יום שלישי ה-7 לאוגוסט.
היום אנחנו עוזבים את ברצלונה בדרך לסרדיניה. עם או בלי, תחנת בינים
במינורקה. תלוי במזג האוויר. היום אנחנו גם נפרדים, לצערנו מטלי.
אתמול היה יום ברצלונה עבורי. הלכנו לראות את יצירות גאודי. מה לכתוב
לכם, מעניין אבל ממש הוא לא מעורר אצלי הערצה מרובה. אני לא אוהב את הסגנון
המצועצע שלו.
העיר עצמה כאמור מרשימה. כמו עוד הרבה ערים אחרות שראיתי בימי חלדי.
זה אחד החסרונות של גילי המתקדם.
ראיתי, שמעתי, הייתי, עשיתי, קצה למצוא ריגושים. (ביחוד משהו כמו סערה
טובה).
אריאל הגיע ב-5 וזה נהדר.
יש לי אמנם עוד תת אדמירל, אבל אחיה עם זה.
אנחנו כמובן לא נהייה זמינים ברשת בימים הקרובים.
מצאתי כאן ברציף ממש לידי סירה דומה מאד לשלי. פררטי אלטורה, גדולה
יותר, נראית כמו 44 רגל, שני מנועים, חדשה יותר, ומתוחזקת היטב.
רק מלהסתכל עליה מבחוץ, הבעלים איננו והסירה סגורה, קיבלתי כבר שני
רעיונות חדשים.
איך לחבר את הרשת לסירה, דרך פסי העץ הצמודים לסירה בצדדים, ובמה
להחליף את המכסה כניסה לסירה, שהוא היום מעץ, מתחיל להרקב, בלוח פרספקט עבה.
זהו, אריאל ודינה הלכו לקניות, טלי ואני בסירה, הם יחזרו, נתארז
וניסע.
ב-11 לחודש הילדים, מחזור ראשון, תמר וקובי מגיעים ואני, מה לומר, כבר
מתרגש.
אני כמובן לא "אראה רגשות"
לא מקובל אצלנו בפולניה, אבל אני באמת מתרגש. לא ראיתי אותם המון זמן.
אז זהו לבינתיים ולימים הקרובים.
הכל כשורה אהובותי ואהובי. נשיקות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה