ההפלגה לקדיז
היום הפלגנו לקדיז. הפלגה קצרה כ-25 מייל, קטן עלינו.
הרגלנו את יעל לים שקט עם קצת דולפינים, כן, היו קצת בכניסה לציפי, וזהו.
אז היום הסתדר לנו יום יותר מענין. (כן, כדברי הקללה הסינית).
ההתחלה הייתה שיגרתית.
דינה הלכה לסגור ענינים במרינה ולבדוק אם יש מקום במרינה של קדיז.
אני נשארתי לתקן נזקים.
דינה עלתה על לוח המכשירים כדי לנקות את המגן רוח ונתזים, spry hood, דרכה קצת על לוח השעונים של המנוע שלא הגיב טוב. (גם אני לא).
חזרה ממשרדי המרינה, שילמה וזהו. מה עם מקום, מה עם מזג אויר, אה....
חזרה שוב למרינה, מגיע לה, וחזרה עם בשורות טובות ופחות טובות.
יש מקום, יהיו רוחות של 22 קשר בכניסה. קטן עלינו.
הפלגנו.
יצאתי, פתחתי מפרש חלוץ, חצי פתיחה, בעיקר לקישוט, מול רוח של 5-6 קשר, ובסביבות השעה 12 הלכתי לקיים מצוות שינה.
אחרי איזה חצי שעה אני מתעורר מהטיה של הסירה ומדינה שמגיעה מיד אלי לספר לי שהרוח עלתה. 15 קשר. על האף.
מצמצמים. הרוח עולה ל-15-20 קשר, ואני סוגר מפרש, לא לפני שהחבל בורח לי מהיד ומשאיר לי חריכה על שתי אצבעות. לומדים.
המשך -ההפלגה לקדיז.
הים עולה, רוחות 15-20 קשר ובדיוק על האף.
מתחילים שפריצים נחמדים התופסיםכל פעםמישהי אחרת.
פעם טלי, פעם יעל.
אני בעיקר עומד ומתבונן ונמנע מהשפריצים.
בכל השמחה הזאת אנחנו שומעים הודעת פמ פמ. הודעת בטיחות. טרפיק קונטרול מטריפה מודיע על אדם ביד, באנגלית זה נשמע עוד יותר דרמטי, man overboard, הוא מוסר נקודת ציון הנמצאת רחוק מאד מאיתנן.
הסיכויים למצוא אדם כזה בים, קלושים.
עלינו זה עושה רושם קשה מאחר ולא דינה ולא אני שמענו הודעה כזו מקודם.
עצוב.
נכנסים למפרץ קדיז בו אמורים הרוח והגלים לרדת. הם לא שמעו על זה. הרוח עולה ל-20-25 קשר, על האף. אני כמובן בזווית לגלים מזגזג.
מארגן שפריצים פעם לטלי, פעם ליעל. לדינה לא מצליח לי. היא יושבת באמצע.
הנוסעות שלי והצוות, אינם מתרגשים. יפה.
נכנסים לנמל והרוח ממשיכה ללא הרף. הגלים ירדו.
אנחנו מגיעים למזח הקבלה ואני נצמד אליו, כרגיל בכשרון רב.
משרד, סידורים, מקבלים מקום ואני מבקש סיוע בקשירה במקום.
מגיעים למקומנו, אני עושה לרוח הטעיות וסיבובים ונכנס לשביעות רצונם של המסייעים. (אני מניח שסימני הידים אצלהם דומים לשלנו, שלא כמו אצל האיטלקים).
זהו הגענו.
כולם מרוצים והולכים לישון. כמובן גם אני.
עכשיו ערב, טלי ודינה יצאו לפטרול האלים שלהן בעיר.
משפחת סוקול, (טוב קני-סוקול), בסירה למשמר.
הכל כשורה אהובותי ואהובי.
היום הפלגנו לקדיז. הפלגה קצרה כ-25 מייל, קטן עלינו.
הרגלנו את יעל לים שקט עם קצת דולפינים, כן, היו קצת בכניסה לציפי, וזהו.
אז היום הסתדר לנו יום יותר מענין. (כן, כדברי הקללה הסינית).
ההתחלה הייתה שיגרתית.
דינה הלכה לסגור ענינים במרינה ולבדוק אם יש מקום במרינה של קדיז.
אני נשארתי לתקן נזקים.
דינה עלתה על לוח המכשירים כדי לנקות את המגן רוח ונתזים, spry hood, דרכה קצת על לוח השעונים של המנוע שלא הגיב טוב. (גם אני לא).
חזרה ממשרדי המרינה, שילמה וזהו. מה עם מקום, מה עם מזג אויר, אה....
חזרה שוב למרינה, מגיע לה, וחזרה עם בשורות טובות ופחות טובות.
יש מקום, יהיו רוחות של 22 קשר בכניסה. קטן עלינו.
הפלגנו.
יצאתי, פתחתי מפרש חלוץ, חצי פתיחה, בעיקר לקישוט, מול רוח של 5-6 קשר, ובסביבות השעה 12 הלכתי לקיים מצוות שינה.
אחרי איזה חצי שעה אני מתעורר מהטיה של הסירה ומדינה שמגיעה מיד אלי לספר לי שהרוח עלתה. 15 קשר. על האף.
מצמצמים. הרוח עולה ל-15-20 קשר, ואני סוגר מפרש, לא לפני שהחבל בורח לי מהיד ומשאיר לי חריכה על שתי אצבעות. לומדים.
המשך -ההפלגה לקדיז.
הים עולה, רוחות 15-20 קשר ובדיוק על האף.
מתחילים שפריצים נחמדים התופסיםכל פעםמישהי אחרת.
פעם טלי, פעם יעל.
אני בעיקר עומד ומתבונן ונמנע מהשפריצים.
בכל השמחה הזאת אנחנו שומעים הודעת פמ פמ. הודעת בטיחות. טרפיק קונטרול מטריפה מודיע על אדם ביד, באנגלית זה נשמע עוד יותר דרמטי, man overboard, הוא מוסר נקודת ציון הנמצאת רחוק מאד מאיתנן.
הסיכויים למצוא אדם כזה בים, קלושים.
עלינו זה עושה רושם קשה מאחר ולא דינה ולא אני שמענו הודעה כזו מקודם.
עצוב.
נכנסים למפרץ קדיז בו אמורים הרוח והגלים לרדת. הם לא שמעו על זה. הרוח עולה ל-20-25 קשר, על האף. אני כמובן בזווית לגלים מזגזג.
מארגן שפריצים פעם לטלי, פעם ליעל. לדינה לא מצליח לי. היא יושבת באמצע.
הנוסעות שלי והצוות, אינם מתרגשים. יפה.
נכנסים לנמל והרוח ממשיכה ללא הרף. הגלים ירדו.
אנחנו מגיעים למזח הקבלה ואני נצמד אליו, כרגיל בכשרון רב.
משרד, סידורים, מקבלים מקום ואני מבקש סיוע בקשירה במקום.
מגיעים למקומנו, אני עושה לרוח הטעיות וסיבובים ונכנס לשביעות רצונם של המסייעים. (אני מניח שסימני הידים אצלהם דומים לשלנו, שלא כמו אצל האיטלקים).
זהו הגענו.
כולם מרוצים והולכים לישון. כמובן גם אני.
עכשיו ערב, טלי ודינה יצאו לפטרול האלים שלהן בעיר.
משפחת סוקול, (טוב קני-סוקול), בסירה למשמר.
הכל כשורה אהובותי ואהובי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה