כרגיל,
אני מתעורר ב0530. עדין חושך. דבשון קפה. קובי, הישן בסלון על הספה הארוכה לא
מתעורר. התרגל.
כולם
ישנים. דינה המתעוררת מכל רחש קל באה לבדוק אם הכל בסדר, כן בסדר, וחוזרת לישון.
מים
רותחים, יש קפה ואפשר לכתוב בשקט.
אני כותב
כדי לזכור. שווה לזכור.
אתמול
היה לנו עוד יום נהדר.
הפלגנו
כ-5 שעות למקום חדש. הגענו ב-1230 וראינו איך המצוף האחרון נתפס על ידי איזה מנוען
אחד. הבדל של 15 דקות בהגעה. קורה.
נותרה
ברירת העגינה. לא נורא.
עוגנים.
עוד דרך
מסתבר לנו שקרני התרגלה לטלטולים, ללא סמים, ומעבירה את ההפלגה בכיף. גם עופר.
הים עולה
10-15 קשר, כהרגלו אחר הצהרים אנחנו במפרץ חצי מוגן ומתנדנדים עם הגלים. עוגנים,
מותחים שרשרת לאחור והכל נראה טוב.
התוכנית
היא להוריד ת הנוער לחוף, כולל דינה ואחר כך אריאל ותמר ייסעו למרינה לברר פרטים לגבי
המשך. צלילות, נסיעות וכדומה.
אריאל,
מפקד הדינגי אחראי על המבצע שיתנהל בשני שלבים. משהו כמו החידה עם העז הכרוב
והסירה.
הוא לוקח
את קובי והילדים לחוף שממול וחוזר לקחת את דינה ותמר.
החלק
הבעייתי הוא העברת המטענים האנושיים לסירה כאשר הים קצת גלי וכל גוף מתנדנד בקצב
שלו. לאחר דיון אקדמי קצר, (תעשו מה שאני אומר לכם), כולם בסירה והנגלות יוצאות
לדרך. אריאל פורק סיבוב ראשון, חוזר לשני ואני נותר לבד בסירה.
הרוח די
גבוהה, 10-15 קשר והסירה מתחילה להגרר. מעומק של 2 מטר אני מגיע למטר ועשרים וזה
הזמן לפעול.אני כמובן לבד בסירה, מה שמקל על הענינים. (אין יעוץ חיצוני.
מתניע,
ונוסע קדימה, לכיוון העומק, לאט. גורר את השרשרת במים עד לעומק של כ-5 מטר, באמצע
נתיב אוניות, טוב לא באמצע בצד, נעצר ונותן לגלים ולרוח לזרוק אותי אחורה. הוספתי
גם עוד כ-10 מטר שרשרת, בנוסף לנוסחה המקובלת שלדעתי היא חסרה, ומחכה. הסירה חוזרת
לאחרו והעוגן ננעץ.
ליד עוד
איטלקי אחד וגרמני אחד שעגנו בסמוך אלינו מקודם, מגלים שהם נגררים. הם מרימים עוגן
ומנסים שנים. בסוף שניהם מתייאשים ועוזבים. העוגן שלי מחזיק.
פשוט,
הצלחתי למצוא נקודת חול בה העוגן ננעץ. רוב הקרקעית כאן עם עשבים. 0NZK HU,R JAUC NAFK FHSUGׂ/
מדליק
אזעקת גרירת עוגן, יש כזה דבר בתוויין מפות שלנו, ומתפנה לפתור תשבץ לאחר כשעה
שעתיים הצוות חוזר בשתי נגלות, הים עדין די גבוה אבל העברת המטענים האנושיים בין
הדינגי לסירה מתבצעת ללא תקלות. דהיינו, אף אחד לא נפגע מהמכות של הדינגי בסולם.
אני
מתפנה סוף סוף לשחיה סביב הסירה ולאחר כך
עם השרשרת לכיוון העוגן. השרשרת
כ-40 מטר במים. כחציה מונחת על החול. בדרך עוברות לידי כמה סירות מהירות, טענת
הצופים, קרוב מידי. אני לא שמעתי אותן מאחר ואני שוחה עם שנורקל עם הראש במים.
אריאל מציע אחר כך שבעתיד אשחה עם מצוף קטן, יש לי כאלה, לידי. הצעה טובה שתיושם
בעתיד.
כך או
כך, אני מגיע לעוגן, העוגן נעוץ טוב ומה שעוד יותר חשוב, הים מתחיל לרדת.
חזרה
לסירה, ארוחת ערב ברמה גבוהה מעשה ידיד קובי ואחר כך לנקודת השיא של הערב, הצגה.
הנוער
מעלה הצגה בבימוייה של שי, אריאל איש התאורה עם שני פנסי יש וקרני ועופר בתפקידים
המישניים. שי כבמאית לוקחת לעצמה תפקיד ראשי.
אתמול,
על המצוף גם הייתה הצגה שכללה שירים. היום יש מלל. לא ברור במיוחד.
בכל זאת
הצגה טובה, למרות שזו של אתמול הייתה טובה יותר. הבמאית מקבלת את האמת. אנחנו
אומרים לה לחזור לשירה.
הבוקר,
הים שקט כראי.
אתמול אריאל ותמר חזרו עם התוכניות לימים הקרובים, התחזית היא לים
שקט.
היום
התוכנית היא כאמור להפליג מרחק קצר לאי סמוך לחפש מצוף או לעגון.
הבילוי
הטוב ביותר הוא על מצוף, לא במרינה. אפשר לרדת למים, מה שהנוער והמבוגרים אוהבים
ויש שקט.
חיבור
לרשת כמובן אין כאן ונעדכן, כאשר יהיה.
הכל
כשורה אהובותי ואהובי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה