אתמול בערב, ה-27 לאוגוסט, סווריו took us for
a ride.
קבענו עם הזוג הנורווגי, קרל ובירגיט, שנצא לאכול ביחד. הזמנתי את
סווריו שכבר הכרנו בבוקר היום הקודם, ל1930.
דינה הלכה להתחבר לר
שת וחזרה עם הודעה ממנו שיבוא ב-2030. השעה שביקשנו לא טובה. שיהיה.
בשעה היעודה, הופיע סווריו במונית המרצדס שלו עם בתו, במכונית אחרת.
הוא הוביל את דינה ואותי למכונית בתו ואת הנורווגים למונית שלו. שאלתי
למה שתי מכוניות, תתפלאו איך האיטלקית שלי מתקדמת, והוא, לאחר חילופי דברים לוהטים
עם בתו, העביר אותנו למונית שלו. נסענו. ונסענו ונסענו. הוא הפעיל את המונה,
לצורכי המשטרה בלבד כפי שהסביר, (פוליציייה
A
והמונה דופק. נסענו כשלושת רבעי שעה. המונה עובר את ה-30 יורו ואנחנו
בסך הכל רצינו לצאת לעיר הקרובה.
סווריו
שהוא מעל ל- אינו הנהג הכי טוב בלילה. אבל, לשיר הוא יודע. שם טייפ של "או
סולו מיו" ומלווה את הזמר בכשרון רב. עולים להרים, דרך פתלתלה, בדרך אנחנו
כמובן שואלים אותו לאן ובכלל אבל הוא מסביר לנו ש"מנזארה גוטה" ונוסעים.
הגענו.
מסעדה ביתית למעלה בהרים, נוף מדהים מעל מיצרי מסיינה ואם היה יום זה בטח יכול היה
להיות נפלא.
לפני
המסעדה הוא מסביר לנו, שהוא ישלם, המחירים במסעדה בשבילו יהיו יותר נמוכים. שיהיה.
אם כבר
עובדים עלינו אז עד הסוף. אני עוד מסביר לקרל שהוא נורווגי חסון וגדול ממני שבמקרה
הכי גרוע נוכל תמיד להרביץ לסווריו, לכפות אותו ולהסתלק עם המונית. אחרי מחשבה
שניה אני מתקן את עצמי. לא נרביץ לו. רק נקשור אותו ונקח את המונית.
בדרך
סווריו מסביר לנו משהו בקשר לשתי המכוניות ולבת שלו וחוץ מהמילה
"פנקולו" שחוזרת מספר פעמים בהסברו אני לא מבין דבר. גם הנורווגים לא.
מגישים
אוכל, כמובן יין מקומי אדום ומקורר, הכל טוב למדי. אני מחליט שהערב אני שותה
חופשי. מגיעים מאכלים, שוב טובים למדי, ספגטי, בשרים, בקבוק יין שני, הכל טוב.
אולי לא שווה נסיעה של 45 דקות אבל טוב. סווריו יושב איתנו, אוכל ושותה חופשי
חופשי חופשי. גם אני. מי י נהג חזרה ? נראה.
אחרי
האוכל מגיע סל פירות ענק, ותאנים, מגידולי הבית. הכל טוב.
מגיע גם
"דיגיסטייף" משהו עם הרבה אלכוהל וטעם קפה. אני בעסק. סווריו עוד יותר.
מי ינהג ?
סווריו
ניגש לשלם, לאחר שאני באיטלקית שוטפת אומר לו "פיניטו, אדיימו".
הנורווגים רוצים לצאת מוקדם למחרת. אנחנו לא. הכביסה שלנו נמסרה לו לכביסה בבוקר
ותהייה מוכנה רק למחרת ב-1000.
סרווירו
חוזר, שילם, נוסעים. סווריו נוהג. לא רע בכלל, רק קצת יותר לאט. .
נוהג לא
לא רע ומגיעים לאחר כשעה, מי זוכר אני חצי בהכרה. שתיין גדול אני לא.
אנחנו
יורדים, קרל ואני מחכים ל"מכה". המונה במונית שלו שהוא השאיר עובד,
(לוחמה פסיכולוגית), כבר עבר את המאה יורו.
סווריו
שולף חשבונית מהמסעדה, 140 יורו, קרל ואני מתעלפים בהקלה. חיכינו לכפול. התיעצות
קצרה, לאחר ששאלנו כמה המונית והוא פשט את ידיו בדרמטיות לצדדים, (אשא עיני את
ההרים מאין יבוא עזרי). מחליטים לשלם לו 80 יורו כל אחד ולהפתעתינו סווריו מקבל את
זה.
אז
ההפתעה היא שלא לקחו אותנו לסיבוב. הייתה ארוחה טובה, במחיר סביר, וטיול קצת ארוך
מיידי.
ועכשיו
להתחלה.
אתמול
בבוקר הופיע סווריו על הרציף, זרק לכל סירה זרה שעגנה שם שקית לבנה עם שני
קורואסונים טריים. מתנה. היו טעימים. דינה לא אוכלת אותם.
הזמנו
אותו ל 1000 בבוקר כדי ללכת לקניות ולבנקומט.
הגיע
ב-1030. קודם לקח את הנורווגים. את קרל לבית החולים לבדיקות וקבלת תרופות, שום דבר
מיוחד היה לו התקף לב לפני כמה שנים והוא צריך תרופות ובדיקת רופא לפני כן.
חזר
אלינו באיחור קל, מי ממהר , ונסענו לסופר מרקט. קודם עצר בחנות ירקות, טובה, הודיע
לבעלים שהביא לקוחות, הודיע שיחזור עוד 5 דקות. נסע.
אנחנו
קנינו והוא אכן חזר.
בסופרמרקט
אותו נוהל, הוא מודיע למנהל שהביא לקוחות ונסע. קבענו לעוד 30 דקות.
גמרנו
קניות ואכן חזר.
עוצרים
אצלו בבית, ממש בסמוך, והוא מציג את אשתו ובתו. בחורה בת כ40 כנראה לא נשואה. אין
הזכר של נכדים.
קפה,
מישהו מגיש לי וסרוויו ממהר לתקן אותו לקפה "לונגו לונגו" לא הטיפה שהם
מוזגים לעצמם.
נוסעים.
אני מבקש להגיע לכספומט, בנקומט באיטלקית וסרוויו מגיע למרינה ואני מזכיר לו ששכח.
סיבוב ועולים שוב לעיר. בנקומט אחד לא עובד ונוסעים לאחר. עובד.
אני יורד
לבנקומט וסרוויו נעלם עם דינה. אני מחכה. מה כבר יכול להיות.
מסתבר
שסרוויו נסע לאסוף את קרל הנורווגי מבית החולים. חוזר עם הסבר הכולל הרבה
"בסטרדו", הנורווגי הלך ברגל למרינה. הכל בירידה והוא אוהב ללכת.
חוזרים
למרינה, אני שואל כמה ומשלם 30 יורו. עבור כל השירותים והסיבוב בהחלט סביר.
הפגישה
הבאה שלנו היא בערב, עליו כבר כתבתי לכם.
אחר
הצהרים עוד הספקנו לשבת ולשתות בירה עם הנורווגים, קרל 3 אני 1 ולסכם איתם שנצא
ביחד בערב.
בינתיים
אני עוזר לאיטלקי השמן של החשמל גם במים.
היום
בבוקר הוא אומר משהו לגבי ה"אמריקנו" שזה אני, ואני ממהר לתקן אותו. נו
אמקינו. ישראלי, היבריאו. הוא מבין ואומר שלום, בעיברית.
כמובן
שהוא מודה לנו על העזרה בכבל החשמל ובצינור המים ויש לנו עוד אוהד ישראל באיטליה.
אנחנו אגב מפליגים באותו כיוון וכנראה נתראה בערב. אולי.
הבוקר,
סרוויו עובר ב0900 מביא קורואסונים. איפה הכביסה. ?
ב0930
הוא מופיע עם הכביסה וארבע בקבוקי יין אדום, מתנה ממנו.
כמה, 60
יורו הכל. נשמע סביר.
אני נותן
לו שטר של 50 ו-20 והוא מתמהמה בעודף. אני נאלץ להזכיר לו, שלא יחשוב שאני פרייר
מוחלט והוא מוציא שטר של 5 יורי ועוד 3 יורו במטבעות. שיהיה.
נפרדנו
בידידות רבה, לא לפני שהוא אמר לי משהו עם "בסטרדו" לגבי הנורווגים
שעזבו מוקדם בבוקר.
מה לכתוב
לכם, עליו עוד, תופעת טבע מענינת ביותר.
כעת
אנחנו בהפלגה רגועה לתחנה הבאה, עוד איזה מרינה בדרך לקורפו.
הכל כשורה
אהובותי ואהובי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה