הבוכנות והלך. סימן מעודד, שלא שכח מאיתנו.
הבטיח היום ב-1500 להיות בקשר.
אתמול יצאנו למסעדה נחמדה לחגוג את יום ההולדת של אריאל. היה נחמד.
העיר כאן היא בגודל של עיירה קטנה, לא מכוערת מידי, אנשים שחורים ברובם, נראים נחמד ובלתי מאיימים.
בכניסה לכאן, ב-9.12.2010 ליוותה אותנו סירת דיג עם סוקר דגים אנושי.
היינו עסוקים בתימרוני הגרירה ולכן לא צילמנו. בכל מקרה,
הבחור קשור לחרטום סירת דיג לא גדולה, 6-7 מטר, בחרטום, במים, עם שנורקל על המים מה שמאפשר לו להכניס את הראש למים לראות. (דגים ?), הוא קשור באיזה שהיא צורה לחרטום.
אם הוא מאבד אחיזה, הדבר הבא שיפגוש יהיה המדחף של הסירה. מאד מעניין וחבל שלא צילמנו.
התחלנו את עניני המכונאים עם סיזר, שבא הסתכל ואמר שזה גוב למכונאי בכיר ממנו. קרלוס.
לקרלוס יש עוזר שנקרא גילסון, (גילי, ג'ילי של סם), זהו,זה הצוות המקצועי שלנו לעכשיו.
חוץ מזה הכל כשורה אהובותי ואהובי.
אנחנו מקווים לגמור את התיקונים תוך שבוע, ברצף האופטימי, וקרוב לוודאי שנמשיך הלאה לקריביים.
היו על ידינו חברה צעירים, צרפתים, גרמנים ובעל סירה צכי, (זקן כזה, בגילי), בוואריה 50 רגל. הם 8 אנשי צוות, 10 מיטות בסירה. היום הם יצאו לקריביים.
ראינו שתי מודעות של בעלי סירה שמחפשים צוות, לאחר שהצוות שהגיע איתם עד הלום נטש אותם.
אצלי, בינתיים, התופעה לא קיימת ואני משתדל לשמור על כולם במצב מורלי טוב.
זהו לעכשיו. 1445. מחכים לקרלוס.
בעצם שבת היום. החנויות סגורות אחר הצהרים ובטח קרלוס גם. מחר יום ראשון והעסקים יהיו עוד יותר סגורים. מה שנותר זה לחכות ליום שני.
אריאל עשה כביסה ב"עיר" במכונות שרות עצמי ואנחנו עם סדינים, שמיכות וחולצות נקיות.
הגיע שוויצרי, עם סירת ברזל ואיש צוות אחד. עגנו לידינו.
עשיתי כמה תיקונים קלים בסירה, חיבור חשמל מחדש לאור ניווט השמאלי, עכשיו צריך להתאים לזה מנורה חדשה.
בתא החלפנו את החוטים שקשרו את המטען הפנימי, דברי אוכל, מחוטים שלא החזיקו מאמץ, בהטיה, למוטות שניקנו במקור למטאטא אבל משמשים לא רע בחיזוק לציוד.
המוטות עוגנו בארון המטבח, לאחר שקדחתי בו שני חורים. (רעיון של אריאל, לי היה רעיון פחות טוב, לעגן אותם לרצפה).
היעילות של חיזוק זה יבחן בהטיה הבאה.
זה כל החדש, והלא מעניין בינתיים. אני מקווה שיהיה מה לחדש בעניין התיקונים ביום שני.
זהו, אנחנו מחכים למכונאי. אתמול היה המכונאי, קרלוס, ופירק את הראש של המנוע. זה הרבה חלקים וברגים. הכל מכוסה בשמן לבנבן, משמע מעורב במים. התיאוריה העכשוית שלו היא שבהטיה מים נכנסו דרך צינור הפליטה למנוע ונכאן כל החגיגה. לדבריו, יש לו הרבה מקרים כאלה מאחר וסירות מגיעות לכאן בהפלגה בהטיה. נקווה שהוא צטדק.
היום בבוקר בא קרלוס, (התן), שפך איזה חומר משחרר חלודה לתוך הבוכנות והלך. סימן מעודד, שלא שכח מאיתנו.
הבטיח היום ב-1500 להיות בקשר.
אתמול יצאנו למסעדה נחמדה לחגוג את יום ההולדת של אריאל. היה נחמד.
העיר כאן היא בגודל של עיירה קטנה, לא מכוערת מידי, אנשים שחורים ברובם, נראים נחמד ובלתי מאיימים.
בכניסה לכאן, ב-9.12.2010 ליוותה אותנו סירת דיג עם סוקר דגים אנושי.
היינו עסוקים בתימרוני הגרירה ולכן לא צילמנו. בכל מקרה,
הבחור קשור לחרטום סירת דיג לא גדולה, 6-7 מטר, בחרטום, במים, עם שנורקל על המים מה שמאפשר לו להכניס את הראש למים לראות. (דגים ?), הוא קשור באיזה שהיא צורה לחרטום.
אם הוא מאבד אחיזה, הדבר הבא שיפגוש יהיה המדחף של הסירה. מאד מעניין וחבל שלא צילמנו.
התחלנו את עניני המכונאים עם סיזר, שבא הסתכל ואמר שזה גוב למכונאי בכיר ממנו. קרלוס.
לקרלוס יש עוזר שנקרא גילסון, (גילי, ג'ילי של סם), זהו,זה הצוות המקצועי שלנו לעכשיו.
חוץ מזה הכל כשורה אהובותי ואהובי.
אנחנו מקווים לגמור את התיקונים תוך שבוע, ברצף האופטימי, וקרוב לוודאי שנמשיך הלאה לקריביים.
היו על ידינו חברה צעירים, צרפתים, גרמנים ובעל סירה צכי, (זקן כזה, בגילי), בוואריה 50 רגל. הם 8 אנשי צוות, 10 מיטות בסירה. היום הם יצאו לקריביים.
ראינו שתי מודעות של בעלי סירה שמחפשים צוות, לאחר שהצוות שהגיע איתם עד הלום נטש אותם.
אצלי, בינתיים, התופעה לא קיימת ואני משתדל לשמור על כולם במצב מורלי טוב.
זהו לעכשיו. 1445. מחכים לקרלוס.
בעצם שבת היום. החנויות סגורות אחר הצהרים ובטח קרלוס גם. מחר יום ראשון והעסקים יהיו עוד יותר סגורים. מה שנותר זה לחכות ליום שני.
אריאל עשה כביסה ב"עיר" במכונות שרות עצמי ואנחנו עם סדינים, שמיכות וחולצות נקיות.
הגיע שוויצרי, עם סירת ברזל ואיש צוות אחד. עגנו לידינו.
עשיתי כמה תיקונים קלים בסירה, חיבור חשמל מחדש לאור ניווט השמאלי, עכשיו צריך להתאים לזה מנורה חדשה.
בתא החלפנו את החוטים שקשרו את המטען הפנימי, דברי אוכל, מחוטים שלא החזיקו מאמץ, בהטיה, למוטות שניקנו במקור למטאטא אבל משמשים לא רע בחיזוק לציוד.
המוטות עוגנו בארון המטבח, לאחר שקדחתי בו שני חורים. (רעיון של אריאל, לי היה רעיון פחות טוב, לעגן אותם לרצפה).
היעילות של חיזוק זה יבחן בהטיה הבאה.
זה כל החדש, והלא מעניין בינתיים. אני מקווה שיהיה מה לחדש בעניין התיקונים ביום שני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה