נוויס

26 לאפריל 2012 –נוויס.

Nevis- Charlestown Harbour 17 08 N 62 38 W

אנחנו למרגלות הר גבוה שראשו בעננים, קשורים למצוף במפרץ רדוד למדי.עומק כ-5 מטר.

הגענו לאחר הפלגה נחמדה מאד של 10 שעות, רובן ככולן על מפרשים.

רוח גבית מתונה 5-10 קשר, (רוח אמיתית).

הבוקר התחיל מוקדם על פי החלטת האדמירלית. השכמה ב-05:30 ויציאה מיידב-06:00.

אלן שכנינו הפרופסור מאוקספורד עזר לנו להתנתק מהרציף, ניפנופי ידייםלשלום ולדרך.

בבוקר הרוח הייתה חלשה מאד והיינו צריכים מנוע לשעה הראשונה אבל אחרכך, אין תלונות והמנוע הלך לנוח.

בעניין אלן, שאלתי אותו למה העולם האקדמאי באנגליה כל כך אוהד אתהערבים. הוא נתן לי רמז.

לדבריו תקציבי האוניברסיטאות באנגליה סובלים. במקביל יש תרומות גדולותמאוד של מדינות הנפט לאוניברסיטאות אלו ולמחלקות ללימוד האיסלם. באוקספורד עצמההוקם מסגד לתפארת לשימוש האורחים הזרים. אוקספורד אבל .......

אנדרסטייטמנט והומור אנגלי. לא פלא שהתלהבנו כל כך ממנו.

אז הינו בהפלגה. רוח גבית, לפנינו סירה אחרת עם מערך מפרשים בפרפר.

האדמירלית, שואלת אותי בנימוס מדוע לא אנסה גם אני. שואלת, יכלה גםלהוריד הוראה.

אני כמובן מבין את הרמז ו"מנסה" גם כן. התוצאה היא שאנחנומפליגים במערך פרפר מספר שעות רצוף ומהר יותר. (לאדמירלית "יש" את זה).

כדי שיהיה מעניין יותר בשלב מסוים מופיעים עננים עם גשם ורוח חזקהיותר ואני נשאר בחוץ לטפל בנעשה. דינה ירדה למטה.

אבל כמו שזה בא כך שה נעלם, תוך שעה או פחות.

אנחנו מגיעים לאי ונותר רק למצוא מצוף להיקשר אליו. אנחנו מעדיפים,כאשר קיימים, להיקשר למצוף. זה חוסך מעקב אחרי גרירת עוגן.

למרות שנעשינו ממש טובים בזה, הפסקנו להיגרר, המעקב עדיין נמשך.

נעשינו טובים גם בתפיסת מצוף השחלת החבל שלנו דרך הטבעת שלו וחזרהלסירה.

כאן בכלל המצוף משוכלל עם חבל קשירה ארוך במיוחד בקודקוד המצוף. כךשלמרות הרוח החזקה, הקשירה הלכה די בקלות.

מטעמי צניעות אני לא מזכיר את יכולת התמרון של הסקיפר שנדרש רק לשניתמרוני גישה כדי להגיע למצוף כמו שצריך. (רוח חזקה כבר הזכרתי).

כמנהגנו, הגענו, אני הולך לנמנם ולנוח מטרדות הדרך. דינה אוגרת עייפותללילה.

מחר בבוקר נרד להתייצב לפני כל הפונקציונרים ולתרום לכלכלת האי.

התוכנית היא להמשיך מחר או מחרתיים, לאי סמוך, כ-20 מייל מכאן שיש לוהיסטוריה יהודית.

האי, דינה תספק את שמו אחר כך, היה בבעלות הולנדית ובזמן מלחמת העצמאות האמריקאית שימש כתחנת מסחר ראשית לאזורהקריביים.

כמובן שהיו הרבה סוחרים יהודים באי.

בשלב מסויים האנגלים הכריזו מלחמה על הולנד ואדמירל רודני הגיע לאי.

הדבר הראשון או השני, אחרי כיבוש האי, היה להחרים את כל הזהב והכסףשהיה בידי הסוחרים המקומיים, כולל הסוחרים היהודיים.

מאחר ולהפתעתו מצא רק שלל מועט, קצת עבודת בילוש העלתה שמתקיימות הרבהלוויות באי ובהן קוברים ארונות מלאים בזהב וכסף. כמובן שבית הקברות נחפר מחדשוהוכשר לעבודה חקלאית.

אחר כך הוא, הצדיק, החליט לגרש את היהודים ושוב, מבריק מצידו, הוא שםלב שהיהודים הולכים שחוחים ולאט. הבלש הידוע בדק ומצא שנתפרו הרבה מטבעות זהב לתוךהבגדים.

בקיצור, רודני, אדמירל, כובש, בלש ושודד.

אם אתם תוהים מאיפוא כל הידע הזה, זה מסופר בספר הניווט על האייםהמקומיים.

אגב, דינה לאי קוראים סטייאה. (אני יודע שזה היה חשוב לדעת).

עכשיו דינה מבשלת ארוחת ערב ואני מתיימר להיות עסוק בכתיבה.

הסירה מתנהגת להפליא ואין בעיות.

גמרנו את בלון הגז השני שלנו. צריכת הגז שלנו נמוכה, אבל בכל זאת זהנגמר בסוף.

אין דאגה יש לנו בלון שלישי ועוד אחד גדול שנותר מניסיון לא מוצלח שלילהתקין גריל גדול על דופן הסירה. (הגריל נתרם לרווחת אחד התושבים בגרנדה, לא לפנישהוא שאל אותי אם אפשר לקחת).

חוץ מזה, אנחנו עוסקים בדיג זה היום השני ברציפות. בינתיים כמעט תפסנודג גדול, החכה עשתה רעשים מתאימים ואפילו התכופפה קשות. התחלתי לגלגל את הדג הענקלסירה והוא ברח. קורה.

סיפרתי לדינה מייד על ליאוניד שפעם נתן לדג לברוח כאשר הדג היה עדייןעל קרס החכה שלו. הדג והחכה נעלמו בים. (אם תמצאו שלד של דג גדול וחכה, ביםהתיכון, זה של ליאוניד).

בכל מיקרה, שמרתי על החכה.

מייד לאחר מכך דגתי מספר שיחי ים דימוי אצות. בכלל הים כאן מלא באצותכאלה.

לגבי דגים ממש, טרם.

זה כל החדש להפעם, הערב יורד, אחרי שנחתי, יש כוח לאכול ארוחת ערבוללכת לישון.

אז כמו שאתם קוראים, הכל כשורה אהובותי ואהובי.