קפלוניה, יום שני.עבר על ידינו אפולו צעיר

ה-11 לספטמבר יום שלישי ואנחנו נצא הבוקר למרינה פטרס ביבשת.
האי כאן מקסים וברצון הייתי נשאר עוד יום, אבל האדמירלית החליטה.
היה יום נהדר כאן, הרבה אנשים מענינים.
פגשנו את רוב מהקטמרן המפלצת. דינה לא אוהבת את התיכנון והצבע, מין בז' מכוער, אבל הסירה, כ-70 -80 רגל, נבנתה בדרום אפריקה והיא בת שנה. מופעלת עם שני אנשי צוות.
הבעלים אוסטרלי, הפליג מדרום אפריקה לברזיל, לקריביים וחצה את האוקינוס. עכשיו לקראת החורף מתכונן לחזור לקריבים. )חורף זה העונה שם). הזמנו אותו לארץ, החלפנו כרטיסים ושלום.
הלכנו לטייל באי. מקסים כבר אמרתי.
עבר לידינו אפולו, על אופנוע. בחור גבוה  שרירי מאד וקרח. דומה ליול ברינר רק 190 ס"מ.
עצר. דיברנו.
שמו קווין והוא אנגלי בכלל.
פשט את הרגל באנגליה, בגיל 36, אשתו עזבה אותו והוא נפלט ליון לכאן, למקום ה"אומלל" הזה.
התחתן עם יוניה מקומית,   יש לו ממנה שלושה ילדים בנוסף לשנים מהקודמת והוא עוסק בצילום ימי. איש מרתק.

השכנים שלנו למעגן הם גיסון, אישתו המבוגרת קצת ממנו איליי
וחבר שלהם גון.
כמובן שלאישה, אילי יש אבא של סבא שהייה יהודי.
אנגלים. אכלנו איתם ארוחת ערב במסעדה הצמודה לנו והיה מאד מעניין.
הוא מהנדס בקרת איכות היא עורכת דין עם 4 ילדים משלה. הם זוג טרי יחסית.
לבעלה הצעיר גייסון, זה היה מפגש ראשון עם ישראלים.
דווקא התרשם לטובה, אמר ושאל אם אנחנו ישראלים ממוצעים, אמרנו לו שלא, הדרך כלל הישראלים האחרים הרבה יותר משכילים ומנומסים מאיתנו
סתם, הודינו בענווה רבה שאנחנו מעל לממוצע.
זה כל החדש.
האי כאמור מקסים, תבדקו ב"פלנט".
הכל כשורה אהובותי ואהובי.
יוצאים לדרך ליבשת.
עיקר שכחתי, בכניסה, שמתי את השרשרת עוגן שלי  על השרשרת של גייסון, הבחור לא התרגש כלל והבוקר נראה.