18 לדצמבר 2010–12–18
יום שבת בערב.
קרלוס היה, סידר את הצינור של הגנרטור ועבר למנוע.
הוא ניסה לסובב אותו והמנוע תפוס.
חוץ מזה עוד איזה פולי קצת חופשי ואני מתחיל לחשוב שנידרש להחלפת מנוע. זה כמובן סיפור לא קצר ולא זול אבל נקווה להתאכזב לטובה.
התייעצתי היום עם חיים לגבי אפשרויות שיחרור של המנוע והוא נתן עיצה להזזה שננסה אותה מחר.
מחר יום ראשון וסביר שקרלוס לא יגיע.
ביום שני יש איזה שהוא חג.
בינתיים אנחנו משתעממים בתנאים מאד טובים.
נעים כאן, הילידים חברותיים מאד וטוב שכך.
הספורט כאן, כך נראה, הוא קפוארה. (די טבעי מאחר וזו מושבה פורטוגזית לשעבר עם עבר ברזילאי).
אתמול הייתי באימון, טקס, הופעה, אימון ומאד התרשמתי.
מסתבר שהמדריכים מריצים חוג לילדים צעירים, ילדי שכונות, ומשתתפים בו עשרות ילדים מכל הגילים, נראה לי שמ – 4 ומעלה.
היה טקס הענקת חגורות לילדים וזה היה ממש מרשים.
כדי להיות מדריך צריך לדעת לשיר ולנגן על מספר כלים. תוף כמובן, טם טם, איזה שהוא כלי כמו כינור אבל עם מיתר אחד, מצילתיים, איזה פעמון ברזילאי וכמובן גם קפוארה.
אתמול סוף סוף ישבתי בהופעה שלמה, בערך 3 שעות, כולל טקס הענקת החגורות והבנתי במה מדובר.
זו בהחלט תורת לחימה. החברה חזקים וגמישים בצורה בלתי רגילה. מבלים חלק ניכר מהזמן על הידיים, מנפנפים ברגלים ומסמנים, לא מכים, מכות.
המדריכים ממש נחמדים לילדים. הילדים ממושמעים, המדריכים קשוחים אבל לבביים.
תענוג היה להסתכל. אני שמח שקרני בעניין ומקווה שתתמיד. זה לא כל כך פשוט כמו שזה נדמה.
הכל נעשה בליווי מוזיקה, ברזילאית, נחמדה ודי חדגונית.
מפעם לפעם יש החטאות ומישהו מקבל מכה, בדרך כלל לא חזקה. (חוץ מאחד שנשבר אפו לפני יומיים באיזה אימון). אם הראש או האף נמצא במקום הלא נכון,קורות התנגשויות.
המדריכים בכושר מדהים ויכולים לנפנף ברגלים שעות. עופר ואריאל די מתנשפים אחרי מספר דקות של נפנופי רגלים והתכופפויות. לי בישיבה בקהל לא היה קשה כל כך.
בסך הכל ממש ממש מוסיקלי ויפה.
בייחוד מצא חן בעיני היחס של המדריכים והנימוס שלהם אחד לשני. היה מרשים.
הגיעו לכאן כמה סירות, להפסקת תידלוק ולהמשך.
קרלוס כאמור היה, סידר דבר אחד ועבר למנוע.
היום הוא ניסה לסובב אותו, מה שאמור היה לעשות לפני שבוע. לא זז. נקווה לטוב.
אני מקווה לחדשות יותר טובות באשר למנוע ביום שני.
אז זהו בינתיים אהובותי ואהובי, הכל כשורה.
יום שבת בערב.
קרלוס היה, סידר את הצינור של הגנרטור ועבר למנוע.
הוא ניסה לסובב אותו והמנוע תפוס.
חוץ מזה עוד איזה פולי קצת חופשי ואני מתחיל לחשוב שנידרש להחלפת מנוע. זה כמובן סיפור לא קצר ולא זול אבל נקווה להתאכזב לטובה.
התייעצתי היום עם חיים לגבי אפשרויות שיחרור של המנוע והוא נתן עיצה להזזה שננסה אותה מחר.
מחר יום ראשון וסביר שקרלוס לא יגיע.
ביום שני יש איזה שהוא חג.
בינתיים אנחנו משתעממים בתנאים מאד טובים.
נעים כאן, הילידים חברותיים מאד וטוב שכך.
הספורט כאן, כך נראה, הוא קפוארה. (די טבעי מאחר וזו מושבה פורטוגזית לשעבר עם עבר ברזילאי).
אתמול הייתי באימון, טקס, הופעה, אימון ומאד התרשמתי.
מסתבר שהמדריכים מריצים חוג לילדים צעירים, ילדי שכונות, ומשתתפים בו עשרות ילדים מכל הגילים, נראה לי שמ – 4 ומעלה.
היה טקס הענקת חגורות לילדים וזה היה ממש מרשים.
כדי להיות מדריך צריך לדעת לשיר ולנגן על מספר כלים. תוף כמובן, טם טם, איזה שהוא כלי כמו כינור אבל עם מיתר אחד, מצילתיים, איזה פעמון ברזילאי וכמובן גם קפוארה.
אתמול סוף סוף ישבתי בהופעה שלמה, בערך 3 שעות, כולל טקס הענקת החגורות והבנתי במה מדובר.
זו בהחלט תורת לחימה. החברה חזקים וגמישים בצורה בלתי רגילה. מבלים חלק ניכר מהזמן על הידיים, מנפנפים ברגלים ומסמנים, לא מכים, מכות.
המדריכים ממש נחמדים לילדים. הילדים ממושמעים, המדריכים קשוחים אבל לבביים.
תענוג היה להסתכל. אני שמח שקרני בעניין ומקווה שתתמיד. זה לא כל כך פשוט כמו שזה נדמה.
הכל נעשה בליווי מוזיקה, ברזילאית, נחמדה ודי חדגונית.
מפעם לפעם יש החטאות ומישהו מקבל מכה, בדרך כלל לא חזקה. (חוץ מאחד שנשבר אפו לפני יומיים באיזה אימון). אם הראש או האף נמצא במקום הלא נכון,קורות התנגשויות.
המדריכים בכושר מדהים ויכולים לנפנף ברגלים שעות. עופר ואריאל די מתנשפים אחרי מספר דקות של נפנופי רגלים והתכופפויות. לי בישיבה בקהל לא היה קשה כל כך.
בסך הכל ממש ממש מוסיקלי ויפה.
בייחוד מצא חן בעיני היחס של המדריכים והנימוס שלהם אחד לשני. היה מרשים.
הגיעו לכאן כמה סירות, להפסקת תידלוק ולהמשך.
קרלוס כאמור היה, סידר דבר אחד ועבר למנוע.
היום הוא ניסה לסובב אותו, מה שאמור היה לעשות לפני שבוע. לא זז. נקווה לטוב.
אני מקווה לחדשות יותר טובות באשר למנוע ביום שני.
אז זהו בינתיים אהובותי ואהובי, הכל כשורה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה