דינה מכינה ארוחת ערב. אני מנסה להיראות עסוק. דינה כמובן שאלה אותי מה אתה כותב, לא עשינו כלום היום אבל היא כמובן טועה.
(דינה תמיד צודקת ולעולם אינה טועה אבל תשפטו בעצמכם).
היום היה היום הגדול. נסענו לקניות. הנהג היה רגוע והנסיעה עברה בנעימים. אני כמובן מחכה לקנטקי התרנגולת שלי.
עשינו קניות כאילו אנחנו מפליגים בשבוע הבא. אולי זה יהיה נכון.
קיבלנו מספר למעקב אחרי המדחף שלנו ואנחנו שמחים לדווח לכם שהוא עזב את מיאמי והגיע לפורטו ריקו. בפורטו ריקו הכל סגור חג.
היום לא אספו את היתום וזה כנראה יקרה ביום שלישי. יגיע לגרנדה ???, ישוחרר מהמכס ???
יורכב על הסירה ??. אנחנו מקווים להפליג מכאן לקראת סוף השבוע.
בינתיים אנחנו מתנחמים בשיחות עם כל מיני אנשים נחמדים הנמצאים כאן.
היום היה תורו של חוליו, ספרדי ממלגה, הנמצא כאן משנת 1997.
הוא בדיוק גמר לקרוא איזה ספר על תולדות היהודים של גונסון (לא מכיר). שאלתי אותו למה העניין הזה והוא הסביר שענין אותו לדעת למה שונאים את היהודים לאורך כל ההיסטוריה. נתתי לו פרטים נוספים לטובתינו. נראה בעדנו.
התידדנו כאן עם דוגלס, דאג, בקיצור, המנסה למכור את הטרי מרן שלו. יש לו טרי מרן מעץ, היום היה לו קונה פוטנציאלי שבסוף לא הגיע.
הוא מבקש 20,000 דולר אמריקאים, עבור הסירה כולל דינגי ומנוע של 9.8 כ"ס. נראה מציאה.
הבחור בגילנו ומתגרש. המכירה במסגרת ההסדרים הכספיים בינהם.
אחרי כ-40 שנות נישואין הבחור מתגרש. א ני מת לשאול לשאול אותו למה אבל דינה לא מרשה לי. בינתיים אני מתאפק אבל לא לאורך זמן.
כמו שאתם רואים יש המון "אקשן".
הקניות אגב, עברו בהצלחה. התרנגולות שלי היו כרגיל טעימות והבאתי גם לדינה. שכחתי לשאול אם זה לא חמץ.
אני חושב שבכל פעם שאראה תרנגולות קנטקי אזכר בגרנדה.
זהו לבינתים.
הכל כשורה אהובותי ואהובי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה