ליסבון והאוטובוס האדום

היום נסענו לטייל. אנחנו לא מטיילים מספיק וכל הזמן בסירה. (כך דינה).
נסענו. ברכבת עד המרכז, משם קנינו כרטיסים לאוטובוס האדום. ישבנו, נסענו, נסענו, עיר אירופית נחמדה ותו לא. מחר יהיה יום מוזיאונים כולל המוזיאון הימי ואולי יהיה יותר מענין.
אחר הצהרים, לאחר הטקס היומי, (שנת צהרים  שלי), הלכנו סופרמרקט להצטייד.
הצטיידנו.
כנראה עוד יומיים נצא לדרכנו לכיוון דרום.
יש לנו פגישה עם טלי, בסביבות ה-10 או ה-13 לחודש, בפארו, יש שם שדה תעופה בינלאומי ואז הן תטיילנה ביבשה ואני אוכל בשקט לשמור על הסירה. סידור מקובל עוד מלפני שנתיים.
אולי גם יעל תבוא לשבוע, אני מאד מקווה אבל כרגיל אצל להאחיינית החביבה עלי, היא תבטל ברגע האחרון. ואולי לא ?
קר כאן. זה נעים. דינה מספרת שבארץ כבר הקיץ בעיצומו וכאן, כאשר יורדת השמש נהייה קריר.
אתמול הלכנו לקנות מעילי סערה, "מקצועיים" כיאה לשייטים ותיקים. דינה כמובן טענה שהיא לא צריכה, אבל אני כן ולא נעים לקנות רק לעצמי. קנינו. אדומים, מקצועיים, מיטב אופנת השייט. המחיר בהתאם.
המעיל הכתום שהיה לי הלך לעולמו בשיבה טובה. קניתי אותו במקור לתמר, כאשר התחילה לנסוע על קטנוע, הוא חזר אלי לשימוש בים ועשה עבודה טובה עד שמת.
במרינה נושבת חזקה, 15-20 קשר והסירה נדבקת לרציף. יש פנדרים והכל טוב.
קר כאן כבר כתבתי.
האנשים כאן ממש נחמדים. נהג המונית שלנו לא ידע איפוא המרינה. נתתי לי הוראות נסיעה עד היעד. בכניסה, או יותר נכון בירידה מהכביש   הראשי, הוא ואני התבלבלנו. הוא עצר את המונה, הראה לי שעצר את המונה, והתחיל לשאול.
מצאנו את הכניסה. המונה כל הזמן כבר עומד. בטח גם בארץ יש נהגי מוניות כאלה, באגדות.

הזקן החדש שלי, מה דעתכם

ליסבון מבט מלמעלה

הזקן החדש שלי, מה דעתכם

כמובן שהשארתי לי טיפ בהתאם. מה שכן, חכמים הם לא. דינה טוענת שאם היה חכם לא היה נהג מונית.  יש בזה משהו. אז זהו לבינתיים. הכל כשורה אהובותי ואהובי. אני מתגעגע לכולכם.