28 למאי
היום השישי להפלגה ואנחנו נהנים מתנאי הפלגה נפלאים. עד כדי כך שאנחנו כעת על מנוע.
אנחנו מקפידים לדווח כל יום כדי
להימנע מבעיות משמעת לכשנגיע.
הכל הולך טוב. מצב רוח מעולה, עדין
לא נמאסנו אחד על השני וזה טוב.
האמת, הצוות יופי. קצת לא ממושמעים אבל זה בעיה קטנה.
ביום השני, חיים ניסה להטביע את הסירה.
מעשה שהיה כך היה. השירותים, כמו שירותים במיוחד כאשר כל החלונות סגורים.
חיים הודיע שהוא פותח חלון. השירותים שלהם בצד שמאל ואנחנו בהטיה לכיוון שמאל. מפנה
ימני.
לא שמנו לב והמשכנו בעיסוקינו הרבים. (יושבים ומקשקשים). אני הולך לתא
שלי, עובר בשירותים שלהם והכל מלא מים. החלון מתחת למפלס המים, ומי הים מבקרים כמובן
שסגרנו את החלון, וחיים וגיורא יבשו את הכל. חיים, להגנתו, טען שאמר לנו. אמת. רק שלא
שמנו לב.
בימים הראשונים הייתה לנו רוח טובה
10-15 קשר בדרך כלל קדמית והפלגנו בסטייה מהמסלול
שלנו, שהוא בקורס 70מעלות. לא נורא, הולכים צפונה. ביומיים האחרונים, הרוח נחלשה מאד
והמעט שישנו הוא על האף. עברנו למנוע. דלק יש והכל טוב . אנחנו גם עושים שימוש די מוגבר
בגנרטור, כ-7 שעות ליממה, בעיקר בשל ההגה האוטומטי שהוא זללן זרם רציני.
הצלחנו לצוד ציפור אחת שנתקעה ברשת.
היום רוני התחיל לדוג ודג ציפור שצללה לפיתיון. המזל
הוא שהציפור צדה עם כפות רגליה ולכן הקרס נתקע לה בכף הרגל הבנויה ככף רגל של ברווז.
עם קרומי שחיה. רוני משך את החכה לסירה ושיחרר את הציפור, לא לפני שנקרה את כף ידו
של גיורא שניסה לעזור לה. אז המצב הוא שתי ציפורים אפס דגים .לא סופרים את הדגים המעופפים
שמתאבדים על הסירה.
הסירה מתנהגת טוב מאד. יש תקלות קטנות שאפילו
לא שווה לפרט.
רוני הוריד
תחזית מזג אויר ואנחנו צפויים לים שקט ביומיים הקרובים ולאחר מכן לרוח מערבית עד
20 קשר. מתאים לנו.
הזמן
עובר. גיורא קורא, חיים מבשל וישן, רוני דג, ציפורים. אני פותר תשבצים. ההרגשה
מדהימה. מסביב ים כחול, אין אף אחד באופק, זה רק אנחנו. אני מאד נהנה מההפלגה. חיים רוצה לראות ים גבוה,
לפי דבריו, " מה זה גלים 8 מטר". רוני ואני מקווים שמשאלתו לא תתגשם.
מה עוד, הימים שגרתיים. אנחנו במשמרות של שעתיים
וחצי כל אחד. מתחילים ב-20:00 ומסיימים ב-06:00.
יש נטיה בין הצוות, כולל אותי, למשוך קצת יותר מאחר ולא מפריע לנו ל"שמור יותר.
חוסר שעות שינה משלימים ביום.
גיורא, שהיה קצין בגולני, אינו
אוהב את תנאי הקלסטרופוביה בתאו. הוא התארגן לישון בסלון בחלק השמאלי של הסלון המהווה
ספה פינתית קצרה. כ-שלושה ימים הוא ישן בזוית של 90 מעלות עד שהתחיל לקבל צורה של
"ר"1
התחלתי לדאוג והצעתי לו לישון על הספה הארוכה בחלק הימני של הסלון. יש
בעיית הטיה בסירה מאחר ואנחנו מפליגים במפנה ימני, והסירה נוטה שמאלה. זה נוח לחיים ולי הישנים בצד
שמאל ומאד לא נוח לרוני וגיורא הישנים בצד ימין. רוני התרגל בעזרת המגבילים ושתי כריות.
גיורא, על פי הצעתי תקע את מסעדי הגב של הספות בין הספה לשולחן והכל טוב.
שמנו את כל האספקה במיטות הפנוית בכל תא וסגרנו בעזרת המגבילים. עובד
נהדר. בסלון אין כמעט כלום ובא הסוף לבלגן שבסלון עם כל הטיה.
קומקום המים להרתחה ביצע קפיצת התאבדות לריצפה, שכחנו לשים אותו בכיור,
ושבר לעצמו את הידית. אני מנסה לתקן אותו בעזרת
אפוקסי שחיים קנה. עד שזה לא עובד, אני לא משלם לחיים. בינתיים אני חייב לו 8 דולר
כבר מאות מילים.
הביקור באיי הבתולה היה נחמד. ההפלגה לשם הייתה כייף עם הרוח. כל הדרך
הסברתי להם איזה הקרבה הייתה מצד דינה ומצידי להפליג נגד הרוח עם מנוע, בחזרה כדי לאסוף
אותם בסם מרטן.
הגענו לאמבטיות, מצאנו את המצוף האחרון שהיה פנוי וירדנו לחוף פגשנו קבוצת תיירים מצילי, בסביבות גיל ה45. נחמדים.
מסתבר שבדרום אמריקה אופנת בגדי ים החוטיני היא חובה וגם הגברות הנחמדות בנות ה-40
-50 הלכו עם בגד ים זה. היה מענין.
משם שטנו לאי סאבא, אכלנו ארוחת
ערב טובה ויקרה, (מחירי הארץ), ראינו מופע של קורמורנים צדים דגים, הם זורקים דגים
והקורמורנים צוללים. ראינו מופע האכלת דגים, הם מאכילים את הדגים בגודל 20-30 ק"ג כל אחד, בדיוק בשעה 17:00. הדגים
מאד מדייקים, באים לאכול וזה מעניין.
למחרת היום, ה-23 למאי, מילאנו מים ברציף של המסעדה, בחור נחמד סחט מאיתנו 10 דולר, שיהיה
לו לבריאות, ויצאנו לדרך.
זהו, אנחנו כאן, 1780 מייל מהיעד, הורטה, והכל טוב.
דינה עשתה מאחת החפיסות עוגיות נהדרות והשניה
נשארה למזכרת. אתמול גיורא ואני החלטנו לאפות לחם, לגיורא יש מרשם, אני ניגשתי להביא
קמח ומצאתי את החפיסה הזו. החלטתי לאפות עוגיות. ניסיון אפיה ראשון בחיי. קראתי את
ההוראות מספר פעמים, ביצעתי ככתוב, וראה איזה פלא יצאו לי עוגיות. הצוות אמר שהן טעימות
מאד. (בטח סתם מתחנפים). לי היו טעימות מאד. אז זהו, אני בתחילת דרכי להיות קונדיטור.
חוץ מזה אין אירועים מיוחדים.
אנחנו באזור ה"אין רוחות" כצפוי
ואכן אנחנו מתנהלים על מנוע, ביעילות רבה.
עדין לא דגנו דבר. כנראה בגלל שלא הורדנו
חכה.
נדווח לאדמירלית על ההתקדמות, הגיעה השעה,
1200. ים שטוח אין רוח, נמשיך על מנוע.
29 למאי 2012.
אנחנו על מנוע כבר כ-20 שעות. אין רוח,
למעט הרוח שאנחנו מייצריםעברנו כ-130 מייל ליעד ביממה האחרונה, הכל על מנוע.
יש מספיק דלק ואין בעיה.
נותרו עוד כ-1629 מייל. קטן עלינו.
אנחנו באזור שהיה צפוי להיות ללא רוחות
חיים ישן, רוני וגיורא קוראים, ואני מקשקש
הגיעה השעה 12:00 ואנחנו מדווחים לאדמירלית.
הציפורים יום חמישי, ה-31 למאי
אנחנו על מנוע כבר היום השלישי ברציפות.
הפלגה נוחה מאד.
אני מתכנן להשאיר דלק ל-50 שעות כרזרבה
לימים קשים. עד לאותה נקודת זמן יש עוד 12 שעות מנוע.
נקווה שתגיע רוח קודם. על פי התחזיות תהייה
רוח היום.
בינתיים התחלנו לדוג ציפורים. רוני זורק
חכה, השחפים, (הגירסה המקומית) רואים דגיג במים ועטים עליו. כבר דגנו שתי ציפורים.
לא נעים. המזל הוא שהן "תופסות" את הדגיג עם כפות הרגלים שלהן שהן דמויי
רגלי ברווז. הקרס ננעץ בכף הרגל שלהן ויש לנו ציפור נגררת. רוני מושך את החכה לסירה,
מעלה את הציפור, גיורא עוטה כפפות ומשחרר את הקרס מהציפור. לשמחתנו הציפור חוזרת לעוף
ולעיסוקיה כאילו לא קרה דבר. אבל, אנחנו לא זורקים חכה. זה אולי מסביר מדוע עד עכשיו
לא תפסנו דגים.
חוץ מזה העניינים מתנהלים בנעימות ובעצלתיים.
אתמול הייתה לנו התרגשות קלה. התחיל צאת עשן מאחת המגרות, (זו המאחסנת
בקבוקים), מסתבר ששני חוטים נפגשו ללא בידוד ועשו קצר.
פעולה מהירה וחיתוך מהיר והענינים
שבו למסלולם.
רוני אפה אתמול לחם. יצא משהו שטוח די טעים אבל היה צריך לגרד אותו מהתבנית
באלימותהיום יעשה נסיון שני. אולי עם נייר אפיה או שמן להגנת התבנית.
זהו, מחכים לרוח.
31 למאי, ערב, 20:45, בתוך המשמרת הראשונה שלי.
אנחנו עובדים במשמרות נעות, כל אחד זז קדימה
כל יום כך שהנמצא במשרת ראשונה היום, אני, יעשה משמרת שניה מחר, שלישית מחרתיים וכו'.
היום בצהרים סוף סוף באה רוח קלילה המאפשרת לנו לסגור את המנוע. עבד
המנוע כ-40 שעות רצוף.
יש לנו דלק, על פי חישובי, לעוד כ-60 שעות
מנוע וכ-50 שעות גנרטור. זה יספיק לנו להגיע לאזורים. על פי הצעתו של רוני העלינו את
המפרש code zero הורוד
של שי. היות והרוח קלילה, 4-6 קשרים, הוא עובד להפליא ולראשונה מצדיק את קיומו. (את
ההשקעה הגדולה שלי בו).
הדגים עדיין אינם מבקרים אותנו. החלפנו
פתיונות, החלפנו צבעי ה"זורז'רה" וכלום.
הלילה עצמו, בהיר מאד, ירח כמעט מלא וממש
אור יום.
הזמן עובר מהר מאד ןקשה להאמין שאנחנו כבר
9 ימים בים.
נותרו עוד כ-12-14 יום.
אנחנו כעת כ-1280 מייל מהיעד, האזורים.
הצוות נהדר, ואנחנו מתפקדים כהלכה.
כמובן שאין הרבה מטלות והמעט שיש מבוצעות
היטב וללא חיכוכים.
מכונת שטיפת הכלים שלי, משאבה חשמלית השואבת
מי ים ומזרימה אותם דרך ראש מקלחת לכיור מטבח, מתפקדת להפליא. פתרנו את בעית השקיעה
של צינור היניקה מהמים וזה עובד טוב.
אני מזהיר את השוטפים לא לבזבז יותר מידי
מים, גם לאטלנטי יש גבולות.
זהו לבינתיים. הכל כשורה אהובותי ואהובי.
הסופון הראשון. Sqail
היום ה-2 ליוני בשבע בבוקר, רוני ו דנים
ב דיומא וכאלו, והנה הוא בא, בהפתעה. באותה עת הדלקנו את הגנרטור לטעינה היומית אחרי
הלילה. הרבה רוח, גלים גבוהים ואנחנו במפרשים מלאים. מאותו רגע הכל השתבש. הראשי נסגר
בקושי רק לאחר 2-3 נסיונות. מתברר שהמעלן שלו נקרע והוא אינו מתוח כמו שצריך, דבר המקשה
על קיפולו. התגברנו.
חבל קיפול החלוץ נכרך סביב עצמו ועוד חבר
של המגביל של המנור, בקיצור חגיגה.
הסירה תיפקדה יפה, התנדנדה ימינה ושמאלה
בזויות גדולות ואפילו הביאה קצת מים לקוקפיט הרצפה כבר נקיה להפליא.
רוני ואני התרוצצנו עד החרטום, כולל חגורות
הצלה, משכנו דחפנו, וגם החלוץ צומצם בינתיים גם הסערון נרגע.
כמובן שבכל הבלגן הדלקנו מנוע שיעזור לתמרן
את הסירה.
טוב, הכל הובא תחת שליטה, ונשארנו עם הבעיות.
הדבר החיובי היחידי, בסערון הוא שזה פתר לי את בעיית המקלחת. אני אמור להתקלח אבל בעת השהיה
בחרטום הים דאג לכך. אגב, המים עוד לא קרים כ-24 מעלות. כנראה שאתקלח במים מתוקים בכל
זאת.
כעת, ומזה שעתיים אנחנו מפליגים בנחת, שני
מפרשים, ראשי וחלוץ פתוחים לצמצום שני, ומוכנים לכל סערה וגם ליום טוב.
נותרה בעית הטיפוס על התורן
יש גם בידור.
עדיין ה-2 ליוני. לפנות ערב שקיעה.
היו לנו גם אירועים מצחיקים, אם אתם אוהבים
את ההומור שלי. הוא משונה קצת.
לפני כיומיים אני מדליק גנרטור לטעינה והוא
לא טוען. שני שעונים מראים אפס. זה מדאיג. מה לא בסדר, המטען, הגנרטור, לא נעים.
אני מתחיל לחשב כמויות דלק שתידרשנה לטעינה
באמצעות המנוע, האמת, לא צריך לחשב, אני ישן עם המספרים האלו.
זה יהיה צפוף.
אני משתחל לקרקעית תא האיחסון הקידמי, כל החיבורים בסדר, המטען מת. אין ממנו כל
אות. אני מפרק את לוח הבקרה, בו קיימים 24
ממת"ים לכיוון אלו של ה-220 וולט, גם נראה בסדר. אני אובד עצות. לחיים יש עצה. אולי זה קשור לקצר החשמלי
שהיה לנו בחוטים המוליכים למד מתח של מצבר הגנרטור, (יותר בהמשך), אולי. אני פותח את
מכסה הרצפה שמעל לגנרטור ונזכר שיש בצד קופסת ממתי"ם של הגנרטור. ואכן, ממ"ת
אחד מהשתים קפץ. אני מחזיר אותו למקום והכל כשורה.כל העבודה והפירוקים לחינם. הנף כפתורון
אחד והבעיה פתורה.
הבדיחה על חשבוני. אני נותן גם אשראי לחיים
ששלח אותי לכיוון בו נמצאת קופסת הממתי"ם.
אמנם אין קשר לקצר הקודם אבל זה שם אותי בסביבה
בה נזכרתי בפיתרון הפשוט.
לענין הקצר, שהיה. יש שני חוטים המוליכים ממצבר הגנרטור
לשעון המורה על המתחהם נמצאים מתחת למגרת הבקבוקים המהמתרוממת. המגביל מעץ התפרק, המגרה
נגעה בשני החוטים ושידכה בינהם לקצר מלא עשן. חתכתי מה שהיה צריך. תיקנתי את המגביל
והכל בסדר.
הסיפור האחרון הוא על חשבון חיים. יוצא
לו לישון מתחת לרוח, כך ששיפוע המיטה שלו פונה לכיוון הקיר. תנאים טובים. (כמו שלי).
הוא גם מתעקש לפתוח את החלון שלו הממוקם נמוך בדופן הסירה ובהטיות הוא מתחת למים למרות
האזהרות, הוא לא מקפיד לסגור את החלון בחוזקה. היום בבלגן הגדול בידור . בבלגן הגדול חיים ישן
במיטתו. החלון לא סגור היטב. הוא התעורר בהטיית סירה חזקה מאד, מצא את עצמו כמעט על
החלון וקיבל הרבה מים למיטתו ואליו. להתעורר משינה לתוך בלגן כזה זה בודאי לא נעים,
אבל אם זה קורה למישהו אחר, זה די מצחיק.
למחר, יש לנו משימה לעלות לראש התורן לסדר
מעלן שהסתבך.
רוני מתעקש לעלות מכמה סיבות.
הוא יותר מבין, נכון,
הוא יותר קל, נכון,
נמאס לו להעלות את ה-80 ק"ג למעלה, זה קשה
השתכנעתי.
היות והים עדין גלי היום דחינו את העבודה
למחר. התחזית היא לים יותר חלק ורוני יתנפנף פחות.
אני מחר צריך להחליף מסנן דלק, המנוע מתחיל
להתלונן על טרשת עורקים-סתימות.
אז זהו לבינתיים
הכל כשורה אהובותי ואהובי.
אתמול עזבתי אתכם עם ההתלבטות לגבי מי יעלה לתורן, אם בכלל. היום קיבלתי עוד שני נימוקים,
רוני יותר צעיר, ועם כושר יותר טוב. נכנעתי.
רוני הועלה לתורן, חתך את המעלן שסיבך את החלוץ וירד בריא ושלם. חיים טוען שצילם את כל ההרפתקאה. נראה.
פתחנו את החלוץ, סגרנו את החלוץ, פתחנו עוד פעם, והחלוץ גלש באלגנטיות למטה.
המעלן שלו נקרע. לא נותרה לנו ברירה אלא להשתמש במעלן האחרון שלנו המשמש להעלאת אנשים,
רוני, לראש התורן. עובד.
אנחנו בחלוץ מלא כרגע, חצי ראשי, גם המעלן
שלו קרוע, אני ממש לא מבין מה מתחולל בראש התורן. נפטון יושב לו שם וקורע מעלנים. קודם,
די מזמן נקרע המעלן של המנור והוחלף על ידי מעלן חיצוני. סה"כ 4 מעלנים קרועים.
בתוך כל זה, החכה מודיעה לנו שיש דג על הקרס. רוני מתחיל לתמרן, אני מכין את הסכין
לניתוח, והדג נעלם עם הפתיון והקרס. בחיי, נפטון צוחק עלינו.
כל זה נעשה בתנאי מזג אויר טובים.
יש לנו גם בעיה בסינון הדלק. המנוע מעשן
ואינו עולה לסל"ד הגבוהים. החלטתי להחליף מסנן ראשי, ראשוני. יש לי 2 סטים של
כל מסנן, דלק ושמן ,כך לפחות חשבתי. מסתבר שמסנן חדש ראשוני ראשי אין לי. יש את המסנן
הישן שהוא שחור ונראה מטונף. איך מנקים אותו?
התייעצות טלפונית עם אבי גולדמן קבלת הוראות ומנסים. הרבה עבודה, לא עוזר, ללא
שינוי. זה אומר שהמנוע עובד אבל בסל"ד נמוך מהרצוי. יש עוד אופציות, אם המסנן
יסתם סופית. האחת, לפי אבי, לנקב בו חורים, השניה, רעיון שלי, לוותר עליו לגמרי. נראה.
בינתיים מתפקדים בסדר.
אם אתם חושבים שזה משפיע על המצב רוח שלנו,
טעות בידכם. כולנו בעלי סירות ורגילים שיש תקלות. (טוב אולי לא כל כך הרבה כמו כאן).
אז, הכל כשורה אהובותי ואהובי. רק 1030
מייל לאזורים ענין של 10-14 יום.
ליאת שלחה לנו תחזית מזג אויר ומבטיחה לנו
שקע ליומיים הקרובים רוחות וגלים. אנחנו ערוכים לצמצום מבחינת המפרשים. זה אמור לבוא
מחר.
יום רביעי ה-6 ליוני.
לא כתבתי מספר ימים.
רוח הייתה טובה, עם טלטולים בהתאם, ולא
היה משהו מענין לכתוב. טוב שכך
אתמול החלו אירועים.
סוף סוף רוני צד דג. דג מסוג דוראדו, מאי
מאי, במשקל של כ- 5 ק"ג. אורך כ50 ס"מ. היה צהוב למשך כמה דקות והאפיר .רוני,
בעזרתו של גיורא ביצע נתיחה לאחר המוות, של הדג, חתך לפרוסות והכניס למקרר. היות והדיג
היה בתחילת הערב, רוני העיר אותי לברר איפוא השעוונית המשמשת כשולחן ניתוח, הוחלט לאכול
אותו למחרת. זה היום. נראה.
אני אסרתי לטגן כך שנשאר רק לאפות בתנור.
חוץ מזה, חיים גילה דרך להוציא מה-גאלאקסי
שלו, קובץ אדיר של שירים ואנחנו בפרק מוסיקה חדש.
החל מאתמול בלילה, עטף אותנו ערפל שהרטיב
את הכל והגביל את הראות למספר עשרות מטרים.
היום, הערפל נמוג והוחלף בשמש בהירה ושמים
כחולים.
אנחנו בודקים תחזית מזג אויר לגבי סוף השבוע
האמור להיות סוער. כרגע אנחנו ברוח 8-10 קשר, גבית, ונעים כבר יממה שלמה בקצב של
3-4 קשר אין תלונות.
נותרו לנו עוד כ-6-8 ימים, תלוי במזג האויר
ובס"ד, יש לנו עוד המון נושאים לשיחה ולא בטוח שנצליח לפתור את כל בעיות העולם.
ננסה.
עוד מעט מגיעה שעת הדיווח לאדמירלית. נתחיל
להכין את המסר עם נתוני ההפלגה.
הכל כשורה אהובותי ואהובי.
יום שישי ה-8 לחודש.
איזה יום נפלא. אחרי שלושה ימים של רוחות
חלשות, אנחנו בגבית של 15 קשר, רוח מדומה 10 קשרים ורצים 6 קשר ליעד. הרוח ממש לפי
הזמנה.
נותרו לשעת כתיבה זו 581 מייל ליעד והמיילים
רצים על הצג.
נכנסנו לרוטינה של הפלגה.
רוני את גיורא מכינים לחם כל יום, התוצר
התחיל טוב ומשתפר מיום ליום.
שלשום אכלנו את הדג שרוני צד, הכין ובישל
והיה מעדן. לצערנו זה הדג היחידי לשבועיים האחרונים אבל היה מעולה.
אין אירועים המיוחדים.
החלפנו מפנה, לאחר דיון בנושא. אני סחבתי
צפונה, עד שהיה מספיק, ואז נכנעתי ללחצים ועברנו לכיוון היעד. התוצאה טובה וכולנו מרוצים
ומשוכנעים שצדקנו.
הצוות מתפקד נהדר.
היום הוכרז כיום מקלחת. הגנרטור עובד די
הרבה ומחמם מים לרחצה.
אני לא רוצה להגיע לאזורים עם 400 ליטר
מים, לאחר שחסכנו במים בכל המסע. אז לא חוסכים ומתרחצים.
אתמול היה לנו בלגן קטן בדיווח. אני שלחתי
פרוט מפורט ודינה התקשרה אחרי כשעה וחצי ושאלה אם אנחנו עדין צפים. מסתבר שההודעה לא
התקבלה.דיברנו, שלחנו והכל בא על מקומו בשלום.
היום נבדוק יותר טוב אם ההודעה מתקבלת.
הו לבינתיים.
הכל כשורה אהובותי ואהובי.
יום המקלחות, 8 ליוני 16:00 לפי שעוננו.
היום הכרזתי על יום מקלחות. לפי חשבוני
יש מים למקלחות - חופשי. אנחנו כ-5-6 ימים מהאזורים וכבר לא התקלחנו מספר ימים. דביקים
ומלוחים. על הריח אין מה לדבר. מזל שאנחנו שומרים מרחק זה מזה.
רוני וגיורא התקלחו, הם אהובים להתקלח. כמובן במים חמים
באדיבות הגנרטור.
אני הלכתי אחריהם. עוד שקלתי אם להתגלח,
החלטתי נגד, וטוב.
חיים ת השתהה. חיים גם סיפר לנו מספר פעמים ניתן ל שני בקבוקי מים. נניח.
הלכתי לישון. כפי שסופר לי, חיים שכב בצד
הקרוב לרוח, פתאום בא גל גדול, טיפס מעבר למעקה והתישב במלואו על חייםאז גם חיים התקלח
אבל לא כמו שהוא רצה. חיים שלא היה מאושר מהמקלחת, חיכה לי, שאדליק במים בקומקום החשמלי
כדי שיוכל להתקלח. שובהוא באמת התקלח עם שני בקבוקי מים. (טוב, האמת - שלושה).
הכי חשוב עוד לא ציינתי. בצאתי מהמקלחת,
התברר לי כי המים במיכלי המים, המיועדים למקלחות, נגמרו. Aנותרו לנו המים המינרליים המיועדים לשתיה. לא לדאוג יש לנו עוד 72 ליטר,
48 בקבוקים, המיעדים ל5-6 הימים הקרוביםוכך נגמר יום המקלחות. כולנו מקלחת אחת במים
חמים ומתוקים. חיים עם שתי מקלחות, אחת מי ים קרים והשניה ממים מורתחים בקומקום.
ירח וחבלים יום שבת, ה-9 ליוני.
גמרנו ארוחת בוקר -צהרים, לחם אפוי, ביצים
במי ים וסרדינים. סעודת מלחים.
ביצעתי דיווח לאדמירלית, ההודעה התקבלה,
ואנחנו ברוח קלילה בדרכינו. עוד כ- 430 מייל ליעד. כנראה 4 ימים, באם לא יהיו הפתעות.
אתמול הייתי במשמרת ראשונה, המתרחשת אצלנו
בשעה די מאוחרת. לא הזזנו את השעות כך ששמונה בערב כבר חשוך מזמן והשמש זורחת לנו ב03:30.
לא נשנה עד האזורים.
הירח עולה מאוחר והלילה מואר רק בכוכבים.
בלב ים הכוכבים מאד בוהקים ומאירים את הים באור די חזק ומופלא. אני שוכב לי על הגב,
התנוחה האידיאלית לסירה מיטלטלת, צופה בכוכבים ופתאום בום. אני קופץ, מסתכל למקור הרעש,
אחד מהחבלים המחזיקים את הדינגי במקומה, נפח נשמתו. נקרע. הסירה מחזיקה בצד הקרוע בחבל
החיזוק לדופן הסירה. לפני כמה ימים במסגרת השיפורים הוסיפו עוד חבלי רוחב כדי למנוע
טילטולים, ורצו לבטל את החבלים שלי. התעקשתי. תעשו מה שאתם רוצים אבל את החבלים שלי
תשאירו במקומם. מזל. החבל הזה מחזיק את הדינגי למעלה. מיד הוספתי עוד חבל חיזוק והכל
בא על מקומו בשלום.
מה שמביא אותי לחלק השני של הכותרת. חבלים.
חבלים נקרעים בים. בין המלח, השמש והטילטולים של הסירה, החבלים נקרעים. היה לנו סיפור
עם חבלי מעלן, עכשיו עם הדינגי ובודאי המשך יבוא.
המיילים רצים, מזג האויר נפלא, עברנו את
לילות הערפל, גשם וסופונים לא באו, עדין, ומבחינה סטטיסטית אנחנו צפויים למשהו.
עוד נאלץ לקרוא לאטלנטי האוקינוס השקט.
נקווה.
זה הכל לבינתיים.
הכל כשורה אהובותי ואהובי.
יום שני ה-11 ליוני.
נסו לתאר לעצמכם, מרחב ללא סוף, כחול כחול,
גלים קטנים, המשיטים אותנו במהירות של 3-4
קשרים, ושמים תכלת בהיר. חוץ מאיתנו, אין איש במרחב. הפלגה איטית אך שמימית זו נמשכת
כבר היום השלישי. אנחנו מתקדמים לאט, בקצב של 80 מייל יממה אבל בתנאים ממש ממש נוחים. זה האטלנטי? אולי טעינו ואנחנו באוקינוס השקט. מצב הרוח גבוה.
