אתמול בערב הגענו. עיפים אך.
לא יכולתי לתכנן את זה יותר טוב. הגענו ממש עם חשיכה.
הדרך במפרץ מלאה מלכודות דגים, שרקות והיה צורך בצופים, צופי ים, כדי להימנע מהם.
קבלת הפנים במרינה הייתה רוח חזקה והייתי צריך לתמרן חזק , )ובכשרון רב אפילו אם אני מעיד על עיסתי) כדי להיקשר לרציף הקבלה.
הלכתי לרחל, הפקידה בקבלה, שאלתי אותה על הנחות לחוצי אויקנוס נועזים כמונו והיא די נהנתה מהבדיחה.
קיבלנו מקום עגינה, נעבור אליו היום לאחר התדלוק, והכל טוב.
למרות שהיינו עייפים, יצאנו לאכול במסעדה הכי קרובה , במרינה ואכלנו ארוחה לא רעה עם שרות גרוע. לא נורא.
היום יוקדש לסידורים וניקיונות ומחר נראה.
הימים האחרונים היו לא נוחים במיוחד, לאחר אין רוח הייתה רוח והסירה הפליגה בהטייה כל הדרך. היה קשה להתרגל לחיים באלכסון, אבל, עמדנו בזה.
עכשיו נתרגל ללכת ישר ויהיה בסדר.
הסירה התנהגה להפליא.
הצוות היה גדול.
אנחנו ניפרד ב-28 לחודש, יש להם טיסה לארץ, כחברים.
אני רואה את ההישג שלי בזה שכולם בריאים, שלמים ואפילו מרוצים.
בלי קצת רכילות על הצוות אי אפשר.
הססגוני הוא כמובן חיים.
חיים היה שף מעולה, לא ישן בלילות, ישן בימים ויש לו אבחנות חדות ומדויקות על כמעט הכל. בדרך כלל גם לא נכונות.
אין ספק שהוא הוסיף צבע לחציה.
גיורא איש צוות אידאלי. יודע מה צריך לעשות, עושה, חרוץ, נעים בקיצור כמעט מושלם.
חוץ מבמקרים בהם הוא מחליט לתפוס יוזמה בעיתוי הכי גרוע שאפשר. ראה סיפור פתיחת מפרשים.
רוני. איתו יש בעיה. הבעיה היא שהוא מושלם. יודע, שמעתי בעצתו פעמים רבות, נחמד רגוע, האמת כולם היו רגועים, בקיצור מושלם. וזה בעיה. אין מה להשמיץ.
אני מתאמץ בכל זאת ומוצא.
הוא אוהב לטפל במפרשים כל הזמן. קצת מותח, קצת משחרר אם לא היו מפריעים לו היה מאזן ומסדר מפרשים כל הדרך.
כמובן שחיים גם יודע ורוצה, למתוח, לשחרר וכך הלאה.בדרך כלל אם אחד מסדר ויורד למטה, השני שעולה, מתקן את הראשון וחוזר חלילה.
זה מה שקורה מעודף ידע.זהו לבינתיים.
הכל כשורה אהובותי ואהובי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה