לוטרה באי קיטונוס

ה-17 לספטמבר  יום שני.
יום שיגרתי ושקט שהסתיים באירוע.
יצאנו בבוקר מקורפוס, די מוקדם, לדרך ארוכה למדי, כ-60 מייל לקיטונוס.
הייתה נסיעה שקטה מאד, הרבה אוניות משא שדינה התמודדה איתן בהצלחה.
אני נימנמתי די הרבה.
בכניסה למרינה, תימרון שדורש מיומנות, ללא החרטומן, דינה על העוגן, אני ברוורס למזח ומשמאלי מגיחה סירה דיג די גדולה הנוסעת ישר אלינו.
אני מסתכל ושלושת הליצנים על הסירה עסוקים כל אחד בדדבר אחר, למעט הסתכלות קדימה לאן שהם שטים.
צעקתי אליהם, וברגע האחרון הכניס ה"נהג" לרוורס, לא עזר הסירה נחבטה בנו במרכז הסירה בעוצמה די רבה.
למזלנו הוא כבר הספיק לבלום קצת אבל לא מספיק.
על המזח היה קהל רב שיצא עוד קודם לראות את התמרונים לאחור.
גמרתי לנסוע לאחור, כרגיל יש רוח בכניסה, אבל לא חזקה במיוחד.
נקשרנו.
ניגשתי לראות את הנזק, יש סדק בספיון למעלה,  אבל לאל משהו רציני. הדופן לא נפגעה.
מנהל המרינה ניקוס, שאל אותי אם לקרוא למשטרת הנמל, ואמרתי לו שלא צריך.
כמובן שלאחר הההתנגשות, היווני שעל הסירה החל לצעוק משהו ביוונית שוטפת והבנתי ממנו שאני אשם שאני בכלל ביוון. מילא.
נקשרנו, התחברנו לחשמל ויצאנו לאכול.
אוכל  טוב.
הכל שכשורה אהובותי ואהובי. כנראה נישאר פה יום. נראה.