המשך-אסטפונה

אני פותח את מכסה המנוע, דלק זורם בחופשיות בבילדג.
מבט מקרוב יותר מגלה לי שמיכל אחד, הימני, נובע כמו מעין, דלק, בדיוק בתחתית.
אני  מכבה מנוע.
מנסה לסגור את החור עם איזה שהיא "פלסטלינה" לא עובד.
הים שקט. ערפל כמעט נמוג.
הברירה היחידה בפני, לרוקן מיכל אחד, הנוזל כמובן, לים.
המיכל השני שבו השתמשתי עד כה היה פתוח. אני סוגר אותו. הנוזל היה בשימוש, המיכל, ונותרת הבעיה מה עושים.
אין ברירה. מיכל של 400 ליטר מוזרם לים.
אחרי יותר משעה, המיכל מתרוקן, אני מתניע שנית, לאחר שטיפה של השיפוליים במי ים ונוסעים למרינה על המיכל השני.
במרינה מקבלים אותנו יפה מאד, )הם לא יודעים על ההדלפה,  נותנים לנו בקבוק יין והכל  טוב.
רק המצפון מציק לי על הדלק שנאלצתי לשפוך לים.
הערב אנחנו חוגגים, דינה ואני, 45 שנות נישואין. אין לי מילים.
יצאנו למסעדה סינית נהדרת וכרגע חזרנו. מפוצצים. הבחירה הצליחה.
מחר אנסה לתקן את החור, עוד לא ברור לי איך. נראה.
הכל כשורה אהובותי ואהובי. מענין.