מצב האספקה נמוך. יש אוכל ומים, לא לדאוג אבל במידה. אם נשאר בים עוד שבוע או שבועיים,
נצטרך לאכול דגים. (שאין).
אגב דגים, רוני דג אתמול עוד ציפור ועוד
בלילההוא משך את החכה ושיחרר אותה. המצב, דג אחד, נאכל, ושלוש ציפורים. לא נאכלו. נשלחו
לחופשי על ידי רוני וגיורא.
אנחנו בתפריט פסטה עם תוספות, כמו תרד,
גרגירי חומוס או עגבניות משומרות.
המסקנה שלי היא שצריך לחשב כמויות בדיוק,
כמו שעשינו, אבל לקנות 150 אחוז כדי לא ליצור תחושה של מחסור. לא יקרה מאומה אם בסוף
המסע ישארו דברים נוספים.
מצב הסיגריות מתחיל להדאיגלי יש עוד שתי
קופסאות, לחיים עוד 4 כך שאנחנו חייבים להגיע תוך 2-3 ימים.
הרוח והים, איטיים ונוחים. שמים בהירים. הלילה כנראה יהיה בהיר עם כוכבים.
הירח בנסיגה כמעט מלאה. לא בוער, תהיה הרבה עבודה כשנגיע.
הכל כשורה ובעצם נפלא, אהובותי ואהובי.
אנחנו כבר 20 יום בים, המצב רוח טוב, כולם
רגועים ושלווים. צוות נהדר. מה עוד אפשר לבקש.
יום שלישי ה-12 ליוני
שקיעה. השעה 1700 ואנחנו במרחק של פחות
מיממה מהורטה באיים האזוריים. אולי יותר מיממה. תלוי במצב הדלק.
בורכנו, באמת, ללא ציניות, בימים שקטים
ללא רוח או גלים או גשם. משמעות הענין היא שאנחנו מפעילים מנוע. לפי חשבוני, אין מד
דלק אצלי בסירה, יש לנו מספיק דלק, אבל בדיוק, להגיע למרינה בהורטה. מאחר ואין רוח,
התוכנית היא לנסוע על הדלק עד שיגמר, ואז או שכבר נהייה במרינה או שנעבור למפרשים לקראתה.
בכל מקרה, יש לנו רזרבה במיכלי פלסטיק של 46 ליטר, טובה לכ-45 מייל. ברזרבה זו נשתמש
רק לקראת הכניסה למרינה. גם אם הדלק לא יאזל, אוסיף את התכולה ממיכלים אלו למיכלי הסירה,
לפני הכניסה. יהיה מאד לא נוח ומביך לעצור ללא דלק בתוך הנמל או המרינה. אז אם לא הסברתי
ברור, נוסעים על הדלק עד שיגמר. אם יגמר. אם יגמר, נמשיך על מפרשים ובכניסה למרינה
נתדלק ממיכלי הרזרבה. אם לא יגמר גם נמשיך ונתדלק ממיכלי הרזרבה לפני הכניסה לתעלה
המוליכה לנמל ולמרינה.
המרחק כרגע הוא 120 מייל. זה אומר שעל מנוע
נהייה שם מחר בצהרים. על מפרשים נהייה שם מחרתיים, יום חמישי בשעות הבוקר.
החברה בסדר גמור אבל היו רוצים לראות קצת
יבשה ולאכול משהו קצת שונה מפסטה עם תוספות. היום אגב יש שעועית. השף, חיים, נהדר ועושה
נפלאות עם מה שיש.
הדגים מתרחקים מאיתנו. אתמול בלילה רוני
תפס ציפור, שוב, ונאלץ לגרור אותה לסירה ולשחרר
אותה.
דולפינים חלפו ליד הסירה ואפילו לא נגשו
להגיד שלום. הדגה אינה ידידותית כאן.
הכל טוב, ועד רגע זה ההפלגה טובה ונוחה
להפליא. אין תלונות שימשך ככה.
כמו שאתם קוראים, הכל כשורה אהובותי ואהובי.
רוני הבטיח להעביר את כל הקשקשת שלי דרך
האינטרנט ותוכלו להתרשם ולהשתעמם כאוות נפשכם. כל זה יקרה רק לאחר שנגיע, להורטה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה