קליירי סרדיניה. מרינה דל סול
יום שישי בערך ב-0800 הגענו. למרבה ההפתעה לפי התכנון התיאורי שהיה
לנו.
סה"כ הפלגה נחמדה.
התחלנו כרגיל עם מנוע וקצת מפרשים לקישוט, בדרך לאי מינורקה, למהון.
ההפלגה למהון הייתה אמורה לארוך 20 שעות ואכן ארכה כך.
הכניסה לשם היא כניסה ללגונה די גדולה בה מצויות כמה מרינות ותחנת
תדלוק אחת.
כמובן תור גדול עם כמה ספני חברת השכרה המזגזגים מסביב לשים לב לנעשה
סביבם.
בנוסף עמדו שם שתי מגה יאכטות, להלן מגות, (שזה מילת גנאי באנגלית –
רימה-
Maggot אלו מטעינות דלק בטונות. ,( maggot צריך להסתובב בערך שעתיים. עם כל החובבים.
חיפשתי ומצאתי מזח בסביבה, בשכונת מגות. עמדנו ליד מפלצת מצוחצחת של
50 מטר. לפי הברק עליה, הצוות מצחצח אותה 8 שעות ביום.
הלכתי לישון. היה לי לילה ארוך.
התעוררתי לאחר כשעה כאשר ביקשו מאיתנו, בנימוס, ספרדים, שנזוז.
זזנו לכיוון תחנת הדלק והצלחנו לתדלק. החלטנו להמשיך הלאה לסרדינה
הפלגה של כ-250 מייל. קטן עלינו.
בלילה עוד הספקנו לשמוע בקשר איזה גרמני, מבקש עזרה בגרירה לאחר שאיבד
את הפרופלור שלו, אין לו רוח והוא נסחף לכיוון החוף.
היציאה מברצלונה הייתה מעניינת.
החליטו לדחוק על ידינו עוד סירה מנועית. אני הייתי לא נחמד ולא רציתי
לעזור לדחוף את הסירה שלי הצידה, הספרדי לא התעצבן ועשה זאת לבד.
שנינו עומדים צמודים כמו סרדינים.
ביציאה, לאחר שנפרדנו מטלי, בצער רב יש לציין, כמובן שיש רוח.
אני מסביר ל"צוות" שבכל מקרה אין להוציא ידיים, רגלים וגנץ
מחוץ לסירה, כדי לדחוף את הסירה צמודה אלינו, רק להשתמש בפנדר שכל אחד הכין ומחזיק
מוכן ביד, וזזים.
כמובן שאחד מהצוות, מוציא יד החוצה במטרה לדחוף, אני מתפרץ בצעקה,
"תכניס את היד", אני אף פעם לא צועק על צוות אבל יש יוצאים המכלל, כמובן
שלא נעשה שימוש בפנדר, והסירה המנועית שלידי מרוויחה שריטה. אז מה.
נראה לי שיד או רגל של איש, אשת, צוות שווים יותר משריטה על סירה שלי
או של אחרים.
בכלל, הצוות הזה חושב שהוא צוות הנהלה. אישתי ובני הצעיר, וההוראות
שלי מתקבלות כהמלצות לדיון. קצת מתסכל.
בדרך לאחר היציאה ממהון, ולאחר הכניסה ללילה, מתחיל
"קונצרט" המופרעים. זה לא יאומן כמה קשקושים, קללות ושריקות יש בקשר.
האיטלקים חזקים בזה במיוחד.
מעניין שגם מריו, מריו, נמצא כאן. בדרך כלל הייתי שומע אותו בקשר בדרך
לקפריסין.
זהו. כאמור הגענו לנמל קליירי, זה נמל ענק עם שלוחות של מרינות קטנות
ונמל מסחרי גדול.
לפני הכניסה יש מסופי דלק ענקיים עם הרבה אוניות עוגנות. ויתרנו להן.
בחלק קטן מהזמן הרוח התייצבה מאחורינו ואפשר היה לכבות מנוע והיות
מפרשית.
לפנות בוקר ההגעה, היינו בכזו ריצה עם רוח גבית של כ-4 שעות שהתחלפה
לדום מוחלט.
הדלקתי מנוע וחזרתי להיות מנועית.
הלכתי לישון קצת ואחרי כשעה העירו אותי ברוח צד של 15 קשר שהתחלפה מהר
מאוד לקידמית של 15-18 קשר.
צמצמנו מפרשים והגענו על מנוע, כרגיל למרינה.
בחיפושינו אחרי תחנת דלק, עדין לא מצאנו, נפנף אלינו איטלקי צעיר
ונכנסנו למרינה שלו. מקום מוזנח למדי, אך במחיר סביר שהשתפר קצת, לאחר ששאלתי אותי
כמה פעמים על המחיר. כל זה באיטלקית השוטפת שלו.
מאחר ועבר עלי לילה ארוך, אני הולך עכשיו שעות שינה. צוות (ההנהלה),
הלך לעיר לפטרול אלים.
הכל כשורה אהובותי ואהובי.
מחר מגיעה תמר ומשפחתה ואני מתרגש. (כן, כבר כתבתי על כך).
שכחתי לציין, כדי שיהיה מעניין, אור ניווט ימין כבה. לא תיקנתי זאת
בלילה, אבל ביום יצאתי עם אריאל, ים שקט מאד, להחליף מנורה. המנורה בסדר. מגיע
מתח. האור לא עובד. מעניין.
לאריאל הייתה הברקה להשתמש במקל זרחני ירוק שיש לי, והפלגנו את הלילה
השני באורות ניווט מלאים. רעיון טוב.
ה-13 לאוגוסט יום שני
יש לי הרבה מה לספר לי, כן, זה לא טעות, וגם לכם.
אני כותב כדי לזכור.
למשל, אנחנו בפורטו קורלו ונדמה לנו, לדינה ולי שהיינו כאן לפני
שנתיים. לך תזכור זה נראה מוכר..
לארנון היו שני חברים איטלקים שאהבו יין ותמיד אמרו שהם שותים כדי
לשכוח. כרגיל, באנגלית זה נשמע יותר טוב.
אז לעיניננו,
הילדים הגיעו ב 11 לחודש, לאחר שהמתינו הרבה זמן בשדה התעופה בסרדיניה
למזוודות. חיכו במקום הלא נכון. אריאל נסע לחברים האיטלקיים שלו כאן בסביבה. יחזור
מחרתיים.
התארגנו.
יום קודם, עוד הספקנו להכיר את גורג, איטלקי נחמד, עיתונאי בן גילי,
כולל מכשיר שמיעה, שהסתובב על הרציף. הזמנתי אותו לקפה, והרווחתי סיפור ועצות.
הוא גר כאן, יש לו סירה, חצה את האטלנטי ב-2005 ויש לו חתן ישראלי.
הבת התגיירה. הוא קתולי, לא דתי.
הבת גרה כעת בוירגיניה, עם בעלה הישראלי ושלושת ילדיהם. הישראלי רופא,
שלמד בחיפה והיגר לארה"ב. גורג מאד מרוצה מחתנו הרופא הישראלי והתגלגלה שיחה
נחמדה. הוא אמנם לא שומע הכל והאנגלית שלו לא משהו אבל בכל זאת. היה בחיפה, שם הם
גרו, בתו וחתנו, 5 שנים, לפני שהגרו לארה"ב. קיבלנו עצות איפוא להיות באסמרלדה
ועוד.
ארוחת ערב אכלנו בסירה, שניצלים אלה מה, ואחר כך תמר קובי ושי הלכו
לעיר הגדולה ואנחנו נשארנו עם עופר וקרני. היה כרגיל נחמד.
הזהרנו אותם שכאן צריך להזמין מונית מתחנה. הם לא מסתובבים ברחובות
כמו בספרד.
למחרת, מלאנו מים ויצאנו לחפש תחנת דלק. בכל נמל קליירי ובכל המרינות
שבתוכו ומסביבו יש תחנת דלק לסירות פרטיות, אחת. מצאנו. תדלקנו ויצאנו לדרך.
הים הבטיח להיות שקט וקיים.
הילדים רוצים להגיע לחוף אסמרלדה, בצפון מזרח האי שם נמצאים החופים
היפים ביותר בסרדיניה.
נצטרך לעשות זאת בתחנות זה בערך 140 מייל ואנחנו רוצים הפלגות קצרות
וללא הפלגות לילה.
כרגיל, שי מרגישה כמו דג במים, קרני מרגישה לא טוב ועופר עוד לא החליט. פעם ככה פעם ככה.
אחרי כמה שעות הפלגה, כרגיל עם מנוע ומפרשים לקישוט, הגענו לשמורת טבע
ראשונה, לא משהו אבל זרקנו עוגן וירדנו, יותר נכון כולם חוץ ממני, ירדו למים.
ונהנו מאד. (הוראות בטיחות הסקיפר נשאר על
הסירה).
לאחר השתכשכות ארוכה החברה עלו לסירה, אכלו ארוחת צהרים, תמר בישלה
פסטה והיו כמובן שניצלים.
הרמנו עוגן ויצאנו לדרך.
רוח גבית נחמדה, כמו בתחזית. פתחתי חלוץ.
שי קבלה שעורי היגוי, ו"נהגה" את הסירה. היחדה מגלה כישרון
והבנה.
הייתי צריך לבקש מתמר ואמא שלה לא להתערב, אי אפשר ששלוה מורים, מתוכם
שתיים שאינן מבינות ענין, ינסו לבלבל ילדה קטנה אחת.
קרני ועופר הלכו לישון.
התוכנית היא להגיע לפרוטו, שזה הפלגה של 3 שעות.
הרוח עולה, היא עולה ועולה, לה לה לה.הרוח מגיעה ל-20 קשר, גבית,
והסירה טסה, תופסת גלים ומתנדנדת.
קרני ועופר ישנים. תודה לאל. אני יורד למטה לחזק ולמתוח להם את
המגבילים של המיטות, מתקן למניעת נפילה מהמיטה, והכל טוב.
לאחר דיון קצר מחליטים שנרוץ על מנוע ומפרשים, כך מגיעים ל-8 קשר וקצר
יותר עם הגלים, כדי לקצר את ההפלגה.
אני יורד כל כמה דקות לראות אם אחד מהם התעורר, כלום. ישנים כמו
מלאכים.
הרוח עולה.
קצת לפני המרינה, כשעה, קרני מתעוררת ואני מביא אותה למעלה לקוקפיט.
עופר ממשיך בשינה.
ההתעוררות של קרני לא עושה לה טוב והיא מתחילה להקיא זמן קצר לאחר
מכן. עופר ישן.
אנחנו נכנסים למרינה בסערה,
הרוח במרינה כ-15 קשר, לא תנאים אידאלים להתקשרות.
האיטלקי האחראי, הלא אחראי, מסמן לי להסתובב במרינה עד שיורה לי לאן,
תמרון די קשה ואני חייב לשמור על מהירות כדי להחזיק שליטה בסירה, אני אפילו מצליח
לפספס מנועית יפה אחת, עד שהוא מראה לי לאן, אני נכנס עם חרטום ובמהירות.
בין שתי סירות, נופל קצת על אחת, למזלי הצרפתי המקצוען מוכן שם עם
פנדרים ומגן על הסירה שלו, קצת נגיעה ברציף עם החרטום, נכנסתי עם החרטום, כניסה
ברוורס לא באה בחשבון, ואני במקום וקשור. כניסה לא הכי מרשימה אבל הכל כשורה ואין
נזקים.
באנו לכאן בזמן מתאים, יש כאן פסטיבל לאיזה קדושה של הים וזה אומר
הרבה דוכני אוכל, מזכרות ואוכל.
הלכנו לאכול פיצה, במקום שנדמה לדינה ולי שהיינו בו לפני שנתיים. היה
נחמד.
סיבוב בין הדוכנים ושינה.
היום אני מתעורר ב0500, עוד
חושך כאן וכותב כדי לא לשכוח.
הים שקט כרגע וננצל את ההפוגה, התחזית מבטיחה עליה של הים, כדי למשוך
הלאה צפונה.
כמובן שאין אינטרנט, וזה יחכה להזדמנות הבאה.
הכל כשורה אהובותי ואהובי. אני מתקרב לארץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה