יום שני, 9 באפריל 2012

זה לא רכבת

יום שני- ישו חזר מן המתים והנוצרים חוגגים. כרגיל על חשבוננו היהודים. אנחנו עדין מחכים למדחף.
קיבלנו מהמזכירה כאן את מספר המשלוח ואנחנו יכולים לבדוק התקדמות לבדנו. זה חוסך לה הרבה בילבולי מוח שלנו.
אז, זה נסע למיאמי ומשם לפורטו ריקו ושם נעצר לעשות את ליל הסדר ולחגוג את חזרתו של ישו.
אנחנו ברצף פסימי של השתלשלות הדברים אבל בודקים כל כמה זמן מה קורה. בדרך כלל לא קורה כלום. היום, אחה"צ דינה חשבה שאולי יש להם מוצאי חג כמו אצלנו והאוטובוסים מתחילים לנסוע. בדקתי כי נמאס לי לפתור תשבצים. (אני כבר בתשבצים לבנים-עליתי כיתה).
ראו איזה פלא המדחף כבר כאן בסנט גורג בגרנדה ואם הכל ילך כשורה אולי ישתחרר מחר מהמכס ויגיע לכאן.
יש לי איזה סיוט שאולי המדחף יגיע ולא יתאים, אבל זה כרגע לא מובא בשיקולים.
מחר בבוקר כבר נוכל לרוץ לרחל שלנו ולראות מה עם השחרור.
יש לי גם תוכנית חלופית לפיה, ניסע עם המדחף הישן ונחליף אותו בסן מרטן. נקווה שלא יהיה צורך.
לידינו סירה צרפתית 51 רגל, חדשה למראה, אלומיניום, משהו מאוד מרשים. היא למכירה. נראה. גם זו חלופה. (סתם).
זהו אז יש לנו חדשות טובות אנחנו חולקים איתכם.
כאן במפרץ המופלא שלנו, (באמת), הערב יורד החום יורד והיתושים עולים.
עוד נתגעגע. פגשנו כאן זוג צעיר מפינלנד, לוטה וטימו. מתכוננים להשאיר את הסירה כאן לעונת ההוריקנים ולחזור לפינלנד. יש להם שני כרטיסי ביקור, בשלה מופיע התואר אדמירלית. בשלו קפטן. ואני חשבתי שאני מקורי. נו.
נשיקות לכולכם אהובותי ואהובי. הכל כשורה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה