אחזקות

יום של שגרה במרינה. היום ה-26 לחודש.
הלכתי  לחפש מסננים למנוע. הדלק די מלוכלך והוא סותם את המסנן הראשוני די מהר.
נכנסתי לחנות המוכרת מנועי ימהה, כמובן שלא היו לו המסננים המתאימים לינמאר. הסביר לי כי אצטרך לנסוע לעיר. נתן שם ומיקום, במרינה הקרובה יותר לליסבון.
הלכנו לאכול ארוחת בוקר. הבחור תפס אותי בבית הקפה, עם מפת העיר שהוריד מהרשת, עם שם, כתובת וטלפון. האמת, התפעלתי, התרגשתי מהאדיבות והודיתי לו בלחיצת יד. ממש מחמד.
עכשיו נותר לי רק לקנות מנוע ימהה שאני לא צריך.
אחרי ארוחת הבוקר החברה נסעו לבקר בליסבון ואני שמחתי להישאר לבד ולבצע כל מיני עבודות.
הוצאתי את מסנן הדלק הסתום, ניקזתי קצת דלק מתחתית המיכל אחד, ולאור התוצאות אעשה זאת גם לשני.
החלטתי לתקן גם את השירותים של האורחים.
רוני ואני משתמשים בשירותים שלנו, בתא הקידמי. אגב רוני ישן במיטה של דינה ועד עכשיו לא נרשמו כל טעויות.
אני יודע שאתם לא מתלהבים מהנושא אבל....
שטפתי את השירותים באקונומיקה ומים, עוד לפני הפירוק ונגשתי לפירוק.
תתפלאו לדעת מה מצאתי. הצטברויות אדירות של מלח. המלח סתם את הכל כמעט ותרם לעבודדה לא טובה של המשאבה.
הרכבתי סט חדש שהיה לי, ועכשיו אני ממיס את המלח במים מתוקים. כן, מלח. מי ים, אתם יודעים.
בכלל לא מה שחשבתם.
אני יודע שזה נושא ממש לא מלהיב אבל חלק מהחיים.
באחד הספרים קראתי לקחת איתי סט שלם כחלק חילוף. אכן, עצה טובה.