יום רביעי, 19 בספטמבר 2012

היעד נקסוס

יום רביעי ה-19 לחודש.
עוד כמה ימים אסף ומשפחתו איתנו. מחכים.
המקום כאן קיתונוס כמדומני, מאד נחמד.
התחלנו את היום בשיפור עמדות, לאחר שבילינו לילה במעגן החיצוני, מתנדנדים.
נכנסנו פנימה למקום מובחר, "אלונג סייד".
המעגן התרוקן בבוקר לגמרי.
ניקוס, מנהל המעגן, "הרבור מסטר" כפי שהציג את עצמו, ויתר לנו על יום תשלום, (14 יורו לא גבוה), כפיצוי על הדייג היווני העיוור.
אחר הצהרים התחילו להגיע סירות והמעגן התמלא עד מהרה.
הגיע ספרדי אחד עם "מטפלת", ספרדי בגיל 70 פלוס שמן, נחמד, עם מטפלת צעירה בת 30. בלונדה שמנמונת שלא פתחה את הפה ומילאה הוראות. נחמד.
עברו ליד הסירה שלנו 3 הולנדים, גון מרקו וחרפ. מקרקו נווט ברוטרדם ושני האחרים נווטי סירות - דוברות, בנהרות הולנד.
הם  עשו טעות ושאלו איך ישראל,  (לאחר שאני שאלתי מאיפוא הם ועניתי מאין אני), וקיבלו הזמנה לעלות לסירה, קיבלו בירה, למעשה שתים כל אחד, והרצאה ארוכה מאד על ישראל.
האמת הם מאד שמחו לשמוע, מה גם שמרקו, הנווט מרוטרדם, (לא הגיבן מנוטרדם),
היה באזור כמה פעמים.
אגב, הם קוראים לתעלת סואץ, תעלת מרלבורו על שם הקרטון סיגריות שצריך לתת לנווט המצרי.
הלכנו לטבול במעינות החמים שיש כאן.
המעין נשפך לים, מים חמים מאד  ונחמדים כאשר הם נמהלים במי הים.
לשם שינוי, לא היו פולנים.
 אני קורא להם פולקים, שזה לדעת דינה כינוי גנאי, היא צודקת לגבי ארה"ב.
בכל מקרה הם לא נעלבו, חבל, ואחד מהם אפילו בא לומר שלום לפני שנסעו.
אלו על החדשות. מזג האוויר טוב וצפוי להיות טוב ביומיים הקרובים.
תיקנתי את הסדק שעשה הדייג היווני העיוור, זה יחזיק עד הארץ ואז ממילא צריך לתקן את האזור עם פיברגלס כי גם מוט המעקה רופף, התרופפות בשל בלאי טבעי.
אנחנו בדרך לנקסוס, מדלגים על מיקונוס.
הכל כשורה אהובותי ואהובי.
מחכים לאסף, מתגעגעים לכולם. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה