יום שלישי, 21 באוגוסט 2012

האי Ischia



יום שלישי ה-21 לאוגוסט. הגענו לאי ששמו מוזכר לעיל. אין לי מושג איך מבטאים את זה.
התוכנית המקורית הייתה להפליג ולעבור את מפרץ נאפולי, אומרים שיפה הוא, ולהגיע לסורנטו.
(איזה שמות יפים). מאחר והאדמירלית הטילה וטו על כניסות לילה למרינות, מצאתי בדרך את האי  הנ"ל ונכנסנו למרינה.
עברו עלינו כ-30 שעות הפלגה על מנוע, בקושי הייתה רוח והמנוע עבד.
את הילדים שלחנו אתמול בבוקר, הגיעו לרכבת בזמן וכבר קיבלנו מהם דרישת שלום דרך אחותי. לאתוקה יש חוש עיתוי נפלא, היא מצלצלת כאשר אנחנו נכנסים למרינה, אני כמובן מגיע לטלפון באיחור אבל לפי המספר שהוחמץ אני יכול מיד להתקשר בחזרה. כרגיל היה טוב לדבר עם אחותי הקטנה.
אתמול, אחרי שהילדים נסעו, התעכבנו בקפה המרינה לשתית קפה. לאיטלקים יש קפה נהדר, קפה אספרסו קטן, מאד, זה קפה "נורמל" אני שותה אמריקנו שזה פשוט קפה יותר גדול.
אמרנו לבחור צעיר ונחמד שלום. פשוט ישב לידינו. שאלנו אם יודע אנגלית, יודע, הוא מצרפת.
אנחנו מישראל. מתברר שהבחור הוא נוצרי שסבו וסבתו באו כיהודים מרוסיה לצרפת והתנצרו. הוא לא ידע מכל העניין וגדל כנוצרי טוב.
במהלך גרושיו מאשתו הראשונה, היא אמרה לו, ביו היתר אני מניח שהוא כמו יהודי, עם רגשות עצורים. זה גרם לו לבדוק עם הוריו את ההיסטוריה המשפחתית ואז נודע לו הסיפור.
אשתו הראשונה הייתה נורווגית ויש לו בן שכבר היה בצבא הנורווגי, כקצין. הילד בן 25 ופייר בן 45. היום נשוי בשנית לצרפתיה עם שני ילדים חמודים שמפליגים איתו.
יש לו חברים בנתניה, יש לו גיסה יהודיה והכל טוב. עוד אחד מאחינו האובדים.
זה אחד הדברים שאני אוהב בהפלגות. פוגשים אנשים מעניינים. נתתי לו כרטיס ביקור והזמנה לבקר בארץ. אמר שמתכנן לבוא. שיהיה. באמת בחור נחמד.
יצאנו מייד אחרי זה לדרך. רוח כאמור אפס ואנחנו על מפרשים.
עבר יום ועבר לילה, ללא ירח אבל עם כוכבים ענקיים במיוחד. דינה הראתה לי אוניה מרחוק שהתבררה ככוכב "נמוך". זה קורה הרבה בים.
היום אנחנו מפליגים עם חלון עליון אצלי פתוח, צהרים, אני בתחילת נמנום, ופתאום נדנדו חזק לסירה ומקלחת מי ים נשפכת עלי מהחלון העליון.
איך אני שונא שמעירים אותי ועוד במקלחת, יציאה החוצה ומתברר שאונית קונטיינרים ענקית ורחוקה למדי, פתחה מנועים ומותירה אחריה שובל – גל ארוך. היות וקיבלנו אותו מהצד, הוא טיפס על הסיפון ובא לבקר אותי. קורה.
אין ברירה הלכתי ועשיתי מקלחת שלמה על הסיפון. ממש ממש חם.
זה לא הפריע לי אחר כך לסגור את החלון העליון וללכת להשלים את מצוות השינה אחה"צ.
דינה העירה אותי כאשר התקרבנו למרינה ועכשיו אנחנו כאן.
פרנצסקו קיבל אותי בסבר פנים יפות, המליץ על מסעדה, נתן לי סיסמת אינטרנט ארוכה ביותר,
ואחר כך ננסה להעביר את הכתוב.
האי עושה רושם נחמד. אחרי שנצא היום אדע גם איך לבטא את השם.
הכל כשורה אהובותי ואהובי.
מחר נמשיך למפרץ נאפולי ודרומה לכיוון מסינה. נעצור, או שלא נעצור באי קורפו ונראה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה